בדרך לרבע גמר דרמטי במונדיאל
(צילום: אבי חי)
אחרי הניצחון הענק על ספרד, שהעלה את מרוקו לרבע גמר המונדיאל. השחקנים המאושרים זרקו לאוויר את המאמן שלהם, וואליד רגראגי, אחד מגיבורי הניצחון, שהפך בחודש האחרון ליקיר מרוקו והעולם הערבי כולו. אלא שהוא בכלל לא היה אמור להיות שם.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
לפעמים צריך מזל בחיים. המאמן הוותיק וחיד חלילהודז'יץ' היה זה שעלה עם מרוקו למונדיאל אך הוא פוטר במפתיע כשלושה חודשים לפני הטורניר בשל מערכת יחסים עכורה עם הנהלת ההתאחדות והשחקנים, בראשם הכוכב חכים זייש שפרש מהנבחרת, אבל בזכות הפיטורים של חלילהודז'יץ' החליט לחזור בו. ההתאחדות המרוקנית לכדורגל החליטה להביא מאמן צעיר, שיהיה מחובר יותר לשחקנים. וואליד רגראגי היה הבחירה המושלמת.
כמו לא מעט שחקנים בסגל שלו, רגראגי לא נולד במרוקו. אלא בצרפת להורים מרוקנים, והחליט לייצג את הנבחרת של המדינה בה נולדו הוריו. הוא היה מגן קשוח ושיחק בעיקר בליגה הצרפתית. אחרי פרישתו סיים תואר בכלכלה ולאחר מכאן פנה לאימון והתחיל לרשום הצלחות כבירות.
רגראגי מכונה "ראש אבוקדו" בגלל הקרחת שלו, אבל שהכינוי החמוד לא יטעה אתכם: מדובר במאמן קשוח ויסודי, שיודע ללכד היטב את השחקנים שלו סבביב מטרה משותפת, וכך הוא מצליח בכל מקום שהוא דורך בו. הוא הצעיד ב-2016 את קבוצת פוס ראבט לאליפות הראשונה (והיחידה) בתולדותיה.
לאחר תקופה קצרה בדובאי, בה גם כן זכה באליפות המקומית, מונה למאמנה של קבוצת הפאר וידאד קזבלנקה והוביל אותה לזכייה רביעית בתולדותיה בליגת האלופות של אפריקה ב-2017. בזכות ההצלחות האדירות שלו בזמן היכולות הטקטיות המזהירות והיכולת שלו להפוך שחקנים לקבוצת לוחמת הוא קיבל את הכינוי המחמיא "מוריניו המרוקני". זה היה רק עניין של זמן עד שהוא היה מקבל את הנבחרת הלאומית. למזלה של מרוקו, זה קרה בדיוק בזמן. רגע לפני המונדיאל הערבי הראשון, כשרבים משחקני "דור הזהב" נמצאים בשיאם.
אמנם מרוקו העפילה למונדיאל, אבל לכוכבים כאמור הייתה בעיה עם חלילהודז'יץ' והיה צורך בריענון כדי שאותו דור זהב לא יגיע לטורניר רק כדי להוות תפאורה. בדיוק כמו 15 מתוך 26 השחקנים בסגל שלו, גם רגראגי הוא בן למהגרים מרוקנים שהחליט לייצג את מרוקו. הגישה שלו לכוכבים שונה לגמרי מזו של קודמו, שרצה משמעת מוחלטת בכל מחיר. "אין לי בעיה עם זה שחכים זייש מאוכזב כשהוא מוחלף", סיפר רגראני, "אני מעדיף שחקנים שאפשר לדבר איתם מאשר שחקנים אדישים".
המשפחה מעל הכל
עם כל הכבוד לענייני המשמעת, מה שבאמת מחבר בין השחקנים לרגראני היא העובדה שהוא בדיוק כמו רובם: נולד במדינה אחרת אבל מרגיש כמו מרוקני לכל דבר. "כל מרוקני הוא מרוקני", אמר אחרי הניצחון על ספרד, "זה לא משנה אם נולדת בגרמניה, ספרד, צרפת או הולנד. כל מי שבא לנבחרת בא להילחם עבורה עד המוות. אני נולדתי בצרפת, אבל הלב שלי שייך למרוקו. גם השחקנים שלי כאלה". עם גישה כזאת, אין פלא שלמרוקו יש הגנת ברזל והיא ספגה רק שער אחד עד כה בטורניר, וגם הוא היה שער עצמי. הישג מדהים אם חושבם על כך שהיא שיחקה מול אימפריות כמו בלגיה, קרואטיה וספרד.
כדי לחזק את הזהות המשותפת של השחקנים, אחד הדברים המרכזיים שרגאני עשה היה לאפשר למשפחות של השחקנים להתגורר לידם במונדיאל בקטאר, וכך קיבלנו את הסצנה המרגשת של אשרף חכימי עם אימו אחרי הניצחון בשמינית הגמר על ספרד ועוד לפני כן מול בלגיה. רגראני שימש כדוגמה אישית והביא לקטאר את אימו פאטימה שאמרה: "זאת הפעם הראשונה שאני מגיעה לראות אותו משחק או מאמן, אני חיה בצרפת יותר מ-50 שנה ומעולם לא עזבתי את פריז כדי לצפות בו".
השחקנים התאהבו בו מהרגע הראשון. "המינוי שלו היה הצלחה", אמר השוער השני מוניר מוחמדי, "מאז שהוא הגיע, הכל השתנה. אנחנו מאמינים בו ובפילוסופיה שלו, אנחנו נלך אחריו עד המוות".
"אנחנו לא קבוצה, אנחנו משפחה", סיכם המגן והכוכב אשרף חכימי, "מהיום הראשון שרגראגי הגיע אמרנו שהגיע הזמן לשנות את הלך הרוח שלנו, והבנו שהדור שלנו יכול לעשות דברים חיוביים. אני גאה לשחק עבור מרוקו, ומקווה שאני גורם לכל המדינה להיות גאה בנו".
