מונדיאל 2022 תושב מרוקו תושב צרפת
(צילום: נויל האריס)
דקות ספורות אחרי סיום משחק חצי גמר המונדיאל בין צרפת למרוקו, בו אלופת העולם העירה את הנבחרת האפריקאית מהחלום, כבר פילחו את שמי פריז עשרות זיקוקים וחזיזים ששיגרו אוהדים מאושרים, ועל הדרך גם השתלבו עם תאורת חג המולד בשאנז-אליזה.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
בין הפיצוצים, סירנות המשטרה וצפצופי השמחה של המכוניות, החלה העלייה לרגל לשער הניצחון, כשמשני צידי הרחוב עומדים שוטרים חמורי סבר. והייתה סיבה טובה לכך. לא פחות מ-10,000 אנשי כוחות הביטחון התפרסו בכל צרפת ו-2,200 מהם רק בפריז. התחושה הייתה שבכל מטר עומד שוטר.
היחידה המיוחדת שעוסקת באבטחת הפגנות עמדה משני צידי המדרכה, חמושה במגינים ומוכנה לזנק בכל רגע. הם הקפידו לחסום גם את הרחובות הסמוכים. רוב הקטטות התרשו בשבוע האחרון - בו מרוקו הדהימה את העולם (ואת עצמה) - בסמטאות שסביב השדרה.
אחרי העימותים בסיומי המשחקים האחרונים של מרוקו, הפעם עבר הלילה בשלום. הפורעים הפנימו שהשוטרים נחושים לתת לצרפתים את ההזדמנות לחגוג בטירוף בלי לדאוג. "אתן לא מפחדות להידחף לכיוון שער הניצחון?", שאלתי שתי נערות שפניהן מכוסות באיפור בצבעי דגל צרפת ועל ראשן קשתות עם אנטנות בצורת תרנגול. "עם כל-כך הרבה כוחות ביטחון מה כבר יכול לקרות? הם שומרים עלינו", הן השיבו. מסתבר שמדי פעם אפילו הצרפתים מפסיקים לרטון נגד המשטרה.
זיכרונות מ-1998
ואכן בקהל שזרם לכיוון השער הניצחון היו גם משפחות עם ילדים וסבתות. קמיי באה עם שני ילדיה דילן ונואלי בני התשע וה-11. "היה שווה", אומר דילן בעיניים נוצצות, אבל אמא שלו כבר ממהרת לחזור במורד השדרה. "סיבוב קטן מספיק לנו", מספרת קמי. "רציתי שיחוו את מה שאני זוכרת מהניצחון ב-1998".
בכיוון ההפוך הולכת בחורה עם קביים, רק מחכה להידחף עם ההמון שהולך וטופח. חלק מהם כבר מתכונן לראשון וצועק משהו שבתרגום חופשי ומנומס נשמע כמו: "מסי, מסי היזהר - נבחרת צרפת תגמור אתכם מהר".
חמיס, שלא מפסיק לשיר "אלה, אלה לה פראנס", הגיע עם החברים מהפרברים. "ישבנו בסלון, היינו בטוחים שננצח ואיך שנגמר המשחק הגענו לכאן לחגוג עם כולם", הסביר. גם הוא לא מודאג מהקהל שכבר מתחיל להידחף ולנופף בדגלים. "כולם במצב רוח טוב, זו חגיגה, אהבה", הוא צוחק.
אחרים הגיעו ישר מהבר השכונתי. "שם הייתה אווירה מטורפת. כולם שרו והתחבקו. מיד עלינו על המטרו הראשון ובאנו לכאן", מספרת לי אליז בת ה-23, בצרחות שמתקשות לגבור על מנועי האופנועים וצופרי המכוניות.
האוהדים של מרוקו, שהחליטו להישאר במקום, שוב הוציא את הדרבוקות והמשיכו לרקוד ולשיר ביחד עם האוהדים הצרפתים (טוב, הצרפתים שמעודדים את צרפת). ברקע נראו גם לא מעט דגלים אלג'יראים וכמה דגלי פלסטין
ככל שהשעה מתאחרת כך מתרבות פחיות הבירה ואפילו בקבוקי האלכוהול בידי האוהדים. המשטרה מתחילה לסחוב הצידה בחורים שמחים מדי, רוב הנבחרים יש לומר, ממוצא ערבי. גם ברגעי שמחה עממית לא כולם שווים בעיני החוק. המשטרה דיווחה על 101 מעצרים בתוך פריז ורובם כנראה נערכו כאן.
חלק מהבחורים שרצים קדימה לבושים בשחור עם מסיכות סקי תואמות המכסות את הראש והפה. לא, הם לא פורעים. "פשוט קר לנו", הם צוחקים. "תראי את השוטרים, גם להם יש כאלו".
בכיוון ההפוך מזרימת הקהל המשולהב במעלה השדרה, אפשר היה לפגוש באוהדים המרוקנים המאוכזבים, כשהדגלים האדומים עם הכוכב הירוק עדיין על גבם. הם חוזרים הביתה מוקדם. "הנבחרת שלנו עשתה היסטוריה", אומרת לי סמיה. "אין לנו מה להתבייש. היה משחק יפה מאוד ואני גאה בשחקנים. אשמח מאוד אם צרפת תזכה בגביע. בכל זאת, גם היא הנבחרת שלנו. מרוקו בטוח תזכה במקום השלישי ואז נחגוג פעמיים", היא מחייכת. הרבה מהאוהדים המרוקנים שפגשתי חשבו כמוה. "היה כיף להיות בסוף המשחק עם כולם. הצרפתים מאוד פרגנו לנו ואנחנו מפרגנים להם".
האוהדים של מרוקו, שהחליטו להישאר במקום, שוב הוציא את הדרבוקות והמשיכו לרקוד ולשיר ביחד עם האוהדים הצרפתים (טוב, הצרפתים שמעודדים את צרפת). ברקע נראו גם לא מעט דגלים אלג'יראים וכמה דגלי פלסטין. בפינה שבין השאנז-אליזה לשדרת ג׳ורג׳ מכדררים אחד לעבר השני אוהד נבחרת צרפת בלבוש אופנתי ואוהד מרוקו עם דגל אלג'יריה. הם נהנים לפחות כאילו היו באצטדיון בקטאר.
"חגיגה, אהבה"
השחקן הנערץ על הצרפתים הוא אמנם קיליאן אמבאפה, אבל חביב הקהל הוא אנטואן גריזמן. על גבם של הרבה מאלו שמעיזים להוריד את המעיל למרות גל הקור שירד על פריז השבוע, מבצבץ המספר שבע. גם הקפטן הוגו לוריס מקבל מחמאות מהאוהדים. התחושה היא שצרפת מאחורי כל הנבחרת, אפילו אלו ששיחקו פחות. "תסתכלי על מרקוס תוראם, הוא נולד שנה לפני שאבא שלו זכה בגביע עם נבחרת צרפת של זידאן. אם הכחולים לוקחים את הגביע זו בטח הפעם הראשונה בהיסטוריה שאבא ובן זוכים בגביע העולמי", מתלהב לורן, שהיה בן 15 כשדיוקנם של שחקני הנבחרת האגדית הוקרן בענק על שער הניצחון בסיבוב הראשון.
מי שכבר גוזר קופון הם סוחרי החולצות הפיראטיות של הנבחרת, שגם מנסים למכור דגלים במחיר שערורייתי של עשרה אירו. האוהדים כנראה רגילים למשחטה כי רובם הביאו את הציוד מהבית, כולל הזמבורות ואפילו רמקולים שמחקים את הסירנות של המשטרה.
החגיגות מספקות גם רגעים מוזרים. דראג קווין לבושה בחליפת לטקס שחורה ומבריקה, מהלכת בדממה על עקבים מרשימים ושולפת ציפורניים ענקיות. היא גוררת אחריה שובל של אוהדים עם טלפונים שלופים, חלקם די המומים מהמפגש. בנסיבות אחרות כל זה יכול היה להסתיים בפחות פירגון. הפעם המופע מקבל שלל קריאות עידוד ונפנוף בדגלים. כמו שאמר לי קודם חמיס: "חגיגה, אהבה".
אפילו במטרו העמוס האווירה ידידותית. שני אוהדים יורדים במדרגות בשירה. בהתחלה הנוסעים העייפים לא מגיבים אבל תוך כמה דקות כל הרציף כבר שר איתם. גם כשהשניים ירדו מהקרון הרחוק אפשר היה לשמוע שהנוסעים שליוו אותם המשיכו לשיר.
אם ככה נראית חגיגת חצי הגמר אז תארו לעצמכם מה יקרה אם צרפת תנצח. תתחילו ללמוד את המילים של המרסייז. זה יהיה הלהיט בשאנז-אליזה ביום ראשון בערב.
פורסם לראשונה: 11:46, 15.12.22
