הסיפור המרכזי: האם אמבאפה יככב או יעצבן?
במילה אחת: אמבאפה. בשתי מילים: קיליאן אמבאפה. בחמש מילים: מסעו של קיליאן אמבאפה לגדולה.
בשנת 2018, בגיל 19, נבחר אמבאפה לשחקן הצעיר הכי טוב במונדיאל, בדרכה של צרפת אל הגביע. במידה רבה הגיע לו לזכות גם בתואר מצטיין הטורניר על חשבון לוקה מודריץ' שהפסיד לו בגמר. כבר אז היה ברור שהוא הדבר הגדול הבא. ההמשך הטבעי היה אמור להיות השתלטות על הכדורגל העולמי והפיכה לשחקן הטוב בעולם. לא מעט אנשים חושבים שזה כבר המצב. אחרים מדרגים לפניו שמות כמו לאו מסי, רוברט לבנדובסקי, ארלינג הולאנד או קווין דה בריינה. כך או כך, דבר אחד כבר קרה בוודאות: אמבאפה הפך לבכיר המשתכרים עם 100 מיליון יורו בשנה בפריז סן ז'רמן.
יתר הבתים במונדיאל 2022
אחרי ששיגע את כולם בקיץ וכמעט עבר לריאל מדריד, אפילו נשיא צרפת עמנואל מקרון התקשר אליו כדי לשכנע אותו להישאר ולהיות הפנים של פ.ס.ז'. אבל אמבאפה עדיין רק בן 23, עם הרבה קריזות של מתבגר. לאחרונה דווח שהוא רוצה לעזוב את פריז כבר בינואר, למרות שקיבל סמכויות גם בצד המקצועי באופן חסר תקדים, אך לאחר מכן הוא הכחיש את הדיווחים. מילד אהוב הוא הפך לכוכב עם מניירות מעצבנות, ולמרות שהמספרים שלו טובים מאוד - עדיין לא הביא לפריז את ליגת האלופות. הוא אפילו הפסיד אליפות אחת לליל.
בנבחרת צרפת המצב לא יותר טוב, למרות שהאויב שלו ניימאר לא משחק שם לצדו. אמבאפה כבש שער ניצחון מול ספרד בגמר ליגת האומות 2021 ונתן לטריקולור תואר, אבל בליגת האומות 2022 צרפת כמעט ירדה לדרג השני וברגע האחרון סיימה לפני אוסטריה. הצרפתים גם לא שכחו את החמצת הפנדל שלו מול שווייץ, שהדיחה אותם בשמינית גמר היורו, החמצה שמיד אחריה יצאו כל השדים של הנבחרת החוצה והתגלה כמה קל לפורר אותה מבפנים. אמבאפה הוא נער הפוסטר המושלם של צרפת. טורניר טוב שייגמר בזכייה שנייה ברציפות במונדיאל ישכיח הכול.
יחסי הכוחות: לא כוחות
בית 4 הוא שחזור כמעט מדויק מהמונדיאל הקודם. ההבדל היחיד: טוניסיה במקום פרו. צרפת סיימה אז ראשונה עם 7 נקודות ואחריה דנמרק עם 5. גם הפעם שתי האירופיות יכולות להגיד תודה על ההגרלה, וקשה להאמין שהטוניסאים או האוסטרלים יצליחו לאיים.
צרפת היא אולי הנבחרת העמוקה ביותר בעולם, ועל כל עמדה מתחרים לפחות שני שחקני-על. דיברנו על אמבאפה, אבל הוא אפילו לא היה השחקן הצרפתי הכי טוב בשנת 2022. התואר הזה שמור לקארים בנזמה, זוכה כדור הזהב למי ששכח (ובטוח יש כמה ששכחו. אנדרייטד נשאר אנדרייטד). בנזמה היה מוקצה במשך שנים ולא השתתף במונדיאל 2018, וחזר לנבחרת לקראת היורו. יחד עם אמבאפה הוא מרכיב את אחד הצמדים המסוכנים בתולדות המונדיאלים.
עוד קצת אבק כוכבים בחלק הקדמי? עוסמאן דמבלה חוזר לעצמו בברצלונה, אנטואן גריזמן שוב נראה מצוין באתלטיקו מדריד, אוליבייה ז'ירו עזר למילאן לקחת אליפות ראשונה אחרי עשור, וכוכב לייפציג כריסטופר אנקונקו משום מה עדיין לא נמצא בקבוצה גדולה יותר.
גם בהגנה יש כמה שמות נפלאים: זה הטורניר הגדול הראשון בו ז'ול קונדה מברצלונה יחזיק את החלק האחורי יחד עם רפאל וראן, כשלצידם בלמים כמו וויליאם סאליבה שעובר עונת פריצה בארסנל ודאיו אופמקאנו. השוער הוגו לוריס מטוטנהאם הוא הקפטן שהניף את גביע העולם ברוסיה והאפודה הראשונה כבר שנים רבות. מייק מניאן ממילאן כבר טוב ממנו והיה אמור לתפוס את מקומו בקטאר, אבל לא הגיע בגלל פציעה.
אבל אי אפשר לומר שהכול תקין מקצועית: שלישיית הקישור המעולה ששיחקה ברוסיה – המנוע אנגולו קאנטה, פול פוגבה ובלז מטווידי – תיעדר במלואה. שני הראשונים פצועים, לשלישי בכלל אין קבוצה העונה. בהיעדרם, אורליאן צ'ואמני ואדוארדו קמאבינגה מריאל מדריד יצטרכו להחזיק את האמצע.
גם בלי קאנטה ופוגבה, לצרפת יש סגל חלומי שיכול ללכת עד הסוף ולשמור על התואר – דבר שאף אלופת עולם לא הצליחה לעשות מאז ברזיל ב-1962. הבעיה היא שמדובר בחבית נפץ של אגו עם פתיל קצר במיוחד. השנה האחרונה הייתה מלווה בהמון רעש סביב הנבחרת (שסובלת מחדר הלבשה רעיל), ושחקנים שמלכלכים או כביכול נעזרים בכישוף כדי לפצוע אחרים. זה לא חדש - צרפת תמיד סבלה מהבעיה הזו לאורך השנים, ודי להיזכר בתקרית האוטובוס והמרד במונדיאל בדרום אפריקה 2010. דברים לא באמת השתנו שם, גם אם הצליחו להשתיק את הבעיות ב-2018 ולאחד כוחות בדרך להנפה, וכל משבר קטן עלול לגרום לפיצוץ והדחה מוקדמת.
דנמרק אמורה לאיים על צרפת, ואל תתפלאו אם היא אפילו תסיים ראשונה בבית. "יש בנו דברים שאין בנבחרות אחרות", אמר קשר טוטנהאם פייר-אמיל הויביירג, וצדק לחלוטין. דנמרק היא הנבחרת שכולם אוהבים לאהוב, עם כדורגל קבוצתי ואטרקטיבי, אוהדים נחמדים וסיפור אנושי מרגש אחד: זה של כריסטיאן אריקסן, שצנח על הדשא עם דום לב ביורו וחזר מהמתים, תרתי משמע. עכשיו הוא שוב מככב, גם בנבחרת וגם במנצ'סטר יונייטד.
5 צפייה בגלריה
תחושת הבטן של כותב שורות אלה (וגם של ווהבי חאזרי) היא שדווקא המשחק במחזור האחרון עשוי לחרוץ גורלות. שחקני טוניסיה
(צילום: גטי אימג'ס)
לדנים יש קישור נהדר, לא מעט שחקנים חצי אלמוניים שיכולים פתאום לפרוץ כמו שקרה עם מיקל דאמסגור ביורו הקודם שבו הגיעו עד חצי הגמר, וזו הנבחרת היחידה שתכניס אצבע בעין של המארחים ותמחה בגלוי נגד קיום גביע העולם בקטאר, כשסמל המונדיאל וסמל ההתאחדות הדנית יהיו מטושטשים על החולצה שלה. בינתיים נראה שהבעיה העיקרית תהיה בהתקפה: החלוצים המובילים מרטין בריית'ווייט (אספניול), קספר דולברג (סביליה) ויוסוף פאולסן (לייפציג) בקושי מצאו את הרשת העונה, אבל בנבחרת זה סיפור אחר.
אוסטרליה תופיע במונדיאל בפעם החמישית ברציפות (ניצחה בפלייאוף את פרו בפנדלים אחרי 0:0 מייאש בתום 120 דקות ארוכות מדי), וקשה לראות אותה משחזרת את הישג השיא מ-2006: שמינית גמר. אז היו לה כוכבים כמו טים קייהיל, מארק וידוקה והארי קיואל, הפעם זו נבחרת אפורה שסיימה שלישית בבית 2 האסייתי, הרבה מתחת ליפן ולסעודיה.
טוניסיה, כמו אוסטרליה, הגיעה לקטאר די במקרה, אחרי 0:1 בסיכום שני משחקי הפלייאוף האפריקאי מול מאלי. זו תהיה ההופעה השישית שלה במונדיאל, ובחמש הקודמות היא לא עברה את שלב הבתים. הכוכב ווהבי חאזרי ממונפלייה הבטיח ש"הפעם נעשה היסטוריה", אבל לפי איכות הסגל לא בטוח שלהצהרה הזאת יהיה כיסוי.
אתם עוד תשמעו עליו: גראנג קואול (אוסטרליה)
הורים מדרום סודן שנמלטו למצרים, שם הוא נולד, ואז עברו עם המשפחה הכי רחוק שאפשר כשהיה בן 6 - לאוסטרליה. הפליטים המותשים לא האמינו עד כמה הבית החדש יחייך אליהם: קואול הוא כישרון ענק, אחד השחקנים הצעירים במונדיאל וחלוץ שאחרי הטורניר שוב יארוז מזוודות בדרך להרפתקה מסוג אחר לגמרי - ניסיון לתפוס מקום בניוקאסל, שנלחמת העונה חזק על כרטיס לליגת האלופות.
עם מהירות, חוסן פיזי ובעיטה חזקה, הוא מביא לסגל איכויות שלרוב חבריו אין. יכול להיות שהגיל הצעיר וחוסר הניסיון הבינלאומי יפגעו בו ברוטציה, אבל שווה לשים עליו עין בדקות שיקבל. שחקן שחקן.
אסור להחמיץ: טוניסיה – צרפת
נכון שעקרונית המשחק בין צרפת לדנמרק אמור להיות הקרב על ראשות הבית, אבל תחושת הבטן של כותב שורות אלה (וגם של ווהבי חאזרי) היא שדווקא המשחק במחזור האחרון עשוי לחרוץ גורלות. בעוד שתי פסקאות גם תמצאו את הנתון הסטטיסטי שמרמז על הפתעה.
מותר להחמיץ: טוניסיה – אוסטרליה
הסיבות ברורות: שתי הנבחרות החלשות ביותר בבית ושתיים מהחלשות ביותר בטורניר כולו. מצד שני זה מונדיאל, רואים את כל המשחקים גם אם זה כרוך בסבל.
קחו מספר: 3
איטליה (2010), ספרד (2014) וגרמניה (2018) עפו כבר בשלב הבתים למרות שהגיעו למונדיאל כאלופות העולם. אגב, זה בדיוק מה שקרה גם לצרפת הגדולה של זידאן והנרי ב-2002. בקיצור, לא מומלץ לזלזל.
והרי התחזית: צרפת, בשיניים
1. צרפת - למרות הבלגן המסתמן, תהיה מספיק טובה כדי לסיים ראשונה בבית. תצוגות גדולות לא נראה ממנה.
2. דנמרק - למרות ההתלהבות סביבה, תסיים רק במקום השני בדרך למפגש עם ארגנטינה בשמינית הגמר.
3. טוניסיה – למרות ההצהרות של חאזרי, לא תצליח לעקוץ את האירופיות אבל תשיג ניצחון מרגש על אוסטרליה.
4. אוסטרליה – למרות שלא קל להשיג פחות מהנקודה הבודדת של 2018, אוסטרליה 2022 תעמוד במשימה.
פורסם לראשונה: 22:20, 15.11.22
