באדיבות תאגיד השידור כאן - המשדר הרשמי של כל משחקי מונדיאל 2022
זו האליפות החמישית שעורך הדין כריסטוף פריל ואני רואים ביחד. "מהאליפות ב-2006 ששמה את ברלין ואת גרמניה על המפה, דרך הנבחרת הכי טובה שלנו בדרום אפריקה, הרבה יותר טובה מהאלופה ארבע שנים לאחר מכן, ועד הנפילה ברוסיה", נזכר פריל. ועכשיו, עכשיו מה?
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
שווקי חג המולד כבר פועלים, עם המתקנים, הבוטנים המסוכרים ומוצרי החורף מפינלנד שאף אחד לא ממש צריך. שילוב מוזר, השווקים והמונדיאל. לא טבעי. לא יורד בגרון. אין מסיבת רחוב טיפוסית של גביע העולם של הקיץ, כשכולם בחוץ, ספוגי שמש ובירה. מי יישב בחוץ באפס מעלות לראות כדורגל? מה שיותר מפתיע הוא שגם בפנים רוב המסעדות והפאבים לא מדליקים את הטלוויזיה. חלק גדול מהם מחרים את המונדיאל בקטאר.
9 צפייה בגלריה
רוב המסעדות והפאבים לא מדליקים את הטלוויזיה והרבה פחות גרמנים נוכח צופים בשידורי המונדיאל בקטאר
(צילום: AFP)
9 צפייה בגלריה
נוכחות דלילה בהקרנות ציבוריות וחוסר התעניינות מורגשים בציבור הגרמני בהשוואה למונדיאלים קודמים
(צילום: EPA)
לפני המשחק נגד ספרד, כריסטוף אומר לי שהוא ועוד הרבה אנשים שהוא מכיר, אנשים שיכולים להיות גאים בלאום שלהם רק כשיש טורניר כדורגל, מתפללים שגרמניה תפסיד. "היינו מאוד מאוכזבים כשהם ויתרו על מחאת סרט הקפטן", הוא אומר, "יש לנו ציפיות שגרמניה תישא את הדגל האתי של האיחוד האירופי. רציתי שהם יפסידו, כי אז לא היה להם שום תירוץ. לא היה להם מה להפסיד. הם היו יכולים למחות איך שהם רוצים בלי להסתכן בכלום, ואז נדע אם הם היו כנים בכוונות שלהם. זה מסר יותר חשוב מעלייה לשלב הבא".
כמובן שברגע שניקלאס פולקרוג, שאלוהים רק יודע איך הוא נכנס לשושלת המפוארת של סקוררים גרמניים, שם את הגול ברשת השמאלית הגבוהה של ספרד, כריסטוף והחברים שלו בסלון קפצו כמו משוגעים. מחאה-מחאה, אבל אחרי שלושה הפסדים בארבעת המשחקים האחרונים במונדיאל ועל סף הדחה מוקדמת שנייה ברציפות, הוא והחבר'ה רצו קצת נחמה. מהמלחמה, מהקורונה, ממשבר הגז, מהאינפלציה.
אם צריך לסכם את גרמניה ואת הנבחרת הלאומית שלה בשתי מילים, אלו יהיו: משבר זהות.
דרוש: מנהיג
גם הזהות של הנבחרת הגרמנית לא ברורה. האנזי פליק השאיר שני עוגנים מתקופת יוגי לב והזכייה בגביע של 2014 (מנואל נוייר ותומאס מולר), שם את הכדור ברגליים של העתיד (ג'מאל מוסיאלה) ושוב התברר שדור הביניים לא ממש מסוגל למשוך. ג'ושוע קימיך עוד לא חזר לעצמו מאז חלה בקורונה, לאון גורצקה לא ממש כשיר (אם כי נתן משחק הירואי נגד ספרד), ופתאום אילקאי גונדואן, שחקן שבקושי ראה הרכב בנבחרת בעשור האחרון, הפך לשחקו הכי חשוב שלה. בנוסף, פליק יצר שתי קבוצות על המגרש: חולייה קדמית שבנויה באופן אקסקלוסיבי על שחקני באיירן מינכן, ולעומתה חולייה אחורית שחוץ מנוייר לא כוללת אף שחקן מהקבוצה הדומיננטית של הבונדסליגה.
בניגוד למסורת הגרמנית, בעיקר בטורנירים מוצלחים, לגרמניה אין אף סקורר אמיתי. וזה עוד מתגמד לעומת בעיית המנהיגות. נוייר הוא אולי הקפטן, אבל הוא שוער ולא שחקן שדה. מולר, הבחירה הטבעית לתפקיד, מעולם לא היה טיפוס כזה. לגרמנים אין אף שחקן שירים אותם, שידחוף אותם, שיטריף אותם או שייתן להם שקט כשהמשחק רועם. קימיך וגורצקה היו אמורים להשלים זה את זה ולייצר יחד תלכיד של מנהיגות במרכז המגרש, אבל הם לא שם. בלעדיהם, לגרמניה יש חור מנהיגותי על הדשא מאז הפרישה של בסטיאן שוויינשטייגר ופיליפ לאם.
9 צפייה בגלריה
דור הביניים בראשות ג'ושוע קימיך (במרכז) לא מסוגל למשוך את נבחרת גרמניה קדימה
(צילום: רויטרס)
9 צפייה בגלריה
לגרמנים אין אף שחקן שירים אותם, שידחוף אותם, שיטריף אותם או שייתן להם שקט כשהמשחק רועם. הקפטן מנואל נוייר
(צילום: AFP)
אחרי התיקו מול ספרד העיתונאים ביקשו לראיין את גיבורי המשחק, נוייר ופולקרוג. לנוייר 116 הופעות בינלאומיות, לפולקרוג שלוש. שתי זהויות. כל אחת חשובה כמו השנייה. עכשיו קוסטה ריקה, אמרו באולפנים, בקול מזלזל של ניצחון גרמני בטוח.
"אני זוכר את הטון הזה בדיוק ואת ההתנשאות הזו בדיוק לפני ארבע שנים לקראת המשחק האחרון של שלב הבתים מול דרום קוריאה", אומר פריל. "זה קרה בדיוק כמו עכשיו, אחרי האופוריה עם שער הניצחון של טוני קרוס נגד שוודיה בתוספת הזמן, ואנחנו זוכרים איך האופוריה הזו הסתיימה". היסטוריה של ספורט היא מתכון בטוח להתאבדות האופטימיות.
"כבד על הלב"
המשחק ביום ראשון נגד ספרד היה אולי המשחק הטוב בטורניר עד עכשיו מבחינה טכנית וטקטית. כמעט בלי כדורים ארוכים. מסירה וריצה לשטח פנוי. משחק שהבהיר שלגרמניה הנוכחית סגל הרבה יותר חזק ומוכשר מהנבחרת של 2018. ההגנה, במיוחד באמצע, עדיין לא יציבה. לכאורה, שני המשחקים הראשונים מעידים גם הם על נבחרת סכיזופרנית, אבל זה לא ממש נכון. גרמניה של השעה הראשונה נגד יפן שיחקה מצוין והחמיצה לפחות ארבעה מצבי הבקעה בטוחים.
"אני לא יודע מה להגיד לך", אומר פריל ולא מפסיק לדבר. החברים שלו מוסיפים הערות מהצד. "באינסטינקט שלנו, אנחנו רוצים ניצחון גרמני, עלייה לשלב הבא ולהמשיך הלאה כמה שאפשר. מצד שני זה מכביד לנו על הלב. אני וחברים שלי ניסינו לעשות הכל כדי להיות עסוקים במשחקים של גרמניה, לא לראות, לא להיכנע לתאווה, להיענות ללוגיקה שאומרת לנו שלצפות במשחקים זה רע, להיות שותף למעשה רע. אבל איכשהו אנחנו תמיד מוצאים את עצמנו מול המסך". פריל והחברים שלו הם מיעוט. רוב הגרמנים, לפי הסקרים, לא התעניינו ולא עקבו אחרי המשחקים ובטח לא צפו בהם.
9 צפייה בגלריה
לא באו בהמוניהם. בהשוואה למונדיאלים קודמים, הרבה פחות אוהדי נבחרת גרמניה נסעו לקטאר
(צילום: רויטרס)
גם בקטאר מלווים את הנבחרת רק אלפים בודדים של גרמנים, הרבה פחות מהליווי המסורתי למונדיאלים. גרמניה של 2022 היא נבחרת חסרת אופוריה וחסרת גיבוי. במקום לייצר לאוהדים אסקפיזם מצרות השנה האחרונה, הנבחרת והמקום שבו נערך הטורניר רק הרימו את מפלס הבאסה. אם אף אחד מהמשחקים של גרמניה ברוסיה לא ירד מ-25 מיליון צופים בטלוויזיה, הרי שהמשחק הראשון נגד יפן ריתק למסכים קצת יותר מתשעה מיליון (אמנם משחק בשעה 14:00 במהלך יום עבודה, ועדיין). לגרמניה אין שום תשוקה לטורניר הזה, ובחלק מהזמן נדמה שגם שחקני הנבחרת שותפים לחוסר התשוקה הזה.
"לפני הטורניר אפילו המעגלים הכי קרובים אליי ניסו לשכנע אותי לא להיכנס לתוך זה", אמר קימיך, ואילו החלוץ קאי האברץ אמר: "אין לנו תמיכה של מאה אחוז וזה משהו שאתה מרגיש בוודאות על המגרש". אפילו בסטנדרטים הנמוכים במיוחד של עידוד לאומי עבור גרמניה במשחקים בינלאומיים, התמיכה בנבחרת בקטאר נמצאת בשפל. אם למונדיאל בברזיל 2014 קנו הגרמנים 58 אלף כרטיסים ולרוסיה 62 אלף, הרי שלקטאר נקנו רק 35 אלף.
"יש פה קשת מאוד ברורה", מסביר פריל. "יורגן קלינסמן בנה אותנו ואת הזהות הלאומית והספורטיבית שלנו מחדש ואז כולם באו אלינו והייתה אופוריה שנמשכה עד הזכייה ב-2014. מאז, כל הנושא של הנבחרת הפך לממוסחר, התרחק מהאוהדים. טוני קרוס התלונן כבר ב-2018 על היחס של האוהדים, ועכשיו, אחרי שהתקפלנו בנושא קטאר, פיפ"א וסרט הקפטן, זה רגע שפל. זו נבחרת שלא מעניינת אותנו בכלל. יש רק שתי סצנות איך זה יכול ללכת מכאן: או התרסקות מפוארת כבר נגד קוסטה ריקה, או אליפות גרמנית כזאת של מומנטום".
