הדרבי האנגלי
אנגליה - ארה"ב (21:00, בית 2)
הבית שמספק לנו דרבי בריטי (אנגליה - ווילס) ואת המפגש הכי פוליטי שיכול היה להיות (ארה"ב - איראן), טומן בחובו משחק נוסף עם סיפור שיוצא מגבולות הכדורגל. את הקרבה בין ארה"ב לאנגליה לא צריך להסביר - הקשר ביניהן הולך מאות שנים אחורה, ובשתי המדינות שפת האם היא אנגלית, כך ששחקני הנבחרות לא יוכלו לדבר מאחורי הגב אחד של השנייה. אך מעבר לקשר השורשי בין המדינות, גם בין הסגלים של הנבחרות יש קשר עמוק, שהופך את ההתמודדות לסוג של דרבי קטן.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
במרכז מערכת היחסים נמצא ג'וד בלינגהאם, שמגיע למשחק הקרוב לאחר שלא רק כבש את השער הראשון של אנגליה ב-2:6 על איראן ונכנס לרשימת עשרת השחקנים הצעירים ביותר שהבקיעו במונדיאל, אלא גם היה השחקן הטוב ביותר על המגרש. הוא תיקל, עבר שחקנים, והיה מעורב בכל פעולה חיובית של נבחרת שלושת האריות. בקלות ניתן לשכוח שהקשר בן 19 בלבד. כבר שנתיים שהשם שלו שגור בפיו של כל חובב כדורגל, ולפי כל התחזיות הוא עשוי לחזור בקרוב למולדת, כשאחת מקבוצות הצמרת של הפרמייר-ליג תוציא עליו סכום עתק. עד אז, הוא ימשיך לככב בבורוסיה דורטמונד, שם הוא משתף פעולה עם ג'ובאני ריינה האמריקאי בן ה-20, אותו הוא ינסה לנצח הערב.
בלינגהאם לא רק "משתף פעולה" עם ריינה. הוא החבר הכי טוב שלו. "הוא האחד שתמיד פונה אליי ומוודא שהכל טוב", סיפר שחקן הכנף כשנשאל לפני המשחק על הקשר החברי עם בלינגהאם. "כשהכריזו על הסגלים למונדיאל, ישר שלחנו אחד לשני הודעה, בערך 30 שניות אחרי שגילינו שאנחנו בפנים. אני אוהב אותו, אנחנו יושבים ביחד באוטובוס, וכשאנחנו טסים אנחנו בדרך כלל יושבים קרוב מאוד אחד לשני. זאת פשוט מערכת יחסים ממש טובה. הוא שחקן טוב מאוד ושנינו מוכנים לקרב". לצערו של ריינה, לא בטוח שהוא יקבל את קריאת הקרב שלו. מקומו של בלינגהאם בהרכב מובטח, אך באופן מפתיע, ריינה – שעל פי דעת הרוב מיועד להיות משחקניה המובילים של נבחרתו - כלל לא שותף ב-1:1 מול וויילס.
בכל מקרה, ריינה הוא לא השחקן היחיד בסגל נבחרת ארה"ב עם קשר לאנגליה. מלבדו, ניתן למצוא את ברנדן אהרונסון וטיילר אדאמס שהם שניים מהשחקנים המובילים של לידס, טים רים ואנתוני רובינסון מההגנה של פולהאם, מאט טרנר שמגבה את אהרון רמסדייל בשער של ארסנל, ג'וש סרג'נט שמככב העונה בנוריץ' מליגת המשנה האנגלית וכמובן את כריסיטאן פוליסיק - הכוכב של הנבחרת שמכונה גם "קפטן אמריקה" – שמתייבש על הספסל בצ'לסי. בסך הכל שבעה שחקנים מהסגל של ארה"ב משחקים באנגליה, והסיפור לא נגמר בהם. הבלם קמרון קארטר-ויקרס, חברו של ליאל עבדה בסלטיק, התחיל לשחק כדורגל בגיל 11 בטוטנהאם. יונוס מוסא מוולנסיה, שנולד בניו-יורק להורים מגאנה אבל עבר בגיל תשע מאיטליה לאנגליה, התחיל את דרכו בארסנל, שם שיחק לצד בוקאיו סאקה. בתור נער, הוא גם שיתף פעולה עם בלינגהאם בנבחרות הנערים של אנגליה. היום הוא אחד היהלומים הנוצצים ביותר בסגל עמוס הכישרונות של ארה"ב. "זה יהיה מאוד מיוחד לשחק איתם (סאקה ובלינגהאם) על אותו מגרש", שיתף מוסא לקראת ההתמודדות.
עבור האמריקאים, הטורניר הנוכחי הוא בגדר חזרה גנרלית לטורניר הביתי ב-2026, אליו הסגל הצעיר והמוכשר יגיע בשל ומנוסה יותר (ממוצע הגילאים הוא 25.2 - השני הכי צעיר בטורניר). אך הגרלת בית 2 האירה פנים, וארה"ב יכולה לנצל אותה כדי לעלות לשמינית הגמר כבר הפעם.
כיאה לנבחרת צעירה, מול ווילס היא בעיקר הייתה לא יציבה. במחצית הראשונה הציגה ארה"ב כדורגל מלהיב, התקפי ושוטף. ווסטון מקני בן ה-24, אדאמס בן ה-23 ומוסא בן ה-19 – שלטו במרכז המגרש ביד רמה, החזיקו בכדור והוציאו מתקפות חוזרות ונשנות על הרחבה הוולשית. בשריקת הסיום של החצי הראשון, היתרון יכול היה להיות גדול יותר מה-0:1 שקבע טימותי וואה בן ה-22. אך במחצית השנייה כל הכיוון השתנה. המאמן גרג ברהאלטר לא הגיב לחילופים של מקבילו הוולשי, נבחרתו הלכה אחורה ונראתה כאילו נכבתה ברגע אחד, ולבסוף הגיע גארת' בייל שאיזן עם פנדל מוצלח.
למשחק היום מגיעה ארה"ב בתור אנדרדוג מובהק. אך אם היא תציג את הכדורגל של המחצית הראשונה מול וויילס, זה עשוי להיות קרב צמוד בהרבה מהמצופה. עוד קשה להגיד עד כמה אנגליה טובה – מול איראן היא שטפה המגרש והסירה את סימני השאלה שהיו סביבה בהיבט ההתקפי, אך מצד שני הצליחה לספוג פעמיים למרות שהחזיקה בכדור 78% מהזמן. חוץ מזה, בשבוע האחרון כבר הוכח מספר פעמים שהפתעות במונדיאל לא צריכות להפתיע אף אחד.
חבולה
וויילס - איראן (12:00, בית 2)
אחרי השישייה שספגה מאנגליה, איראן מגיעה למשחק מול ווילס הכי חבולה שאפשר. לא רק בגלל התבוסה, אלא גם בעקבות מחאת השחקנים (שלא שרו בהמנון) והאוהדים (ששרקו בוז במהלך ההמנון) נגד השלטונות במדינה. לא כולם אהבו את המחאה, כמו למשל המאמן הפורטוגלי קרלוס קיירוש, שכעס על הקהל ("היה עדיף שיישארו בבית") ועל שחקניו, וצפוי לערוך מספר רב של שינויים בהרכב.
קיירוש התעצבן על עיתונאי אחרי שחלוץ הנבחרת מהדי טארמי נשאל על המצב הפוליטי במדינה. "אתם חושבים שהז הוגן לשאול את זה?", העיתונאי השיב: "לחלוטין, אני שואל שחקן איראני לגבי איראן". המאמן ענה: "למה אתה לא שואל גם אחרים את השאלות האלה? את האנגלים על צפון אירלנד, את האמריקאים מה הם חושבים על הנסיגה של החיילים שלהם מאפגניסטן והנשים שנשארו שם לבד?". את ווילס אגב, הוא לא הזכיר.
שליח "ידיעות אחרונות" ו-ynet עם אוהדי איראן
(צילום: עוז מועלם)
ההזדמנות האחרונה
קטאר - סנגל (15:00, בית 1)
אדוארד מנדי פתח את 2022 כגיבור בסנגל, עם שני ניצחונות בפנדלים מול מצרים ומוחמד סאלח - בגמר אליפות אפריקה ובפלייאוף העלייה למונדיאל. אבל משהו קרה לו לאחרונה. הוא החל לעשות טעויות מוזרות ואיבד את מקומו בהרכב צ'לסי. כעת הוא הביא את אותן טעויות לנבחרת, והיה אחראי באופן ישיר להפסד 2:0 להולנד במחזור הפתיחה. בסנגל אף דיווחו שסני דיאנג (ק.פ.ר) עשוי לתפוס את מקומו בין הקורות.
קטאר שהפכה למארחת הראשונה בתולדות גביע העולם שמפסידה את משחק הפתיחה, אבל היכולת שהציגה נבחרתו של פליקס סאנצ'ס צריכה להדאיג אותו הרבה יותר מהתוצאה. קטאר בעטה רק פעמיים לשער וכלל לא מצאה את המסגרת, ושיחקה כמי שלא שייכת למעמד. סאנצ'ס טען ששחקניו כרעו תחת הלחץ ושהיכולת רחוקה מלייצג את האמת. לאקרם עפיף ועלמואז עלי יש רק הזדמנות אחת להוכיח שהוא צודק.
שרות ההגנה
הולנד - אקוודור (18:00, בית 1)
משחקה הראשון של הולנד נתן את החותמת הסופית למה שכולם כבר ידעו – בניגוד למקובל במסורת, מקור הכוח של הנבחרת נמצא מאחור, במרכז ההגנה. מתיאס דה-ליכט, וירג'יל ואן דייק ונתן אקה - נעלו את השער, והיו (ביחד עם שוער היריבה אדוארד מנדי) הסיבה המרכזית לכך שמשחק רע של נבחרתם הסתיים בניצחון בזכות שערים מאוחרים (82 ו-90+9) .
הולנד תקווה לשמור על שער נקי גם מול אקוודור, אך כדי לנצח היא תצטרך כמובן גם לכבוש, וזה לא הולך להיות לה פשוט. אקוודור היא הגרסה הדרום אמריקאית והאפורה יותר של הולנד. לפני ה-0:2 על קטאר במשחק הפתיחה, היא סיימה ב-0:0 בארבעה מתוך ששת משחקי ההכנה שלה לטורניר, ואת השניים הנוספים ניצחה 0:1. המשחק הזה הוא איום גדול לתוצאת 0:0 נוספת במונדיאל שכבר סיפק לנו ארבע כאלה.
שווה לעקוב
קיפר מור. בן 30, וויילס. את משחקה הראשון של וויילס אפשר בקלות לחלק לשניים – המחצית בלי מור (הראשונה), והמחצית עם מור. בהפסקה ויתר המאמן רוב פייג' על הניסיון לשחק ללא חלוץ אמיתי, והכניס את מור במקום דניאל ג'יימס המאכזב. החלוץ של בורנמות' אמנם לא הגשים את מה שלשמו נועד, לכבוש, אך הצטיין בכל היתר. הוא רשם חמש נגיעות בכדור ברחבת ארה"ב (הכי הרבה מבין שחקני וויילס), התניע לחלוטין את משחק ההתקפה וסיפק גם מסירת עקב גאונית שהשאירה את ברנן ג'ונסון במצב מצוין. מול ההגנה הלא קיימת של איראן, הוא צפוי לפתוח ולפרוח.
פינת הניחושים
וויילס - איראן 3:3. שתי הנבחרות היו לא משכנעות, ושתיהן מבינות את חשיבות המשחק. פערי הרמות בין ההגנה להתקפה של איראן יביאו למשחק מהנה ומרובה שערים.
קטאר - סנגל 2:1. המארחת תציל את הכבוד שלה עם הופעה ראויה, אך זה לא יספיק.
הולנד - אקוודור 0:1. שתי הנבחרות שמקור הכוח העיקרי שלהן נמצא בהגנה יציגו משחק חפירות עיקש. הולנד שוב לא תרשים, ושוב תנצח בזכות שער מאוחר.
אנגליה - ארה"ב 1:2. ארה"ב טובה, אנגליה טובה יותר.
מה להגיד לחבר'ה כדי שיחשבו שאתם מבינים בכדורגל
"אנר ולנסיה כבש את כל חמשת השערים האחרונים של אקוודור בגביע העולמי - אם משהו יקרה, זה יבוא ממנו"
"סנגל נפגעה מהפציעה של מאנה, אבל לא ההגנה שלה. מול קטאר שרשמה אפס בעיטות למסגרת במשחק הפתיחה - זה לא כוחות"
