התקציר באדיבות תאגיד השידור כאן - המשדר הרשמי של כל משחקי מונדיאל 2022
"כדורגל הוא לא מלחמה. אף אחד לא ימות בקרב", הרגיע מאמן נבחרת סנגל, אליו סיסה, את שחקניו לקראת המשחק האחרון והמכריע בשלב הבתים נגד אקוודור, משחק היסטורי שאמור היה להכריע לחסד או לשבט את ההישג הסנגלי. סיסה חזר על הדברים גם בפני העיתונאים, אבל הוסיף להם סיומת: "לפחות אני מקווה שככה יהיה".
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
הסנגלים עמדו כבר השנה בלפחות שני משחקים מכריעים ומלאים בלחץ, אתה מפסיד או הולך הביתה, שניהם נגד מצרים, בגמר גביע אפריקה ובפלייאוף העלייה למונדיאל. בשניהם ניצחו הסנגלים בפנדלים. חלק גדול מקור הרוח שגילו הסנגלים במשחקים הללו וגם בניצחון על אקוודור מיוחס להשפעה של סיסה בן ה-46. הוא גם נחשב לנציג החדש והמודל של המאמנים האפריקאים: מאמן ששיחק את הקריירה הבינלאומית שלו בליגות אירופה, וחזר למולדתו עם מה שספג שם וכעת מנסה לבנות גשר בין השורשים שבהם נולד, לבין החוויות שלו כשחקן כדורגל מקצועני באירופה.
סיסה, עם הראסטות מתחת לכובע הבייסבול שלו וההתנהגות על הקווים נראה כמו בן אדם נונשלנטי, אבל כל מי שעקב אחריו מדבר בחדר ההלבשה או במסיבות העיתונאים מבין איזו סמכות מרשימה יש לו כשהוא אומר לשחקניו: "ברור לנו שאנחנו רוצים להמשיך את ההרפתקה פה עם דור השחקנים הנוכחי. אנחנו רוצים לפחות לשחזר את ההישגים של הדור האגדי מ-2002".
סיסה יודע על מה הוא מדבר. ב-2002 הוא היה הקפטן של הנבחרת הסנגלית שעשתה היסטוריה. המאמן ברונו מצו בנה נבחרת סביב שחקנים שמשחקים באירופה, ביניהם הכוכב אל חאג'י דיוף. הנבחרת אמנם מפסידה לקמרון בגמר אליפות אפריקה, אחרי שסיסה מחטיא את הפנדל המכריע, אבל היא זוכה בכרטיס למונדיאל בפעם הראשונה ומדהימה את העולם.
5 צפייה בגלריה
עשה היסטוריה כשחקן. סיסה (ראשון מימין בשורה התחתונה) כקפטן נבחרת סנגל במונדיאל 2002
(צילום: גטי אימג'ס)
זה לא רק הניצחון הסנסציוני על האלופה המכהנת צרפת במשחק הפתיחה, שנחשב עד היום לאחת ההפתעות הגדולות בתולדות גביע העולם. סנגל רוקדת על הדשא ביפן ובדרום קוריאה, עולה לשלבי הנוקאאוט מבית שבו משחקות גם דנמרק ואורוגוואי, ועושה את כל הדרך לרבע הגמר, שם הריצה שלהם נעצרת בהארכה על-ידי עוד הפתעה מרעישה במונדיאל הזה – טורקיה.
ייקח לסנגל לא מעט שנים ומעבר של סיסה לתפקיד המאמן כדי לשחזר את ההישגים של הנבחרת ההיא. סיסה קיבל את הנבחרת כבר ב-2015, הוא המאמן הוותיק ביותר בתפקידו מבין כל 32 המאמנים שהגיעו למונדיאל. כבר אחרי שנים ספורות החלו לראות תוצאות. עלייה למונדיאל 2018, גמר אליפות אפריקה ב-2019. אבל שניהם הסתיימו בטרגדיות ספורטיביות: במונדיאל ברוסיה סנגל הודחה בשלב הבתים באופן די מדהים בגלל כרטיסים צהובים, וכעבור שנה הפסידה לאלג'יריה בגמר. סיסה הגיע לבאר, אך לא שתה ממנה.
גאולה
רק השנה המאמן סיסה מביא גאולה ספורטיבית לסנגל ולקפטן סיסה, כשהוא זוכה סוף-סוף באליפות אפריקה 20 שנה אחרי שחמקה ממנו כשהיה שחקן, ומוליך את הנבחרת בחזרה לשלבי הנוקאאוט במונדיאל. אפילו המכה הגדולה שחטפה הנבחרת שלו רגע לפני המונדיאל, פציעה שהשביתה את הכוכב הגדול סאדיו מאנה מבאיירן מינכן והשאירה אותו מחוץ לסגל, לא עצרה את הנבחרת שלו, שמשחקת כדורגל מלהיב והתגברה גם על הפסד כואב להולנד במשחק הראשון שלה. אחד מכוכבי הנבחרת של 2002, פאפה בובה דיופ, מת לפני שנתיים. סיסה מטריף את השחקנים שלו לשחק לזכרו.
אבל לסיסה יש גם גאולה אישית שהוא לא מדבר עליה עד עכשיו. ב-26 בספטמבר 2002 טובעת המעבורת "לה ג'ולה" בדרכה לדקאר, בירת סנגל. על הסיפון היו אמורים להיות 580 אנשים. 64 אנשים ניצולים. 1,863 טובעים למוות, האסון הימי השלישי הכי גרוע מאז מלחמת העולם השנייה, ומספר קורבנות גבוה יותר מאשר הטיאטניק. בין הקורבנות 11 מבני משפחתו הקרובה של סיסה, כולל אחותו האהובה.
עברו יומיים עד שסיסה, אז שחקן ברמינגהאם האנגלית, קיבל את הידיעה על האסון במלואה. לא היו אז רשתות חברתיות והוא שיחק באנגליה. "שמתי חיוך על הפנים שלי כדי להרחיק את חבריי לקבוצה מהמצב הנפשי שבו הייתי שרוי", סיפר מוקדם יותר השנה ל-BBC בסרט הדוקומנטרי "לה ג'ולה, הטיטאניק של אפריקה". כמה ימים לאחר שנודע לו על האסון הוא עלה על האוטובוס ושיחק תשעים דקות. ברמינגהאם ניצחה את ווסטהאם 1:2.
"זו הייתה טרגדיה נוראה עבורי, עבור המשפחה שלי, עבור המדינה", אמר סיסה במהלך המשחקים בקטאר, בהתייחסות לאסון שהתרחש לפני עשרים שנה. "בזיגינשור (העיר שבה נולד ושממנה יצאה המעבורת) כולם הכירו את כולם. משפחות שלמות פשוט הושמדו. אני בעצמי שטתי על 'לה ג'ולה' אינספור פעמים. הכרתי אותה מבפנים ומבחוץ. אהבתי אותה".
"איזה סוג של תסכול, אכזבה, כמעט בגידה", המשיך סיסה בכאב. "אני יכול לקבל את זה שקבוצה מודחת על ידי יריב שהיה טוב ממנה או אפילו על ידי מזל. אני יכול להבין. אבל זה דבר שאי אפשר להבין, לעכל. זה כן נותן פרופורציות. השחקנים שלי עולים למגרש בידיעה ברורה שזה לא עניין של חיים ומוות. אפילו לא קרוב לכך".
אולי ככה אפשר להבין איך סנגל הצליחה לשחזר את ההישג ההיסטורי מלפני עשרים שנה גם בלי הכוכב הכי גדול שלה. פרופורציות. לכולם יש מחליף חוץ ממי שמת. תחשבו מה קורה לשחקנים שבמהלך המונדיאל שומעים איך המאמן שלהם קיבל את הבשורות על מותם של 11 מבני משפחתו ומחליט להמשיך לשחק. בשביל מנהיגות וערכים כמו של סיסה, שחקנים מוכנים למות.
"אריות אמיתיים לעולם לא מתים"
עכשיו סיסה מתכונן לשמינית הגמר היום (ראשון, 21:00) נגד אנגליה. המטרה: להגיע שלב אחד רחוק יותר מאשר רבע הגמר לפני עשרים שנה. הנבחרת בהדרכתו מורכבת בעיקר מצעירים שרובם לא שמעו על הטרגדיה האישית של מאמנם, אבל מה שברור הוא שסיסה הפך אותם לתלכיד מלא השראה, מאומן, ממושמע, ומלוכד. תסתכלו פעם על סיסה בקווי האורך, תסתכלו על האינטנסיביות בעיניים שלו. יש שם משהו שיכול להטריף סגל שלם.
5 צפייה בגלריה
"אריות אמיתיים לעולם לא מתים". שחקני נבחרת סנגל עם שלט לזכרו של פאפה בובה דיופ
(Getty Images)
"החלטתי לדבר על הנושא עבור הסרט של BBC", אמר סיסה. "רציתי שהדור הצעיר יידע על האסון הזה, שיהיה להם קונטקסט יותר רחב על המדינה והיבשת שהם מייצגים. אני רוצה שהשחקנים שלי יכירו את ההיסטוריה הזו, שיזכרו את המשפחות שנכחדו, מהסבא ועד הנכדים. שיחשבו את מי הם מייצגים כשהם משחקים פה".
בניצחון על אקוודור, שהבטיח את העלייה לשמינית הגמר, החזיקו השחקנים כרזה לזכרו של דיופ שמת לפני שנתיים בגיל 42. "אריות אמיתיים לעולם לא מתים", נכתב על הכרזה. השחקנים אולי כתבו את זה לזכרו של דיופ (לפני המשחק סיסה ארגן שיחת וידיאו ביניהם לבין משפחתו), אבל במובנים רבים הם הרימו את הכרזה הזו גם לכבוד המאמן שלהם, ו-1,863 קורבנות "לה ג'ולה" מלפני עשרים שנה.
