אנחנו אוהבים להתלונן, וגביע העולם 2022 סיפק לכולם סיבות לתלונות במשך שנים. חורף, אמצע עונה, קטאר, שחיתות – הכל מוזר, אפילו מעצבן. אבל אז מגיע הרגע, הטורניר עצמו, ותוך הניסיון שלא להתעלם מעניין זכויות אדם ושלל בעיות אחרות, אנחנו נזכרים שגם אם החבילה פחות נוצצת, המתנה שבפנים היא עדיין מונדיאל, אין אירוע טוב ממנו.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
מי שאוהב לטוס לטורניר אולי מתאכזב הפעם - קשה יותר, מרגש פחות - אבל עבור רוב העולם, כשהמשחקים מתחילים, לא אמור להיות הבדל מהעבר. המון משחקים, אפילו דחוסים יותר. יש פציעות, זה נכון, אבל מבחינת חדות, השחקנים אמורים להיות בשיאם, יותר מבקיץ. זה עדיין מסי, ורונאלדו, ואמבאפה, וניימאר, ונבחרות הולנד ואנגליה, וכוכבים חדשים וסיפורים מרתקים שאנחנו עדיין לא מודעים לקיומם. חגיגה, גם אם מסביב יש מדבר.
העסק לא ידפוק בצורה חלקה, אפשר להיות בטוחים בכך, אבל כל עוד טוהר הכדורגל יישמר (בגבולות השמירה הרגילים שלו, אף פעם אין שלמות) כולנו נהיה בסדר. שחיתות במשחק עצמו, לא בעסקנות מסביב, כבר הורסת כל מסיבה. בהקשר הזה יש לקוות שלא יצוץ שום דבר חריג.
הכול פתוח
מה כן יכול להיות חריג? יחסי הכוחות. כיוון שמעולם לא חווינו אירוע כדורגל כזה באמצע עונה, אין לנו דבר להסתמך עליו כדי לחזות מה יקרה. מצד אחד, לקבוצות לא היה זמן הכנה מהמחזור האחרון בליגות, שנערך ממש לפני שבוע, לבין טקס הפתיחה. פחות אימונים שווה לרוב יותר מקום לרנדומליות. מהצד האחר, ישנה הערכה שבעקבות החיבור בין הכושר הטוב של הכוכבים לבין היעדר האימון הקבוצתי, יהיו יותר משחקים שיוכרעו על פעולות אישיות. הפעולות האלה שייכות קודם כל לשחקנים בנבחרות הגדולות.
הרבה מהמאמנים החליטו להסתמך על מה שעבד להם בעבר מבלי לחדש, בין אם מדובר בקיבעון מערך משחק, בהחלטה את מי לזמן או בהרכב המסתמן שלהם. דוגמאות בולטות לכך אפשר למצוא בספרד ובלגיה, למשל. החוכמה, לאו דווקא בנבחרות האלה, אלא בכלל אצל משתתפות הטורניר, תהיה לדעת לשנות כשצריך, לא להיות מקובעים. ההיסטוריה מראה שזה הדבר הנכון עבור מי שרוצה לזכות בגביע העולמי.
כמעט בכל מונדיאל יש נבחרת אחת או שתיים שהן הפייבוריטיות הגדולות לזכייה, שברור שאנשים ממש יופתעו אם הן לא יגיעו לגמר. הסיפור היום שונה. לכל נבחרת יש בעיות, אף אחת לא מושלמת. בברזיל שואלים מה עם המגנים, ובאנגליה יש אותה שאלה לגבי הקשרים. בהולנד ובלגיה שחקן ההתקפה המרכזי רק חוזר מפציעה. בפורטוגל ובאנגליה הביקורת על המאמן גדולה, בטענה שאינו מוציא את המרב מהסגל שלו. בגרמניה תוהים מי יהיה החלוץ, בספרד שואלים למה אין חלוץ, ובארגנטינה מי ייכנס לקישור ויחבר את החלקים השונים. לא לשכוח שמאחוריהן אורבות נבחרות הדרג הבא - קרואטיה, שהגיעה לגמר המונדיאל הקודם; דנמרק, שהגיעה לחצי גמר אליפות אירופה לפני שנה וחצי; אורוגוואי, עם סגל שכולל כוכבי על מבוגרים וכוכבים חדשים וצעירים. הכול פתוח.
אל תורידו
קטאר לא רק מארחת את המונדיאל, היא גם מחזיקה בפריז סן ז'רמן, הקבוצה שלה שלושה כוכבים שלא מהעולם הזה – לאו מסי, קיליאן אמבאפה וניימאר. במקרה או שלא במקרה השלישייה הזו מייצגת את שלוש הנבחרות בעלות סיכויי הזכייה הגבוהים ביותר - ארגנטינה, צרפת וברזיל, לאו דווקא בסדר הזה. השלישייה הזו תהיה גם במרכז המונדיאל, לא משנה מה יהיו תוצאותיו. מסי, בניסיון אחרון לזכייה בתואר החשוב מכל. ניימאר, כנראה, גם הוא בניסיון אחרון כזה. אמבאפה, הצעיר שבחבורה בהפרש גדול, דווקא הניף את הגביע העולמי לפני 4 שנים. החודש הקרוב יכול להיות מהותי למורשתם של כוכבים רבים. תדמיינו את אמבאפה מוביל את צרפת לזכייה שנייה, הישג השמור לבודדים, כשהוא בן 23 בלבד.
רק שהתחושות סביב צרפת של אמבאפה מעט שליליות כרגע. הווייבים הטובים יותר, כך נדמה, נמצאים אצל ברזיל וארגנטינה, גם אצל ספרד - שהסגל המעט אפור שלה לא יטעה אתכם.
ספרד כנראה תהיה מובלת על ידי שני שחקנים צעירים מאוד, פדרי וגאבי של ברצלונה. הם, ושחקנים צעירים אחרים, יכולים לעשות את ההבדל. פיל פודן וג'וד בלינגהאם באנגליה, קודי חאקפו בהולנד, חוליאן אלבארס ואנסו פרננדס בארגנטינה, אורליאן צ'ואמני בצרפת, יוסופה מוקוקו וג'מאל מוסיאלה בגרמניה, ויניסיוס ורודריגו בברזיל, רפאל לאאו בפורטוגל. יש עוד רבים, והם הולכים ללוות אתכם החודש.
לא סתם ללוות, אלא למשך ימים שלמים. מהיום השלישי של שלב הבתים ועד לסיומו יתחילו המשחקים ב־12 בצהריים, ויסתיימו רק לקראת 23.00 בלילה. כל החוויה באוקטן גבוה והאמת, זו בדיוק מהות הטורניר, כדורגל ללא הפסקה, כזה שנותן לגיטימציה עבורנו להעמיד את המשחק במקום הראשון, כל היתר מאחוריו, נספחים.
לכן זה אינו הזמן להוריד מגדולת מונדיאל 2022. להפך, אמצו אותו, אין סיבה להוריד מהחוויה, היא רק אחת לארבע שנים.