החגיגות במרוקו אחרי העלייה לרבע גמר המונדיאל
(צילום: יעל גויסקי)
הלב של עשרות אלפי מרוקאים בג׳מה אל פאן, הכיכר המרכזית הענקית של מרקש, הפסיק לפעום לשבריר שניה. זה לא מטאפורה - זה אמיתי. הרגשנו את חלקיק השניה הזה בגוף כשאשרף חכימי, הכוכב המרוקני ניגש לבעוט את הפנדל האחרון.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
גול ומרוקו עושה היסטוריה ומעפילה לרבע גמר המונדיאל. גול והתפילה של עם שלם, שמתחילת הטורניר נמצא כמו בחלום אחד ארוך, תתגשם. הוא ניגש לכדור והכיכר דממה. מעולם לא ראיתי עשרות אלפי אנשים בדממה כזו, מתפללים מול מסך הענק.
ואז כמו בהילוך איטי זה קרה. הרשת פרפרה ואיתה הלבבות. שאגה אדירה וכיכר שלמה עולה באוויר. עוד פעם לא מטאפורה. דמיינו כעשרת אלפים מרוקאים מרחפים מעל פני הקרקע ומעיפים מה שיש: דגלים, כובעים, אבוקות, ילדים שנזרקים למעלה, תופים ורעש מחריש אוזנים של חצוצרות. מרקש בטירוף. בחור מקומי עם דגל קשור לגב שעמד לפני קופץ עלי ושנינו מתחבקים כאילו שרתנו יחד בצבא. זה היופי של הכדורגל. באהבה למשחק אין פוליטיקה ואין מחסומים. ואני, ברור שאני מרוקאי, לפחות מעכשיו. מרוקאי גאה.
מעגל ספונטני של תיירים צרפתים, ישראלים, גרמנים ומקומיים חוגג בריקוד הורה. עכשיו אני יכול לדמיין איך זה היה בהכרזת העצמאות. אולי זו הכרזת העצמאות של הכדורגל המרוקאי. לא עוד נבחרות של כמעט ואולי. לא עוד בצילם של האירופאים והדרום אמריקאים. מרוקו עשתה את זה והקהל בכיכר מבין כנראה שזה רגע היסטורי.
שעה אחרי סוף המשחק ועוד ועוד אנשים מגיעים אל הכיכר. זורמים לכאן עם תופים וחצצוצרות. החגיגות כאן ימשכו אל תוך הלילה. הבשר על האש והעשן מהדוכנים אופף את החוגגים. המואזין קורא. אני לא מבין אבל נראה כאילו גם הוא חוגג את הניצחון. מרוקו בחלום והיא מקווה לא להתעורר. אני הולך לחלום ולחגוג איתם.
אני נמצא בכיכר המרכזית של מרקש שהיא הכיכר הגדולה ביותר במרוקו נחילים של אוהדים נשים, גברים, וילדים עושים את דרכם דרך הסמטאות לכיכר המרכזית שכבר מלאה עד אפס מקום בחוגגים. בכיכר עצמה הרעש כל כך גדול שאני בקושי שומע את עצמי וההמולה כיאה למדינה שעלתה לרבע גמר המונדיאל בפעם הראשונה. כולם פה צופרים מהרכבים ואם לא צופרים אז עם זמבורות. הכל צבעוני כולם עם דגלים או עם החולצה של הנבחרת רואים שאנשים פה בטירוף על כדורגל.
ההרגשה היא שכל המדינה עומדת מאוחרי הנבחרת הייתה ממש אווירה של כדורגל כל הזמן, היה נראה שממש כל העם עומד מאוחרי הנבחרת אני צפיתי במשחק ומהמקום שאני הייתי בכל פנדל שהובקע בדו קרב היה טירוף. אנשים ממש לא ידעו את נפשם מרוב אושר.
