ב-16 ביוני 2006, באותה שישייה מפורסמת שהמטירה ארגנטינה על סרביה בגלזנקירשן, חגג לאו מסי בן ה-19 (מינוס שבוע) את שער הבכורה שלו במונדיאל. יממה מאוחר יותר, וכשלוש שעות נסיעה משם, בפרנקפורט, כבש כריסטיאנו רונאלדו בן ה-21 את השער הראשון שלו במונדיאל. שני הצעירים לא ידעו אז איך יצטלבו דרכיהם, עד כמה הקריירות שלהם יישזרו זו בזו. מאז אותן 24 שעות בגרמניה ועד עכשיו, במונדיאל בקטאר. 16 שנים מפרידות בין ההתחלה לבין אקורד הסיום. 16 שנים שהן עולם ומלואו. עבורם, עבור הכדורגל, וגם עבורנו.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
זה יהיה הריקוד הבינלאומי האחרון של השניים ששינו את המשחק, או לפחות את הדרך שבה אנשים מתייחסים אליו. הם הדהימו אותנו בכל פעם מחדש, ריגשו אותנו, השאירו אותנו פעורי פה ושברו שיאים משוגעים. על הדרך, הם חילקו את העולם ל"מסי או רונאלדו". יצרו ריבים, מחנות, אהבות וכותרות. ועכשיו, בפעם האחרונה על הבמה הגדולה ביותר, זה הריקוד האחרון. ולמרות שארגנטינה ופורטוגל לא משחקות באותו בית ואפילו לא יכולות להיפגש לפני חצי הגמר, מדובר בטנגו. ריקוד זוגי. גם בלי לגעת או להישיר מבט. כאילו אין אחד בלי השני. הם החלו את דרכם המונדיאלית יחד. הם יסיימו אותה יחד. רק שאחד מהם, אולי, יעשה את זה עם הגביע.
הריקוד האחרון של מסי ורונאלדו | האזינו לפודקאסט "מונדיאל במדבר"
כוכבים רבים שהובילו את המשחק בשני העשורים האחרונים יופיעו במונדיאל הזה בפעם האחרונה. לואיס סוארס, לוקה מודריץ', רוברט לבנדובסקי, תומאס מולר, סרחיו בוסקטס - אלה רק חלק מהשמות. למרות שהוא בן 30 בלבד, ניימאר אמר בסרט הדוקומנטרי עליו שזה יהיה המונדיאל האחרון גם עבורו. כל אלה, מבלי לפגוע בזכויותיהם ככדורגלני-על, הם לא מסי ורונאלדו. זו שירת הברבור של הדור, אבל בעיקר של שני הפנומנים שמסמלים אותו, שהגדירו אותו.
הגביע החשוב מכולם חמק מהם, אבל גדולתם בכדורגל הנבחרות אינה מוטלת בספק. רונאלדו הוא השחקן שכבש הכי הרבה שערים בינלאומיים בהיסטוריה של המשחק (117). מסי, עם 90, מדורג שלישי (ביניהם עלי דאי האיראני). רונאלדו יכול להפוך לכדורגלן הראשון אי-פעם שמבקיע בחמישה טורנירים שונים של גביע העולם (חוץ ממנו, רק פלה, מירוסלב קלוזה ואובה זלר עשו את זה בארבעה). מסי יעבור במשחק השלישי בשלב הבתים את דייגו מראדונה כארגנטינאי עם הכי הרבה משחקים במונדיאל. אם יגיע לפחות לחצי הגמר, גם יהפוך לשיאן ההופעות של כל הזמנים. לא רק בארגנטינה, בכלל.
"יש ציפייה ויש גם עצבים, כי זה האחרון", אמר מסי בן ה-35 בחודש שעבר. רונאלדו בן ה-37 יהיה כבר בעשור החמישי לחייו במונדיאל הבא בצפון אמריקה, ובכל מקרה כבר לפני שש שנים חזה את מופע הפרידה ב-2022. "אני צופה שהמונדיאל בקטאר יהיה האחרון שלי", אמר אז. "אני נוסע לשם לחופשות לעיתים קרובות, לקטאר וגם לדובאי, ואני שמח כי בטוח שזה יהיה הטורניר הבינלאומי האחרון שלי".
מורשת, קרב
מונדיאל הוא אירוע משנה חיים, מגדיר קריירות, מעצב דעת קהל, ממליך מלכים ומוריד אותם מכיסאותיהם. איך נראית קריירת המונדיאלים של שני הגדולים ביותר? איך ההיסטוריה תזכור את השתתפותם באירוע הכדורגל שאין שני לו? ואיך היא תשפיע על המורשת שלהם?
מסי, איך אפשר לשכוח, סחב את ארגנטינה לגמר בברזיל 2014, נבחר לשחקן המצטיין בטורניר (לדעת רבים לא בצדק) והפסיד בהארכה למריו גצה ונבחרת גרמניה. הוא היה האחראי הראשי לכרטיס לגמר, אבל כמה שערים הבקיע בכל משחקי הנוקאאוט יחד? התשובה הנכונה היא אפס. ולא רק בטורניר הזה. מסי, בארבעה מונדיאלים, לא הבקיע אפילו שער אחד מעבר לשלב הבתים.
וכמה שערי נוקאאוט יש לרונאלדו? מספר זהה. גם עבורו מדובר בטורניר חמישי, אבל השערים הגיעו רק בשלב הבתים. הישג השיא שלו במונדיאל היה בבכורה ב-2006. פורטוגל הגיעה לחצי הגמר, אבל רונאלדו לא היה הכוכב הראשי בהצגה. הוא היה שחקן מוביל, עילוי במנצ'סטר יונייטד, אבל פורטוגל הייתה קודם כל לואיס פיגו.
כבר במונדיאל האחרון, ברוסיה, הייתה תחושה של חילופי דורות. הרגשה שהעולם מסמן משהו לצמד הסופרסטארים. מסי הגיע לטורניר כפינאליסט המונדיאל הקודם, אבל הודח כבר בשמינית הגמר על ידי הכוכב העולה והצעיר קיליאן אמבאפה. רונאלדו דהר לטורניר כאלוף אירופה המכהן, עם פורטוגל. גם הוא סיים דרכו בשמינית הגמר.
אם העולם סימן להם משהו, הם לא רצו לשמוע. מסי הצליח להשאיר את הכישלון ההוא מאחוריו ולאסוף גביע יבשתי, כשארגנטינה הפכה לאלופת דרום אמריקה - תואר שקטע לנבחרת בצורת שנמשכה 28 שנה. גם רונאלדו הוסיף לעצמו תואר עם פורטוגל - ליגת האומות. ובכל זאת, ברור מה הם רוצים, על מה הם חולמים, במה הם חושקים יותר מכל. רק תואר אחד חסר להם. ולשניהם יש סיכוי לזכות בו עכשיו.
ארגנטינה עברה שדרוג אדיר תחת ליונל סקאלוני. היא עומדת על רצף של 35 משחקים ללא הפסד, הארוך בעולם כרגע ואחד המרשימים בהיסטוריה. אין אמנם המון שמות נוצצים כבעבר, אבל אולי דווקא זה מקור כוחה. השחקנים יודעים את תפקידיהם, משחקים יחד, מחוברים.
פורטוגל אמנם לא הצליחה לסיים ראשונה בבית שלה במוקדמות (סרביה הקדימה אותה ברגע האחרון), אבל יש לה סגל מפלצתי והחיבור בין כישרון לעומק הוא כזה שרק צרפת וברזיל יכולות להתחרות בו. סגל כל כך משופע באיכות עד שנשמעו קולות פה ושם שתהו האם מקומו של רונאלדו מובטח. מי היה מאמין, רק לפני מספר חודשים, שסימני שאלה כאלה יעלו סביבו. "לאף אחד לא אמור להיות ספק בכך", הבהיר המאמן פרננדו סנטוס. "רונאלדו הוא עדיין האיש הקריטי ביותר לנבחרת".
הפריחה והדעיכה
קיץ 2021 לא רמז דבר על סתיו 2022. מסי ורונאלדו עברו אז קבוצות, ונדמה היה שדווקא מסי עלה על המסלול הלא נכון לליגה הצרפתית, הרחוקה יחסית מהעין, אולי אפילו לחסות בצילו של אמבאפה בפריז סן-ז'רמן. ההתחלה לא הייתה פשוטה, המספרים לא היו קרובים לאלה שניפק בברצלונה. רונאלדו, לעומת זאת, חזר לפרמייר-ליג ולמנצ'סטר יונייטד, כדי להראות שגם 12 שנים אחרי שעזב את אולד טראפורד הוא יכול להחזיר את השדים האדומים לגדולתם. כל זה היה בעונה שעברה. העונה הנוכחית כבר לקחה אותם לכיוונים אחרים לחלוטין.
מסי נראה מצוין בחודשים האחרונים. הוא מלך הבישולים של הליגה הצרפתית והיה מעורב עם שער או בישול בשמונה שערים בשלב הבתים של ליגת האלופות. רק אמבאפה הקדים אותו. אבל זה הרבה יותר ממספרים: מסי חזר לעשות קסמים על בסיס קבוע, בכל משחק, חושף שוב ושוב את הרפרטואר המופלא שלו - דריבל, מסירה, בעיטה.
כך היה גם בנבחרת, עם הזכייה בקופה אמריקה 2021. מסי היה מעורב כמעט בכל שער של ארגנטינה בדרך לגביע, וסיים כמלך השערים של הטורניר שבו ניצח בגמר את היריבה הגדולה ברזיל ואת החבר הטוב ניימאר - ועוד בביתם במרקאנה. אלא שאם בעבר מאמנים היו מנסים לדאוג לכך שכל השחקנים יעבדו עבור מסי, כדי שיוכל להגיע בחופשיות למקומות האהובים עליו במגרש, נדמה שסקאלוני הצליח למצוא את הדרך לסַגל לו סגנון אחר בנבחרת.
"במונדיאל הזה כולם יראו את מסי בתפקיד שונה", העריך עומאר לארוסה, שזכה עם ארגנטינה בגביע העולמי הראשון שלה ב-1978. "עכשיו מסי הוא האחד שמבצע את המהלכים עבור שחקנים אחרים, בעוד שבעבר החברים לקבוצה פשוט היו נותנים לו את הכדור, תמיד".
בזמן שמסי נמצא בתקופה נפלאה בנבחרת ובכלל, רונאלדו ספג הרבה מאוד אש לאחרונה - וגם החזיר. הקאמבק ליונייטד נראה עכשיו כמו טעות קולוסאלית, רחוקה כל כך מחגיגות הקיץ ההוא, כשחזר ללבוש אדום. נדמה היה ששיא השפל הגיע בסירוב לעלות מהספסל במשחק מול טוטנהאם וההורדה לקבוצת המילואים, אבל אז רונאלדו החליט לשרוף את הגשרים האחרונים שנותרו תקינים ביחסים, עם הריאיון הסוער שבו ליכלך על המועדון וסיפר כי אינו מכבד את המנג'ר אריק טן האח. קשה לראות איך אפשר לתקן את הנזק הזה (יונייטד אף מתכוונת לתבוע אותו), אבל כנראה שהוא לא רוצה בכך - רונאלדו הבהיר עוד בקיץ שהוא רוצה לעזוב, אבל אף קבוצה לא הייתה מוכנה לשלם עבורו הון. כעת, ייתכן מאוד שיונייטד תשחרר אותו ללא תמורה. טן האח לא זקוק לו כרגע: אחרי פתיחת עונה רעה, המאמן הצליח לאזן את הקבוצה דווקא כשרונאלדו על הספסל. במקביל, נשמעו שוב ושוב טענות כי רונאלדו לא מתאים לשיטת המשחק של טן האח, מאחר שאינו מבצע לחץ טוב על היריב.
"יש כאלה שיגידו שבמצבים האלה רונאלדו הכי מסוכן", אמר לאחרונה מאמן הנבחרת סנטוס. יכול להיות שהוא צודק: רונאלדו אוהב להוכיח לכל מבקריו שהם טועים, שאף פעם אסור להספיד אותו. "בכל פעם שמפקפקים בי אני נזכר במורה שלי אומרת שהכדורגל לא ייתן לי שום דבר לאכול", סיפר בעבר. כשספג ביקורת בזמן ששיחק ביובנטוס אמר: "אנשים תמיד שופטים אותי, אומרים שאני גמור וצריך לפרוש. ואני? אני רוצה להפתיע".
רונאלדו לא הבקיע בארבעת המשחקים הרשמיים האחרונים של פורטוגל, למרות שפתח בשלושה מהם, ועדיין אף אחד לא יופתע אם יהיה מלך שערי המונדיאל בקטאר. יש כמות אדירה של שחקנים שיכולים לסדר לו מצבי הבקעה טובים - ז'ואאו קנסלו, ברונו פרננדש, ברנרדו סילבה, רפאל לאאו, ז'ואאו פליקס.
אז לרונאלדו יש יוצרים, ומסי, יותר מתמיד, יוצר לאחרים (הנהנה העיקרי הוא לאוטרו מרטינס), ושניהם, איך לא, מנהיגים את הנבחרות שלהם. על מסי נאמר בעבר שהוא אדיש מדי, או לפחות נראה כך על המגרש. אבל לפעמים אתה מגלה משהו על שחקן שחשבת שאתה יודע עליו הכל. פתאום סרטון אחד, תמונה אחת, יכולים לשנות את מה שחשבנו על מי שמרתק אותנו כל כך הרבה שנים. הסרט "אלופי אמריקה" שיצא לאחרונה חשף בפנינו את הנאום שהרביץ מסי בחדר ההלבשה לפני גמר הקופה. לא אדיש ולא מנוכר, מנהיג לכל דבר.
רונאלדו לא זקוק לסרט כדי שיזכרו מה הוא יכול לעשות עם סרט, זה שעל הזרוע, בנבחרת. תמונת הגמר שלו הייתה ביורו 2016. הוא נפצע, הוחלף, ונדמה היה שלפורטוגל אין סיכוי בלעדיו מול צרפת. אלא שהיא לא הייתה בלעדיו. רונאלדו היה פעיל על הקווים שליד הספסל הרבה יותר מהמאמן סנטוס. ספק רץ-ספק דידה מצד לצד ודחף את חבריו - בפיו ובתנועות ידיו במקום בכדרוריו ובעיטותיו - כל הדרך אל הגביע.
מי צריך את זה יותר
עד הופעתם של מסי ורונאלדו, המאבק על תואר "השחקן הגדול בכל הזמנים" ניטש בין שניים אחרים, פלה ודייגו מראדונה. שתי אגדות, שני מבנים אישיותיים, שניים שהגיעו למעמד הזה לא מעט בזכות המונדיאל. פלה זכה בגביע העולמי שלוש פעמים, שיא כל הזמנים. בפעם הראשונה נבחר לצעיר הטוב ביותר, בפעם האחרונה לשחקן המצטיין. מראדונה היה מצטיין הטורניר שבו חגגה ארגנטינה ב-1986, המונדיאל שהכניס אותו לדברי הימים של הספורט העולמי.
גם לרונאלדו הברזילאי ולזינדין זידאן - שני שחקני ההתקפה שרבים מחשיבים לטובים ביותר בתקופה שבין שני הצמדים הללו, פלה-מראדונה ומסי-רונאלדו - יש גביע עולמי בארון. עד כמה זכייה כזו חשובה למורשת של הפרעוש ו-CR7? לשאלה הזאת, בניגוד להרבה קווי דמיון בין השניים בכל מה שקשור לגביע העולם, יש תשובה שונה לגמרי בנוגע לכל אחד מהם.
עבור מסי, זכייה במונדיאל מרגישה לפעמים כמו הכרח, כאילו הוא אמור לעשות זאת בימי חייו, ולא - יהיה מדובר בכישלון. כדי להתרומם במולדתו לדרגת האל שבה נמצא מראדונה, מסי חייב לזכות במונדיאל. אצל רונאלדו, לעומת זאת, לפעמים התחושה היא שזכייה בתואר הזה תהיה בונוס, פשוט עוד הוכחה לגדולתו, משהו שרק רונאלדו יכול להשיג. היחס הזה מעט מקפח את מסי.
תשאלו ארגנטינאי ברחוב מי הגדול מכולם. יותר מחצי ישיבו מראדונה, לא מסי. כן, דייגו גדל בתוך הכדורגל הארגנטינאי, בעוד שמסי עזב לספרד כנער, אבל זו לא הסיבה המרכזית, אלא כמובן גביע העולם. מראדונה הביא אותו לארגנטינה במו רגליו (וידו). ההשוואות בין מסי לבינו בלתי נמנעות, בוודאי ברחובות בואנוס איירס. מסורת הכדורגל הארגנטינאית, הציפיות האדירות להחזיר את הנבחרת לימי מראדונה הזוהרים - כל אלה מפעילות לחץ עצום על מסי כבר שנים רבות. יש כאלה שכבר שכחו: הלחץ הזה הוביל אותו בעבר לפרישה מהנבחרת.
ב-2016 הפסיד מסי עם ארגנטינה בגמר הקופה אמריקה בפעם השלישית. הוא החמיץ פנדל בדו-קרב בגמר מול צ'ילה, ולאחר מכן הודיע: "זה נגמר, עשיתי הכי טוב שאני יכול". חואן אנטוניו פיצי הארגנטינאי, מאמן צ'ילה בגמר, אמר אז שמסי הוא השחקן הטוב בכל הזמנים, אבל הוסיף: "הדור שלי לא יכול להשוות אותו למראדונה בגלל מה שמראדונה עשה עבור הכדורגל בארגנטינה".
מסי חזר אחרי כמה חודשים, ובעקבות הזכייה בקופה בשנה שעברה הלחץ קצת ירד. "יש לי שקט נפשי אחרי שהגשמתי את החלום שנמנע ממני כל כך הרבה פעמים", אמר לאחר מכן. "קשה מאוד לזכות במונדיאל או בקופה. במקרים קודמים לא העריכו את מה שעשינו, אלא הסתכלו רק על העובדה שלא השגנו את המטרה הסופית".
הסיפור של רונאלדו, לפחות בתוך המדינה שלו, שונה לגמרי. עד רונאלדו, פורטוגל מעולם לא זכתה בתואר עולמי או יבשתי. הוא גאל אותה מהבצורת ביורו 2016, ואין שום צל או רוח מהעבר שמאיימים עליו. הוא לא נאבק עם אף אחד על תואר הגדול מכולם בפורטוגל. עוד לפני הזכייה ביורו, ההתאחדות הפורטוגלית כבר הכתירה אותו לשחקן הגדול בכל הזמנים. כוכבי ענק כמו זוכי כדור הזהב אוזביו ולואיס פיגו לבשו את מדיה, אך פורטוגל מעולם לא הייתה ביתו של גביע העולם. אין שדים מהעבר שמאיימים על רונאלדו, ולכן הלחץ הזה שמוטל על כתפיו של מסי הוא לא דבר שרודף את CR7. מצד שני, זכייה בגביע העולמי תהיה טיעון מצוין עבורו בדיון "הגדול מכולם" מול מסי. להיות אלוף העולם, לא משנה באיזה גיל או שלב בקריירה - זו אולי ההוכחה הניצחת.
ההבדל התהומי בציפיות מהשניים במונדיאל הוא ההיסטוריה והמסורת של הנבחרות שלהם. ארגנטינה נחשבה ותיחשב תמיד לאחת מהטופ, אחת מזוכות העבר, שבכל מקרה אמורה להיאבק על הגביע. פורטוגל נמצאת בדרג אחד נמוך יותר: ראש לשועלים או זנב לאריות, איך שלא תרצו להסתכל על זה. אבל אם בוחנים את הסגלים שלהן כיום מתגלה תמונה אחרת. פורטוגל לא פחות עמוקה ולא פחות מוכשרת מארגנטינה, כנראה אפילו יותר. ועדיין, נדמה שהציפיות ממסי גדולות יותר. הרבה יותר.
המשחק הגדול בהיסטוריה
36 פעמים נפגשו מסי ורונאלדו כיריבים על המגרש, בעיקר בימיהם בליגה הספרדית. ברמת הנבחרות הם שיחקו זה מול זה פעמיים. בשני המקרים היה מדובר במשחק ידידות, אף פעם לא בהתמודדות חשובה. אז אולי עכשיו? אולי הפעם הראשונה תהיה גם האחרונה?
בחודש שעבר השתמש המגזין פור-פור-טו בשירותיה של חברת מחקר בשם BCA, שבנתה מודל תחזית לקראת המונדיאל, לפי סטטיסטיקות השחקנים, כושרם הנוכחי, אירועי עבר במונדיאלים קודמים ועוד. המודל ניבא מה יהיה משחק הגמר של קטאר 2022. התוצאה: ארגנטינה נגד פורטוגל, מסי נגד רונאלדו, הטנגו האחרון.
רק תדמיינו: זה עשוי להיות משחק הכדורגל הגדול בהיסטוריה.
פורסם לראשונה: 15:06, 18.11.22