אויבים על המגרש, חברים לאחר מכן
המשחק הכי פוליטי שאפשר למצוא ביקום, בהנחה שצפון קוריאה לא תעלה למונדיאל בקרוב, בוודאי כשהמצב באיראן דליק ובתקווה לקראת מהפכה. שתי האויבות הגדולות עלו למגרש אחרי הרבה הייפ ובסיום 90 הדקות ארצות הברית ניצחה בצדק. אבל זה לא היה הסיפור, אלא המחווה של האמריקנים בסיום, כשידעו לגשת למי שמייצגים את העולם הכי הפוך מהם ולנחם במחווה שנגעה ללב. זה היה הרבה יותר מכדורגל.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
המחאה הגרמנית
פיפ"א איימה בכרטיסים צהובים על קפטנים כמו מנואל נוייר שרצו להביע הזדהות עם קהילת הלהט"ב במדינה שבה לאהוב את בן מינך נחשב לפשע. הגרמנים בחרו למחות בתמונה קבוצתית של סתימת פיות לפני המשחק הראשון שלהם בטורניר, מול יפן, כזו שהדהדה היטב ברחבי בעולם. למרות זאת הם זכו לביקורת דווקא בגרמניה על "צעד חלבי מדי". נוייר בכל זאת הוסיף בונוס עם עקיפת האיסור בנעליים בצבעי הגאווה. על המגרש הגרמנים הפסידו, אבל לזה עוד נגיע בהמשך.
אם כל הסנסציות
הלוח הראה את הדקה ה-53 באצטדיון בלוסייל שעדיין געש וקצף משער השוויון החכם של סאלח אל-שהרי הסעודי לרשת הארגנטינית חמש דקות לפני. התדהמה הייתה מוחלטת. סעודיה, הזעירה במונחי הכדורגל, מהתחתית של התחתית בסולם הגביע העולמי, הצליחה להשוות מול מעצמת הכדורגל הארגנטינית, פעמיים אלופת העולם. איכשהו היה ברור שהתוצאה זמנית וארגנטינה תסתדר. אבל אז קיבל אל-דוואסארי את הכדור באגף שמאל מול חצי הגנה ארגנטינית, סמוך לרחבה. הקשר של אל נאסר שחרר כדור סנסציוני סעודי חם ומהביל אל הרשת של אמיליאנו מרטינס, שעוד הספיק ללטף את הכדור בייאוש. ערב הסעודית ניצחה ורשמה את הסנסציה הגדולה ביותר בתולדות הגביע העולמי. לצערה, זה לא עזר לה לעלות שלב. אבל לשאלות הטריוויה על הגביע העולמי היא כבר תיכנס לנצח.
מסי מקבל פנדל הזוי - ומחמיץ
ארגנטינה נשמה לרווחה אחרי הניצחון על מקסיקו אבל בישורת האחרונה חיכו לה הפולנים. הפסד - והם עלולים לעוף כבר בשלב הבתים. ואז הגיע פנדל מאוד גבולי על לאו מסי שניגש לבעוט. הכל היה מוכן לשלישי שלו בטורניר, שער שיעלה את ארגנטינה ל-0:1 ולראשות הבית בטיימינג מצוין, לא רחוק מההפסקה. אבל וויצ'ך שצ'סני זינק נהדר ועשה צדק ספורטיבי. את הארגנטינאים זה לא ממש עניין, חוקי או לא חוקי. הם היו על סף עילפון מצער אבל בבת אחת קמו והריעו - "מסי, מסי, מסי". וביציע הנגדי באצטדיון 974 ענו להם בדיוק אותו דבר. מסי הסתכל לשבריר שנייה ליציעים וידע שאת האוהדים האלה אסור הפעם לאכזב. זה היה רגע מכונן במשחק. התחושה הייתה שארגנטינה פשוט לא יכולה לפספס את זה. נגמר 0:2 חלק וחד לארגנטינה.
שיעור בדרמה
זה היה פרק מותח במיוחד בשלב הבתים. ספרד הובילה כצפוי על הסמוראים הכחולים במחצית. גרמניה פתחה טוב נגד קוסטה ריקה. ואז, באופן מופרך מאוד, היפנים הפכו ל-1:2 משער שלדעתנו לא היה חוקי אבל ה-VAR קבע שהכדור לא עבר את קו הרוחב. במקביל לפתע הובילה קוסטה ריקה. לכמה דקות המצב בבית היה כזה: ראשונה יפן, שנייה קוסטה ריקה - ספרד וגרמניה בחוץ. לא ייאמן. נכון, גרמניה ניצחה בסוף, אבל עזרה רק לספרדים שעלו מהמקום השני, אחרי יפן, ובואו נגיד שהם לא ממש נראו מאוכזבים. כנראה שחששו ממפגש עם הלהקה של לוקה מודריץ׳, בחור לא ממש אלמוני בספרד.
רישרליסון בתפקיד פלה
ברזיל רקדה על המגרש נגד סרביה מהדקה הראשונה ונראתה בדיוק כמו כל הפנטזיות של אוהדיה. מהירה, חכמה, אלגנטית, אסתטית. נו, ברזיל מאז ולעולם. בתוך המומנטום הזה, אחרי שכבר כבש את הראשון, קיבל רישרליסון את הכדור במעופו בתוך הרחבה ובתנועה שהזכירה לשנייה את פלה הגדול מהסרטים בגווני 1970 כוונן את גופו בחצי מספרת, ועם הנעל פגש את הכדור בצורה מושלמת, ישר אל הרשת. זה היה רגע מרהיב ביופיו, רגע מזוקק שמסביר לנו למה אנחנו כל כך מכורים ואוהבים את המשחק הזה. פלא גרסת 2022.
סופו של דור הזהב
הבלגים הגיעו לטורניר עם תווית מחייבת: מספר 2 בדירוג פיפ״א, לפני נבחרות רבות ומעולות. נגד קנדה הם שרדו איכשהו בזכות תיבו קורטואה - עדיין השוער הטוב בעולם - אבל מרוקו הנהדרת כבר חשפה את כל הבקיעים והחולשות בנבחרת של רוברטו מרטינס. המרוקאים ממש לא ניצחו על ידי בונקר ועקיצות אלא שלטו במשחק לכל אורכו ולא התרשמו משמות כמו דה בריינה או הזאר או ורטונגן. האצטדיון רעד מההתרגשות של הקהל המרוקאי, שממשיך בצדק לשמינית הגמר. הבלגים נשארו עם נבחרת מסוכסכת ומאמן שהשאיר את המפתחות. תם עידן.
10 שהוא מספר 1
השהות ליד מסי וניימאר בפריז סן-ז׳רמן לא עושה טוב לתדמית של קיליאן אמבאפה, שסופג ביקורות על התנהלות מפונקת ומרגיזה. אבל לשלב הבתים בקטאר הגיע החלוץ הצרפתי מפוקס ומלא דרייב להוכיח מי הגדול מכולם ופירק כמעט לבדו את הגנות אוסטרליה ודנמרק, כשהוא מסיר מצרפת את קללת אלופת העולם בשלב הבתים ונראה כמו מישהו שיכול לאתגר את ההישג המיתולוגי של פלה, שני גביעים רצופים במונדיאלים של 1958 ו-1962 (שם שיחק הכדורגלן הטוב בהיסטוריה רק בשני משחקים בגלל פציעה). אמבאפה כרגע רק בן 23 ומפחיד לחשוב לאן הוא עוד יכול לטוס מפה. כשבראש שלו הכל מתקתק פיקס, אין בכלל שאלה מי השחקן הטוב בעולם כיום.
הפוך על הפוך
לא, לא נמאס לנו מהסמוראים הכחולים. כבר קראתם איך הסתדר הבית המוזר הזה בסופו של דבר אבל הכל התחיל מהסנסציה היפנית מול גרמניה, שביקשה למחוק את הטורניר העלוב ברוסיה. היא גם הובילה 0:1 ונתנה תחושה שהפעם גארי לינקר יוכל להוציא מחדש את הקלישאה המאובקת אבל במחצית השנייה המאמן המעולה האג׳ימה מוריאטו לא ויתר לעצמו ולא לגרמניה. הוא ביצע שני חילופים ששינו את המשחק: ריטסו דואן וטאקומי מינאמינו במקום אאו טנאקה והירוקי סקאי. והיפנים עלו על הלוח מהשער של דואן, שחקן פרייבורג הגרמנית: האוהדים היפנים ודחפו בטירוף את השחקנים שלהם. ואז קו איטאקורה של מנשנגלדבאך שלח לטאקומה אסאנו של בוכום, ומשם חד וחלק לרשת של נוייר. עוד שער ביבוא מהבונדסליגה. נשאר 1:2 יפני למרות שנוייר עלה לנגוח את השוויון.
הנאום ההזוי של ג'אני אינפנטינו
זה לא קרה על המגרש אבל הדהים את העולם ולא במובן הטוב של המילה. נשיא פיפ״א נשא נאום של 57 דקות שבו נחלץ להגנת קטאר המארחת בסעיפי אישום כמו הרג פועלים זרים בהקמות למונדיאל והתיעוב של קהילת הלהט"ב. בשלב כלשהו הזכיר אינפנטינו את העובדה שסבל בילדותו מלעג כי היה ג'ינג'י, כאילו זה יכול להסביר משהו בהתנהלות של קטאר, שנבחרה לארח את הטורניר בשורת חטאים גדולה. נשיא פיפ"א אפילו לא ניסה לשנות את החלטת הקטארים לכפות על איסור אלכוהול למרות הבטחתם לשחרר קצת לתקופת המונדיאל - והסביר שאפשר להתנהל שלוש שעות בלי בירה באצטדיון, טיעון הזוי לחלוטין כמובן, כי באותה מידה אפשר לומר שניתן להתנהל בלי כדורגל ולא נמות מזה. זה היה שער עצמי אומלל במיוחד שפתח את הטורניר בטעם רע מאוד.