צפו: ביקור בכפר האוהדים בדוחא
(צילום: עוז מועלם, קטאר)
כתרים של לעג ותלונות נקשרו לכפר האוהדים הענק בדוחא, שהוקם במיוחד כדי לקלוט את התיירים שהגיעו, ועדיין מגיעים, למונדיאל.
צריך לזכור: קטאר לא הייתה ערוכה בשום קנה מידה כשהגישה את ההצעה לארח את אליפות העולם בכדורגל, כמובן שלא בסטנדרטים של מכסת מקומות אירוח. אפילו שוחד, ככל שניתן לפיפ"א, לא יכול לייצר מספיק בתי מלון כשהבסיס מזערי.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
מה עושים? כאן הקטארים עבדו היטב והפעילו פתרונות יצירתיים. למשל, ספינות פאר הכוללות חדרי לינה ומיועדות בעיקר לאנשים שמחזיקים במשכורות בסדר גודל של ניימאר, והוא כנראה מסודר בחדרים של נבחרת ברזיל. הפתרון השני היה הקמת כפר אוהדים ענק שמציע סביב 7,000 חדרים, מעין צריפים קטנים, במחירים סבירים.
פרט לחדרים עצמם, הכפר כולל דוכני מזון, מתחמי מגרשי כדורגל, כדורעף, שולחנות פינג-פונג ומכשירי כושר, וכמובן - איך אפשר שלא - מסך עצום ממדים הנשקף לעבר רחבה ענקית לא פחות, המלאה פופים לישיבה הניצבים על שטיחים. מה עושים מול השמש היוקדת של דוחא במשחקי הצהריים? הצופים מסדרים לעצמם צל מספק על ידי הערמת פופים סמוך למקום שבו הם יושבים.
זהו מראה לא סטנדרטי. באמצע המדבר צץ לו כפר מלא באוהדים מכל העולם, בצבעים שונים של הנבחרות, וכולם מתערבבים זה בזה. אלא שכאמור, הפתיחה הייתה קשה. הקטארים לא היו ממש מוכנים והבעיות נערמו. המזגנים לא עבדו, מקררים לא עבדו, דוכני האוכל לא נכנסו לקצב המתאים והאוהדים התאכזבו. שבועיים אחרי, הגענו אתמול לבקר במקום וגלי התלונות של האוהדים הפכו לשבחים. בשיחות עם הדיירים הזמניים אנחנו מגלים שביעות רצון.
חדר ב-200 דולר
ג'וש, בן 37, הגיע מנברסקה כדי ללוות את נבחרת ארה"ב. "שמעו, אני פה מה-18 בנובמבר. זה פשוט מעולה מה שקורה פה", הוא אומר. "יש לך מקום נחמד לישון, לראות את כל המשחקים, דוכני אוכל בטעמים שונים וזה משרת אותנו נהדר".
אבל שמענו המון תלונות בהתחלה.
"בצדק. בהתחלה באמת היו בעיות, בעיקר במיזוג, המקרר לא עבד נניח, גלאי העשן ציפצפו כל רבע שעה ביום הראשון וזה היה מעיק. אז דברים לא עבדו וחשבתי לעצמי, אוקיי, כולה חיפשנו מיטה ויש לנו. העיקר הכדורגל. אחרי כמה ימים גם התנאים השתפרו להפליא ואז כבר הפכנו גם מרוצים לגמרי מהבחירה שלנו. אני חייב להחמיא לקטארים על זה כי לא הוגן שהמקום הזה ספג רק תלונות".
כמה שילמת?
"אני עם שותף והחדר עלה לשנינו 240 דולר ללילה, בהחלט מחיר הוגן בהתחשב בתקופה של מונדיאל".
לוקאס מארגנטינה הגיע לפני שבוע כדי לעודד את הנבחרת, והוא מסתובב כל היום עם חולצה של מסי. "כל פעם חולצה אחרת כן? יש לי כמה וכמה. שום מצב שאני בלי החולצה שלו פה".
מרוצה מהתנאים?
"מאוד. אבל ביום שהגענו היה קצת מסי (מבולגן באנגלית כמובן - ר"ש)".
כל הזמן מסי בראש שלך, אה?
צוחק: "היה קצת לא מסודר. אבל שמע, אני ממש מרוצה. יש לנו פה מקומות לאכול במחירים סבירים, מסך גדול לראות את המשחקים. שילמתי 200 דולר עם חבר ליום בחדר הזה, מחיר טוב לדעתי".
אז לארגנטינאים עושים הנחות? דיברנו עם אמריקאים ששילמו יותר.
"נראה לי שזה תלוי במועד שבו כל אחד הזמין. בכל מקרה, מבין כל האופציות שבחנו פה זה הכי טוב לדעתי במונחים של עלות-תועלת".
הכרתם חברים חדשים ממדינות אחרות?
"אנחנו לא כל כך מתערבבים עם אוהדים אחרים פרט לארגנטינאים, אבל כן, זה מדי פעם נחמד לדבר על כדורגל וטקטיקה עם אוהדים מכל העולם, אני בהחלט אוהב את זה".
מה אתם עושים פה כשאין משחקים?
"הולכים לשתות בירה במקום שבו אפשר, במתחם האוהדים. זה יקר מאוד, אבל אנחנו צריכים את זה. במשחקים אנחנו שותים סודה. שמע, זה שלוש שעות בלי אלכוהול. אפשר להסתדר".
אז אתה בעצם מסכים עם נשיא פיפ"א. הוא נתן אותו הסבר בדיוק.
"לא לא. רעיונית ממש לא. אבל בפועל אני בעצם חייב להסכים, לא? אלה החוקים פה, אני מכבד".
מה עם התחבורה? איך מגיעים למשחקים מפה?
"מצוינת, ישר מהמטרו לאצטדיונים, שום בעיות. האוכל פה נחמד, טיפה יקר אבל אפשר לנסוע לא רחוק ולאכול יותר בזול. אני בעיקר אוכל פה פיצות והמבורגרים".
פלאפל בבגט
נא להכיר, דוכן "מיסטר פלאפל" שאותו מנהלת שילה מהפיליפינים. היא מקבלת אותנו בחיוך רחב וישר מציעה כדור לוהט וטעים, בדיוק כמו פעם בשוק בצלאל בת"א.
"מאוד כיף לי מאז שהמונדיאל התחיל", היא מספרת, "אני מדברת עם המון אוהדים וזו חוויה חדשה ומעניינת מאוד, אולי הכי מעניינת בשמונה השנים שבהן אני חיה בקטאר".
כמה עולה מנה פלאפל?
"29 ריאל (סביב 27 שקל)".
יקר מאוד. בישראל זה עולה סביב 23 ריאל במקומות היקרים, והרבה פחות בזולים.
"זה לא נורא יחסית לדוכנים האחרים פה ואנחנו עושים את זה מחומרי גלם טובים. אם אפשר לומר, זה פלאפל די מושקע, הפיתה מלאה בסלטים וטחינה וזה בהחלט משביע".
מי האוהדים שהכי אוהבים פלאפל?
"כולם פה עם חולצות של מסי. תמיד אחרי המשחק יש תור של ארגנטינאים שאוהבים את הפלאפל. גם היפנים אוהבים מאוד לקנות פה, אבל הם רוצים את זה בבגט, משום מה".
