צפו בדיווח המיוחד מקטאר
(צילום: עוז מועלם)
הודי אחד גר בקטאר ואוהד שרוף של נבחרת ברזיל. נשמע כמעט כמו התחלה של בדיחה,ֶ אבל ג'רל, "עזוב שם משפחה", מתייחס לקשר הברזילאי שלו בשיא הרצינות. "אנחנו הולכים לזכות בגביע", הוא מבטיח.
מונדיאל 2022 בקטאר: הספירה לאחור
סליחה סליחה, אני מתערב. מה זאת אומרת "אנחנו"?
ג'רל, עם שלוש חולצות של ניימאר בשקית, ובצבעים שונים, לא מתרשם. "תשמע, כל הלב שלי ברזיל. זה משהו מיסטי. אני אפילו לא יודע למה אני כל כך קשור לנבחרת הזו. אין לי שום עניין בברזיל ולא משפחה ואיכשהו הם תפסו אותי מילדות. אני גדלתי על סוקרטס, אדר ופלקאו, למרות שבזמן אמת לא ראיתי אותם בכלל. אבל הם אגדות בהודו, שלא לדבר על פלה. אם אפגוש את פלה פעם אחת אתעלף".
3 צפייה בגלריה
"אין לי שום עניין בברזיל ולא משפחה ואיכשהו הם תפסו אותי מילדות". ג'רל
(צילום: עוז מועלם)
ג'רל ממשיך במונולוג הנרגש על ברזיל ואני תוהה מדוע הוא לא אוהד את נבחרת הודו ולא את קטאר, בכל זאת הוא נמצא פה כבר כמה שנים. "תשמע, להודו אין באמת נבחרת. אנחנו חלשים מאוד, אז כולם בהודו אוהדים נבחרות אחרות. ובוא נגיד את האמת, קטאר לא הרבה יותר טובה. אז בחרתי בברזיל".
ג'רל אומר למעשה את האמת ששייכת גם ללא מעט ישראלים. באין ציפור שיר ישראלית במונדיאל,ֶ אנחנו מסתפקים בכל ארבע שנים בלהחזיק אצבעות להולנד, אנגליה וברזיל.
בהיבט הזה, לצערנו, אנחנו הרבה יותר הודו מאז הגול ההוא של מוטל'ה שפיגלר והרבה פחות בלגיה, נניח. אז מה אני רוצה מג'רל? הוא כמובן בירר מדוע מדינה מתקדמת כמו ישראל לא במונדיאל ואמרתי שבכדורגל אנחנו הרבה פחות טובים מהמכ"מים של אלתא שנמכרים להודים כדי להגן על עצמם, עובדה שג'רל לא ידע אבל בשם העם ההודי הוא הודה לנו מאוד והלך להפריע להודים אחרים,ֶ אוהדי ארגנטינה דווקא, עם קריאות "ניימאר, ניימאר".
ג'רל כן שמע על מה שקרה בקטאר לפני המשחקים ועל אלפי העובדים הזרים שאיבדו את חייהם במהלך העבודות. "זה לא מעניין. סליחה", הוא אומר, "באתי ליהנות מהמשחקים. מה שהיה היה. עזוב אותי מפוליטיקה".
