רז שכניק ועוז מועלם מדווחים מקטאר
(צילום: עוז מועלם)
למרות שקשה להתעסק רק בספורט כשברקע מערבולות השחיתויות מתחילת דרכו של המונדיאל, הגיע הזמן לכדורגל. קטאר המארחת פוגשת הערב (18.00) את אקוודור באצטדיון המרשים אל־בית באל ח'ור, ובואו נתחיל עם האמת: זה לא בדיוק משחק פתיחה קלאסי שבפיפ"א – או ברוב העולם – היו רוצים לראות.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
קטאר היא אחת מהנבחרות החלשות ביותר שאירחו את המונדיאל, לצד דרום אפריקה שלא עברה את שלב הבתים ב־2010, וגם אקוודור היא לא בדיוק אימפריית כדורגל. בקיצור, פתיחה עם יותר מדי גוונים של אפור. הפעם, בלי סקס אפיל.
את האוהדים של שתי הנבחרות זה באמת לא מעניין. רגע, אוהדים? לקטאר יש באמת כאלה? זה ויכוח מעניין ולא פתור. בניגוד לאוהדי ארגנטינה, מקסיקו וקרואטיה שהגיעו אתמול במאסות והרעידו את העיר בשאגות "מודריץ'־מודריץ'", או אלה של ברזיל שמתהלכים ברחובות כבר מיום רביעי, בקושי רואים כאן גילויי אהדה פטריוטיים של המקומיים.
"הזדמנות נדירה"
באחרונה נפוצו כאן שמועות שלפיהן השלטונות דואגים להזרים כסף לתושבים כדי שיבואו לעודד נבחרת שהם לא מזדהים איתה. בכל זאת, הרוב הגדול של תושבי קטאר הם זרים, ולפי מה שקורה ברחובות מחזיקים אצבעות לפני הכל ללאו מסי ולא לשחקנים שלהם. אבל הנה, הרדאר קלט את אחמד נאח', שגאה להצהיר שהוא באמת אוהד את קטאר. "אנחנו בכל זאת אלופי אסיה ב־2019 אם אתה לא יודע".
על זה שמעתי דווקא.
"אז מה זה אומר לך? שאנחנו נבחרת שלא כדאי לזלזל בה. זה רגע ענק להיות חלק מהטורניר הגדול בעולם. הנבחרת שלנו מאוד נרגשת ומתוחה, אבל אנחנו חייבים לקחת כזו הזדמנות כזו, כי מי יודע מתי היא תחזור".
"מה־מה? איזה כסף? מה עוד ימציאו? כל מי שגר בקטאר אוהב את הנבחרת ואוהד אותה בלי שום כסף. אילו שטויות. אני אוהד ארגנטינה רק אחרי קטאר"
אני מזכיר לנאח' שהולנד וסנגל, לא בדיוק נבחרות חלשות, בבית של קטאר - אבל הוא לא מתרשם. "המשחק הכי חשוב הוא נגד אקוודור, אנחנו חייבים לנצח. אין לנו שחקן אחד גדול, הכוח שלנו הוא כקבוצה. אתם תכירו בקרוב טוב מאוד שמות כמו אכרם עפיף, אלמועז עלי המעולה, מלך השערים שלנו, וכמובן הקפטן והכוכב חסן אל־האידוס".
כשאני שואל אותו אם תושבים מקומיים מקבלים כסף כדי להגיע ליציעים, הוא מוחה נמרצות. "מה־מה־מה? איזה כסף, מה כסף? מה עוד תמציאו אתם העיתונאים? כל מי שגר בקטאר אוהב את הנבחרת ואוהד אותה בלי שום כסף. אילו שטויות. אני אוהד ארגנטינה רק אחרי קטאר".
תודה שדי מפתיע שקטאר מארחת מונדיאל.
"למה? זה טבעי ונורמלי, נתנו הצעה טובה לארח וקיבלו. למה לא? מאיפה אתה?"
ישראל.
"וולקאם".
בסמטה אחרת בשוק מתהלך עמאר מקטאר, כך הוא מציג את עצמו, שלמרבה ההפתעה דובר עברית לא רעה בכלל. הוא מסביר שנולד בירושלים. "המשפחה שלי עדיין שם, ואני עובד בדוחא. אני לא משתמש בעברית כל כך, חצי־חצי, שלום, מה עניינים, בסדר, טוב, תודה רבה. לחיות פה זה כיף, ואני מרגיש שקטאר נפתחת יותר ויותר לעולם. יש לחץ עצום על הנבחרת, ואני מקווה שהם יעשו את זה. בוא נהיה אמיתיים, הסיכוי שלנו לא גבוה, אבל כדורגל תמיד טומן בחובו הפתעות".
מה דעתך על השמועות שלפיהן אוהדים מקבלים כסף כדי לעודד. זה ג'וב לא רע.
"בחייך, שמועות יש פה כל כך הרבה מאז שקטאר נבחרה לארח. הכל פוליטיקה. אני לא מאמין שמישהו מקבל כסף כדי לעודד את הנבחרת. זה מגוחך".
אוקיי, אבל להיות להט"ב בקטאר זה לא חוקי, וזו לא שמועה.
"בעיניי, כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה בחייו הפרטיים, אבל אל תראו לי ממה אתם נהנים. אתם לא חייבים דווקא להראות את זה בכל מקום. זו הדעה שלי".
תגיד, מה הקטע עם ארגנטינה בקטאר? אני מתחיל לחשוד שהדרך של מסי סלולה לגמר.
"אולי פגשת את האנשים הלא נכונים, אבל כן מעדיפים פה את ארגנטינה משום מה".
"לא יערערו אותנו"
את נבחרת קטאר מדריך פליקס סאנצ'ס הספרדי (46), שהיה מאמן נוער בבארסה, ועבר לכאן לפני 16 שנה כדי להכין את המקומיים לרמות הגבוהות. "בגביע העולמי אי־אפשר לדעת מה יקרה", מזכיר סאנצ'ס, שהתייחס גם לציוץ בטוויטר שתפס כותרות בעולם, על כך שאקוודור קיבלה, כביכול, שוחד כדי להפסיד הערב. "האינטרנט יכול להיות מקום מסוכן. כבר שנים שאנחנו מתכוננים, אנחנו ביחד, חזקים ומלוכדים. אף אחד לא יערער אותנו".
את אוהדי אקוודור שומעים הרבה יותר מאשר את אוהדי קטאר. חואן ואיזבל, בני זוג, נחתו שלשום. "זה מקום יפהפה וכיף להיות פה", אומר חואן. "יש לנו הכבוד לפתוח את המונדיאל. אקוודור היא נבחרת צעירה, עשינו תוצאות טובות במוקדמות ונציג קבוצה קשוחה".
אוקיי, יש בכל זאת על מי לבנות פה. מתברר שחואן מבין כדורגל יותר מאחמד נאח', עמיתו הקטארי. אבל אז זוגתו איזבל התערבה. "הם טובים לדעתי, קטאר, ראיתי אותם משחקים, אל תזלזלו". חואן עדיין לא נלהב. "הם מארחים, אז ירגישו אולי בבית, אבל אקוודור טובה יותר ואת האוהדים שלנו ישמעו מאוד חזק. סומך על ולנסיה וקאייסדו שיעשו את מה שצריך".
גוסטבו מאקוודור מדבר עברית, ומוביל קבוצה של עשרה אוהדים שהגיעו לקטאר מדרום אמריקה. "אני מדבר קצת", הוא מתקן אותי ומצטרף לדיון. "הייתי מתנדב בשדה בוקר, בקיבוץ, עבדתי שם בכמה וכמה מקומות, כולל עבודות אדמה. אני מאוד אוהב את ישראל".
כמה עלה לך להגיע לפה?
"הו, מאוד יקר, 8,000 דולר, אבל שווה את המחיר. על קטאר אני לא יודע כלום, רק שאני רוצה לנצח. יש לנו כמה כוכבים, אבל מי שבכושר הכי טוב הוא מויסס קאייסדו. גם גונסאלו פלאטה הקשר (חברו של שון וייסמן בוויאדוליד - ר"ש) טוב מאוד. השניים האלה הם העתיד שלנו".
מה יש להן להציע
קטאר לא זוכה לכבוד מצד הפרשנים, אבל חשוב לזכור כי מדובר באלופת אסיה המכהנת מ־2019. זו נבחרת בקו עלייה, שלקחה לכיוון החיובי את העובדה שכל הסגל שלה מגיע מהליגה המקומית הבינונית: כל הקבוצות קיבלו הוראה מלמעלה, ושיחררו את שחקני הנבחרת, שבארבעת החודשים האחרונים עברו טירונות במחנה אימונים סגור. לנבחרות האחרות במונדיאל לא היה את הלוקסוס הזה.
השחקנים אלמוניים ברובם, אבל מכירים זה את זה היטב מהשנים האחרונות, מה גם שחלקם גדלו יחד באקדמיית המצוינות בספורט של קטאר. זו נבחרת שיכולה רק להפתיע לטובה לאור הציפיות ממנה.
מהעבר השני, אחרי הבלגן המוחלט שליווה אותה, אקוודור יכולה להתחיל להתרכז בכדורגל ובסיכוי שלה להגיע לשמינית מבית 1. רק שבוע וחצי לפני הטורניר הסתיימה פרשת זיוף האזרחות של ביירון קסטיז'ו, כשבית הדין לספורט דחה את הערעור של צ'ילה שדרשה לקבל את מקומה של אקוודור, מאחר שזו שיתפה את המגן במוקדמות תחת מסמכים מפוקפקים.
פיפ"א השתמשה בפלפולים משפטיים בנוגע לחוקים מקומיים כדי להחליק לאקוודור את העבירה, נתנה לה עונש סמלי לקראת טורניר המוקדמות הבא, ובסופו של דבר קסטיז'ו אפילו לא נכלל בסגל (אותו אקוודור הייתה האחרונה לפרסם, אחרי הדדליין), מתוך חשש של המאמן הארגנטינאי גוסטבו אלפארו שהיריבות יפנו לערכאות משפטיות.
מי שכן יצאו הם 26 שחקנים אפורים שמתמחים בעבודה טקטית, מה שהוביל אותם למקום הרביעי בבית הקשה של דרום אמריקה. בראש עומד הקפטן אנר ולנסיה, האיכותי ביותר ברשימה, שיצא לפגרה כמלך שערי הליגה הטורקית עם 13 כיבושים בפנרבחצ'ה.
