ארגנטינה היזהרי. אוהדי מקסיקו כבר פה, מדליקים את שוק וואקיף בדוחא, בדגלי ענק ולמרות שהם לא אריק גוטיירס הם שרים מהלב. חלקם חיים בדוחא, חלק הגיעו מהמולדת ישירות. "מחיקו-מחיקו-מחיקו", הם שואגים. "אנחנו מגיעים הפעם לרבע גמר", בטוח הוגו, מי שנראה כמו המנהיג הנבחר של החבורה. "אנחנו נראה לפחות שישה משחקים פה של מקסיקו", הוא מאמין. "אין פחות מזה עם צ'וקי לוסאנו, ראול חימנס, וממו אוצ'ואה, השוער הנהדר שלנו. זה הזמן של מקסיקו".
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
הוגו לא סבור שיש בעיה כלשהי עם המונדיאל בקטאר. "האזרחים לא ידעו על הדברים העצובים האלה", הוא אומר, "זו האחריות של הממשלה. אנחנו אזרחים שנהנים לחיות פה חיים מאוד שלווים וכרגע אנחנו מצפים לטורניר מעולה. אנחנו מאושרים שהמונדיאל פה וזהו זה. הפייבוריטים שלי? ארגנטינה, ברזיל וגרמניה. אבל אנחנו נהיה ההפתעה הענקית של הטורניר הזה״.
מי לדעתך הכדורגלנים המקסיקנים הגדולים בהיסטוריה?
"הוגו סאנצ'ס לדעתי גם צ'יצ'אריטו".
המקסיקנים נאלצים לפנות את הרחבה לאוהדי ברזיל פאולו סילבה ואדוארדו, שהביאו מהבית דגם מכובד מאוד של הגביע העולמי הקלאסי ומניפים אותו תוך זעקות "ניימאר, ניימאר או ז'סוס ז'סוס". אני מתלונן בפני אדוארדו שבמונדיאל הקודם בחרתי בגבריאל ז'סוס למלך השערים בליגה הפנימית שלנו, אבל הוא היה רחוק משם. "אל תדאג", הוא קובע, "הפעם הוא יהיה מלך השערים. הגמר יהיה בין ברזיל לארגנטינה - וננצח אותם בתוצאה 0:4. מה ננצח? נקרע".
"כמה אתה צועק. מה אתה מבלבל", מתערב אוהד שעטוף לחלוטין בדגלי טוניסיה. "אנחנו נפגוש אתכם בגמר". כשאני שואל מאיפה הוא, התשובה היא דווקא אלג'יריה. "אבל הנבחרת שלנו לא פה אז אני מעודד את טוניסיה. אל תעשה מזה עניין בבקשה. ואם אתה זוכר, אלג'יריה ניצחה את מערב גרמניה במונדיאל 1982. אנחנו טובים בכדורגל".
בסמטה צרה במיוחד בשוק וואקיף מציע שיאזאד הקטארי את חולצות המונדיאל של כל הנבחרות, גם צעיפים וכובעים ואפילו גלבייה תואמת. "אני מציע את הכל ב-40 אחוז ממה שמציעים בדוכנים הרשמיים והאיכות שלי לא פחות טובה", הוא מצהיר, "העסקים בינתיים טובים והם יהיו מצוינים בקרוב. אני מוכר חולצה לילדים אפילו ב-30 ריאל (סביב 28.5 שקל) זה מאוד זול. חולצה רשמית כזו יכולה לעלות גם 250 ריאל, שלא תתפלא. אם אתה רוצה לקנות, כדאי לך עכשיו. כי בראשון אני מעלה את כל המחירים".
איזו חולצה הכי מבוקשת?
"ארגנטינה, בעיקר מסי, ברזיל, בעיקר ניימאר, ותתפלא אבל גם קטאר. אולי בסוף תצא לנו נבחרת מכל זה".
גבי, נטליה, סילביה ואוליביה הן אוהדות הסלסטה, נבחרת אורוגוואי שכבר הניפה פעמיים את הגביע העולמי. ארבעתן חיות בדוחא ולא יכולות לחכות לרגע שבו יראו את לואיס סוארס על הדשא. "זה רגע עצום עבורנו", אומרת נטליה, "כמה חיכינו לזה״.
אתן חיות פה, אבל כמה באמת יגיעו מאורוגוואי?
"לפחות 2,000. אבל מה זה משנה? את מי שומעים הכי חזק? אותנו. הקהל שלנו ישלוט בכל אצטדיון. אין כמו אוהדי אורוגוואי בעולם, גם אם אלה מברזיל וארגנטינה חושבים אחרת"
התחזית שלך?
"אורוגוואי תזכה בגביע הזה. לא ברזיל, לא גרמניה, לא ספרד. רק הסלסטה".
בין לבין מגיע אלינו עימאד, ("אני מסוריה וגם מלוס אנג'לס"), שמשום מה החליט שהצהרנו בכניסת השוק כי אנחנו הגענו מעזה. "מעולם לא הייתי בעזה", אני אומר, "אבל את תל אביב אני מכיר די טוב". הושטתי יד. עימאד התלבט ואחרי היסוס של כמה שניות לחץ בחמימות בחזרה ואפילו הזמין אותנו למסעדה סורית אותנטית בשוק, "יש פה חומוס עם בשר כמו שלא טעמת בחיים, ידידי".
להצטלם ולהרחיב עם העיתונות הישראלית הוא לא רצה. "זה לא יעשה לי טוב, אתה בטוח מבין אותי", אמר. את מי הוא מעודד? נו, ארגנטינה, מה חדש? המונדיאל האחרון בהיסטוריה של לאו מסי, אלא אם באמת יהיו הפתעות בלתי צפויות, מרתק את הקטארים שאוהדים את הארגנטיאים יותר מאשר את הנבחרת שלהם, ספק אם בארגנטינה עצמה מבינים עד כמה הם הולכים להרגיש כאן ממש כמו בבית.
פורסם לראשונה: 19:06, 18.11.22