שליחי "ידיעות אחרונות" ו-ynet מתכוננים למשחק בין ארגנטינה למקסיקו
(צילום: עוז מועלם)
יש שלוש קבוצות עיקריות שהשלטונות בקטאר לא אוהבים – והן לאו דווקא נבחרות שמשתתפות במונדיאל הזה יחד איתם בבית. הראשונה כוללת את מהגרי העבודה, שהקטארים פשוט רואים בהם לרוב רק כוח עבודה זול וזמין, נטול כל זכויות בסיסיות. השנייה כוללת את קהילת הלהט"ב. נזכיר: זו מדינה שבה להיות הומוסקסואל זה פשע. וכן, בתחתית סולם הזכויות נמצאות גם הנשים למרות שהקטארים טוענים בתוקף שבהיבט הזה הם השתפרו בשנים האחרונות.
מונדיאל 2022 ב-ynet - היכנסו למתחם המיוחד
הם משקרים כמובן. עד כמה השלטונות בקטאר מדכאים נשים? דוחות שונים של ארגוני זכויות אדם מפרטים בשנים האחרונות כי נשים בקטאר עדיין תלויות בגבר האפוטרופוס שלהן - נניח אב, אח בוגר, בעל - כדי לממש החלטות גדולות בחייהן. לפי דוח נרחב של ארגון Human Rights Watch למשל, שפורסם במארס 2021, חוקי קטאר מחייבים נשים לקבל את אישורו של אפוטרופוס גבר להינשא, ללא קשר לגילן או למצבן המשפחתי לשעבר.
לאחר שהתחתנה, יכולה האישה להיחשב כסוררת אם היא לא משיגה את אישור בעלה לפני השגת עבודה חדשה, אפילו לפני נסיעה לחו"ל, או אם היא עוזבת את ביתה או מסרבת חלילה לקיים עימו יחסי מין, ללא סיבה "לגיטימית". גברים, לפי אותו דוח, יכולים להתחתן עם עד ארבע נשים בו־זמנית ללא צורך באישור כלשהו. הדוח התבסס על עשרות ראיונות עם נשים קטאריות ומצא הפרה בוטה של זכויותיהן.
הארגון ציין עוד שנשים קטאריות לא נשואות מתחת לגיל 25 חייבות לקבל אישור אפוטרופוס כדי לנסוע לחו"ל, וכי נשים יכולות להיות כפופות לאיסור נסיעה בכל גיל על ידי בעליהן או אבותיהן. בקיצור, הבנתם את הפרינציפ והוא גדול הרבה יותר ממה אסור לנשים ללבוש בפומבי. בקטאר דחו חלק מהממצאים, אבל גם אישרו חלק.
חליפה נאורה
לתוך הרקע הזה נחתו מפתיחת משחקי המונדיאל עשרות אלפי נשים מהמדינות המשתתפות. ספק אם רובן מודע במדויק למצב הבלתי נתפס של עמיתותיהן הקטאריות כפי שמתבטא בדוחות של ארגוני זכויות האדם - וזה גם לא משנה. הרי קטאר מנסה להראות לעולם שהיא מדינה פתוחה וליברלית ולכן יכולה ללבוש חליפה נאורה למשך חודש ביחס לתיירות. בשיחות עם יותר מ־20 אוהדות כאלה בשבוע האחרון מתקבלת תמונת מצב מעניינת ודי שוויונית בהרגשתן במהלך המונדיאל. כן, הן לגמרי מבינות לאיזו מדינה הגיעו, אבל חלקן דווקא מעדיפות את המצב בקטאר, מסבירת הפנים כרגע עבור נשים, לעומת הסכנות האורבות במדינה שלהן.
דייזי מאקוודור שייכת לחלק המרוצה. "גרתי פה 4 שנים וזו מדינה נחמדה ומכבדת את הנשים כמו בכל מדינה אחרת, ככה אני הרגשתי. אין שינויים וכיף לי להיות פה".
ואת מרגישה נוח ללבוש הכל?
"אם אתה פה תכבד את החוקים של הדת. למה לא?"
דניאלה מארגנטינה לא מסכימה איתה בכלל. "אל תתרשם ממה שקורה פה במונדיאל, הכל הצגה", היא מנתחת. "אני מכירה היטב את המדינה הזו כי יש לי חברות שעבדו פה. לנשים פה אין זכויות בכלל, הן מופלות לרעה בכל יום מחדש. זה בכלל מדהים אותי שמצב כזה קורה במדינה כלשהי ב־2022. ממה שאני למדתי על קטאר בהיבט של זכויות נשים נשארתי בשוק".
אז למה החלטת לבוא?
"כי נבחרת ארגנטינה הכי חשובה לי בעולם ואני הולכת איתה לכל מקום. ארגנטינה ומסי תמיד בלב שלי, וזה הגביע העולמי האחרון שלו, אז איך אפסיד את זה? כן, אפשר להגיד שאני סותמת את האף ובאה. אני לא מרגישה עם זה בנוח, כי אני חלק ממונדיאל שהמטרה שלו היא לנקות את הקטארים ממה שהם עושים ואולי עוד יעשו, אז המצב כרגע מסובך. זו הרגשה מוזרה. תשמע, אני לא יכולה להבין איך נשים חיות פה במצב כזה. אני לא אחדש משהו אם אומר שאישה חייבת להיות שווה לגבר בכל מקום בעולם. ואם אפשר לנצל את הבמה שלך אני מבקשת שהעולם ידאג לשינוי המצב גם בקטאר, כי נשים פה סובלות ולפעמים הן אפילו לא מבינות עד כמה. בשביל חופש הזכויות של נשים בכל העולם, המונדיאל הזה צריך להיות הזדמנות לשינוי במדינות כמו קטאר. אגב, איך יכול להיות שנתנו להם לארח את המונדיאל?".
אוהדת קרואטיה: "מעדיפה שהמונדיאל יהיה במדינה שמכבדת זכויות נשים ולא בכזו שמשחקת אותה לחודש. זו הצגה. ברור שיכבדו, הרי הם מארחים"
מירסיני, ילידת יוון, מגיעה למשחקים עם בתה אליזבת. שתיהן מעודדות את הולנד, "כי יוון לא פה והיא הנבחרת השנייה שלנו". הן כבר 12 שנה במדינה ומהמבט של מירסיני "זה עדיף מהרבה מדינות באירופה. אין פחד ללכת לבד, אף פעם, לא משנה באיזו שעה. אם מישהו מתנהג רע ברחוב אתה רק צריך לתת מבט ועוצרים. זה טוב בהרבה מיוון. אף פעם לא היו לי בעיות כאן. אם ביוון אני למשל נוסעת בתחבורה ציבורית אז אנשים דוחפים אותך, נוגעים בך. פה לא. הלבוש? הנה הבת שלי באצטדיון בגופייה. מה הבעיה? לא נתקלתי בבעיות דומות".
"למה לא לכבד?"
יובנה הגיעה מקרואטיה ומודה שהיא לא הכי שמחה להיות פה. "הייתי מעדיפה שהמונדיאל יהיה במדינה שבאמת מכבדת זכויות נשים ולא בכזו שמשחקת אותה לחודש. זו הרי הצגה. ברור שיכבדו את מי שמגיע לפה, הרי הם מארחים. מה הם צריכים בעיות? אבל מה יקרה פה אחרי? אהה. אז אני אגלה לך, היחס לנשים ימשיך להיות גרוע. מקווה שהעולם, סליחה על המילה הגדולה, יידע לתקן את קטאר לא רק במהלך המונדיאל אלא גם אחריו".
אריאנה מאקוודור לא אוהבת את העובדה שהיא צריכה להתלבש לפי חוקים, "כי אלה הגבלות, אבל מצד שני, אתה מגיע למדינה אחרת, למה לא לכבד? כשרוצים ממך חליפה במסעדה מסוימת זה לא אותו דבר?"
לא ממש. מסעדה זה מתחם פרטי. הרחוב הוא ציבורי.
"אוקיי, אבל אני לא חיה פה וזו בטח לא הבעיה שלי. באקוודור כמובן כל אחד מתלבש איך שבא לו. מכבדת את תרבות המקום, שמחה שבמדינה שלי זה לגמרי אחרת. לא הייתי רוצה לחיות במקום שהנשים בו מופלות לרעה באופן בוטה מול הגברים".
"מעולה פה"
את איזדורה וקמילה אנחנו מוצאים מרוצות מאוד אחרי הניצחון של ברזיל על סרביה. "מעולה פה. הם פתוחים לתיירים, אז אתה לא מרגיש שינוי מהותי לעומת ברזיל", אומרת קמילה. "אני דווקא אוהבת את זה שלגברים פה יש אחריות כבדה כלפי הנשים. בברזיל יש שוויון, אבל אין את אותה אחריות שיש לגבר כלפי זוגתו".
את יודעת שלפי דוחות ארגוני זכויות אדם, הנשים בקטאר תלויות לפעמים בהסכמת גברים בקבלת החלטות אישיות, נניח אפילו לנסוע לחו"ל?
"באמת? לא שמעתי על זה".
בקי מאנגליה חיה עם בתה כאן בשנתיים האחרונות, וכמובן לבושה מכף רגל ועד הראש בדגל מולדתה. "אני מכירה את מה שקורה בקטאר מבחינת זכויות נשים, אבל חייבת להגיד לך שכאישה אני מרגישה פה יותר בטוח מאשר באנגליה. שם אני דואגת לבת שלי כשהיא בלילה וחוזרת לבד הביתה. היא בת 16 ואני לא ישנה עד שהיא בבית. פה זה לא קורה. אני ישנה מצוין".
