מסי יוצא לקרב
בזמן שסוארס וניימאר לא מצליחים לשמור על יציבות, הארגנטינאי, בכושר הטוב ביותר שלו העונה, ינסה להוביל הערב (21:45) את ברצלונה למחיקה שנראית בלתי אפשרית של ה־4:0 מפריז
לואיס אנריקה ניצב אתמול (ג') נחוש מול המצלמות. עם נינוחות כזו של אדם שכבר הודיע שיעזוב את הקבוצה המלחיצה שלו בסיום העונה, הרגשה שמולידה ביטחון כלשהו. "אם פ.ס.ז' הבקיעה רביעייה נגדנו", הוא נתן לעיתונאים הרעבים את המשפט שלו חיכו, "אנחנו יכולים לכבוש שישייה. כבר עשינו את זה מול קבוצות אחרות העונה".
ברצלונה אפילו עשתה את זה מאז אותה תבוסה בפריז, מול חיחון. סלטה ויגו ספגה ממנה חמישייה בשבת. אבל לחיחון ולסלטה אין את אדריאן ראביו, בלז מטווידי ואדינסון קבאני, שביטלו את ברצלונה בהופעה מופלאה. וגם לא את אונאי אמרי על הקווים.
אלא שגם לפ.ס.ז' אין משהו משמעותי. אין לה את ליונל מסי. בצרפת, הוא עבר ערב נדיר שבו לא נגע בכדור אפילו פעם אחת בתוך הרחבה, מה שלימד על הצורך שלו לרדת לאחור כדי לסייע בניהול המשחק, ועל כך שלא קיבל כדורים טובים.
זה לא יקרה שוב הערב (21:45). מסי כבר היה אחראי לכמה הישגים לא הגיוניים בעבר, בין אם בפעולה שקשה להסביר, שער חשוב או שיא מהסוג שהוא שובר מדי שבוע. אבל זו משימה בלתי אפשרית. האם הוא מסוגל לסחוף את הקבוצה להשלמתה?
לפני שניגע בהרחבה בענייני מסי בראי מעורבות MSN במשחקים (שם קלאסי לעבודת סמינר), חשוב לציין מהלך משמעותי שלואיס אנריקה הוציא לפועל בשלושת המשחקים האחרונים. בארסה עברה לשחק עם שלושה בלמים – בכל פעם, אגב, שלישייה אחרת – ולואיס אנריקה הוסיף תגבור למרכז.
בניסיון הראשון, מול אתלטיקו מדריד, זה היה קצת מבולגן. השחקנים לא התרגלו לרעיון, והשיגו 1:2 קשה. באותו משחק דווקא ראפיניה היה בשלישייה הקדמית, ומסי היה שחקן חופשי בקישור. בשני המשחקים הבאים, שבהם בארסה כבשה כאמור 11 שערים, אפשר היה לראות שיפור. לואיס אנריקה מקווה שכעת לא יפסיד בקרב באמצע, ושההגנה לא תהיה פרוצה כמו בפריז.
מסי היה רע מאוד בצרפת, אבל לא רק באשמתו. עכשיו המטרה שלו היא למחוק מינוס ארבע, והבעיה שלו היא שיותר מדי – שוב – מוטל עליו.
הרבה M, קצת פחות S, מעט מדי N
אלו המספרים של MSN השנה. מסי הבקיע 39 שערים ובישל 12, לואיס סוארס חיבר 28 כיבושים עם 13 אסיסטים, וניימאר עומד על 12 ו־15. אבל הנתונים האלה מדברים על כל מה שקרה העונה, וכשבודקים אותם יותר לעומק, ומחלקים לתקופות, רואים סיבות לדאגה מבחינת ברצלונה.
למסי, פרט לתקופה שהחמיץ בגלל פציעה, לא הייתה נפילה אמיתית. ב־12 המשחקים האחרונים שבהם ברצלונה כבשה, הוא בישל או הבקיע ב־11. התרומה של סוארס וניימאר לא הייתה באותם סטנדרטים, גם אם הייתה נחשבת למספקת בכל קבוצה אחרת.
סוארס היה בכושר אדיר מוקדם יותר העונה, אבל בחודש האחרון קשה לו יותר. הוא הבקיע חמש פעמים בשמונת המשחקים האחרונים, רק שארבעה מהשערים הגיעו בצמדים במהלך השישיות נגד אלאבס וחיחון. במשחקים הקשים יותר הוא לא בא לידי ביטוי.
אבל זה כלום לעומת ניימאר, שעכשיו אפשר לומר בפה מלא שעובר עונה בינונית במונחים שלו ולא מצליח לצאת מזה. קודם כל, העובדה שכמות הבישולים שלו גדולה מאשר כמות השערים אומרת הכל. יש כאן שילוב של פרגון יתר ושל נפילה בחדות. בתחילת העונה זה לא ממש הפריע. קחו למשל את ה־0:7 מול סלטיק שבו בישל ארבעה שערים.
אבל לאט־לאט הקצב שלו ירד. אולי זה הקיץ העמוס עם נבחרת ברזיל באולימפיאדה, שגרם לו לפספס מנוחה והכנה חשובה עם הקבוצה, אבל ניימאר לא יעיל באותה מידה. עוברות תקופות ארוכות מדי בלי שערים שלו.
בקבוצה מודעים לכך, ומנסים להכניס אותו בכוח לעניינים. הוא מקבל פה ושם את הזכות לבעוט פנדל, ואחרי בצורת קשה של שער בודד בתשעה משחקים, הוא הבקיע בשני הניצחונות האחרונים.
ואולי השער מול סלטה הוא גם זה שיחזיר אותו לפוקוס, כי זו הייתה הקפצה מסובבת מהסוג שרק גאונים מבצעים. על ההרגשה הטובה שקיבל אפשר ללמוד מהדיווחים בספרד, שטוענים כי ניימאר התערב עם חבריו לקבוצה שיבקיע הערב לפחות צמד (בסך הכל, יש לו חמישה שערים בחמישה מפגשים עם פ.ס.ז').
אבל בסופו של דבר, הכל חוזר למסי. טובים ככל שיהיו, סוארס וניימאר לא יוכלו למחוק 4:0 לבדם, בלי תרומה ניכרת מהארגנטינאי. נראה שמעולם לא היה גומלין שבו כמות כזו של אנשים בעולם האמינו שניתן לחזור בו מ־4:0. וזה בגלל שמספר 10 יהיה על הדשא.
לפנייה לכתב/ת 
