תחשבו על התמונות הבאות: לאו מסי, עם חיוך נבוך על הפנים וכשהוא לבוש בחולצת התכלת של מנצ'סטר סיטי, צועד בפעם הראשונה לעבר כר הדשא באצטדיון איתיחאד במנצ'סטר.
רעידת אדמה, מסי עוזב את ברצלונה
עשרות צלמים מסביב מתקתקים ללא הרף במצלמותיהם, מנסים ללכוד את הרגע שבו מסי מוצג כרכש החדש של מנצ'סטר סיטי. מסי מתקדם אל מרכז המגרש, מצדו האחד פפ גווארדיולה, מרגיש כמו האבא של החתן, ומהצד השני חלדון אל מובראק, יו"ר המועדון, ושלושתם מבינים שזהו רגע מכונן בהיסטוריה של הכדורגל העולמי. נכון, קשה אפילו לדמיין את הסרט הזה – בטח עבור אוהדי ברצלונה – אבל הוא יכול להתרחש הרבה יותר מהר ממה שכולם חושבים.
והנה עוד תסריט בלהות עבור אוהדי בארסה. 14 בדצמבר, הגרלת שלב שמינית הגמר של ליגת האלופות. מהכדורים הקטנים נשלפים בזה אחר זה השמות "ברצלונה" ו"מנצ'סטר סיטי". כן, בשלב הנוקאאוט הראשון של הצ'מפיונס, מסי יגיע לקאמפ נואו לשחק מול ברצלונה.
נכון, זה כמעט בלתי נתפס. ועד שלא נראה במו עינינו את מסי חותם על החוזה במנצ'סטר סיטי, לובש את חולצת התכלת ועולה למשחקו הראשון בקבוצה של פפ, לא באמת נאמין שזה קרה. מה שנחשב עד לפני ימים אחדים כבלתי אפשרי.
ומאחר וזה עדיין לא קרה, ויש עדיין מכשולים כספיים ומשפטיים בדרך לאחת ההעברות הכי מפתיעות בהיסטוריה של הכדורגל, כל מה שייאמר בכתבה הזו הוא עם כוכבית גדולה וברורה.
ובכל זאת, אי אפשר שלא להביט קדימה, וכפי שזה נראה כרגע, לאו מסי אכן יעזוב את ברצלונה, את הקבוצה ואת העיר, יעזוב את הליגה הספרדית, בה שיחק בכל חייו הבוגרים – ויצפין למנצ'סטר הקרה והאפורה, כדי להצטרף לקבוצה של גווארדיולה ולפרמייר-ליג.
סגנון שתפור עליו ופנים מוכרות
מסי לא רצה לעזוב את ברצלונה. הוא גם אמר לא פעם שאין לו כוונה לעזוב והוא מתכנן לסיים את הקריירה שלו בבארסה. אבל מה שקרה בשנים האחרונות וביתר שאת בחודשים האחרונים, הביאו אותו לשנות את דעתו. הוא הבין שלבארסה במצבה הנוכחי אין סיכוי להתמודד על ליגת האלופות. אגב, הוא אמר זאת בקולו בסיום העונה בספרד.
אחרי התבוסה 8:2 לבאיירן מינכן, אחרי שחברו הטוב לואיס סוארס התבשר כי אינו רצוי יותר בשיחת טלפון של דקה, אחרי שהבין הנשיא ג'וזפ מריה ברתומיאו לא מתכוון להתפטר ולכן אין סיכוי שצ'אבי יהיה המאמן הבא של הקבוצה, הוא נשבר. מסי הבין שהוא מבזבז את זמנו ושבניגוד לתכנית המקורית שלו, אין לו ברירה אלא לעזוב. כמובן, לא לשום קבוצה אחרת בספרד. אז לאן?
בין הקבוצות שהוזכרו כמסוגלות לעמוד בדרישותיו הכספיות היו אינטר, יובנטוס, מנצ'סטר יונייטד. אבל חוץ מכסף אין בהן משהו מיוחד שיקסום לו. פאריז סן ז'רמן? זה כבר נשמע מפתה. בפ.ס.ז' משחק אחד החברים הכי טובים שלו, ניימאר, שהוא כל כך רצה להחזיר לקאמפ נואו, ללא הצלחה. ומה רע לשתף פעולה עם חברו הטוב מנבחרת ארגנטינה אנחל די מריה?
אבל מנצ'סטר סיטי מתאימה לו הרבה יותר מכל האחרות. קודם כל נמצא שם גווארדיולה, המאמן שתחת הדרכתו זכה בליגת האלופות פעמיים, המאמן שבנה את בארסה הגדולה סביבו, שהקשר ביניהם היה יותר מקשר של מאמן ושחקן.
מסי לעולם לא ישכח לפפ את מה שעשה עבורו בקיץ 2008, כאשר רק מונה למאמן ברצלונה. מסי רצה לשחק באולימפיאדת בייג'ינג, אבל הנהלת בארסה סירבה בכל תוקף לאפשר לו לטוס לסין ולהחמיץ את מוקדמות ליגת האלופות. הנשיא דאז, ז'ואן לאפורטה, כבר קיבל אישור מפיפ"א שמותר לו לאסור על מסי את ההשתתפות באולימפיאדה – אבל גווארדיולה, אז עדיין מאמן צעיר וללא הישגים, החליט שהוא משחרר את מסי ופועל כנגד ההנהלה שלו. מסי לעולם לא ישכח לפפ את המחווה שעשה לו. הוא חזר מבייג'ינג עם מדליית הזהב והוליך את בארסה לזכייה בכל ששת התארים האפשריים, כולל ליגת האלופות.
כשפפ מונה למאמן הסיטינזס לפני ארבע שנים הוא כמובן נשאל האם ינסה לצרף את מסי לקבוצה. "זה נכון שדיברתי עם מסי" הוא ענה, "אבל זה היה כדי לומר לו שאני רוצה שהוא ימשיך לשחק בבארסה עוד הרבה שנים. אני מקווה שהוא גם יסיים שם את הקריירה. אבל אולי יום אחד הוא יחליט שהוא רוצה לשחק במקום אחר. אולי הוא ירצה שהילדים שלו ילמדו אנגלית". ארבע שנים אחרי אותו ציטוט, זה כנראה קורה. מסי רוצה לשחק במקום אחר. וכן, יכול מאוד להיות שהמחשבה על החינוך של שלושת בניו היא גם חלק מהעניין.
אבל הבחירה בסיטי היא לא רק בשל היחסים האישיים עם פפ גווארדיולה (הם נמצאים בקשר קבוע כל השנים), אלא גם בגלל סגנון המשחק של הקבוצה, שמתאים כל כך למסי. סיטי, בניגוד לקבוצות אחרות בפרמייר-ליג (ליברפול למשל), משחקת כדורגל שמבוסס יותר על הנעת כדור ופחות על מהירות. בדיוק כמו שמסי מכיר ואוהב. היא קבוצת צמרת, עם סגל אדיר, שתתמודד בשנים הקרובות על כל התארים, וגם עננת ההשעיה מליגת האלופות בשל ענייני הפייר-פליי הפיננסי, כבר חלפה מעל ראשה.
וגווארדיולה הוא לא האדם היחיד שמסי מכיר במנצ'סטר סיטי. מנכ"ל המועדון הוא פראן סוריאנו, שבין 2003 ל-2008 כיהן כסגן הנשיא בברצלונה והיה אחראי על הצמיחה הכלכלית האדירה של המועדון. בתקופתו זינקו ההכנסות מ-123 מיליון אירו בשנה ל-308 מיליון. גרעון של 73 מיליון אירו הפך לרווח של 88 מיליון. אגב, חוץ מהיותו מנכ"ל מנצ'סטר סיטי, סוריאנו מנהל גם את קבוצות הבת של המועדון, ניו יורק סיטי בארה"ב ומלבורן סיטי באוסטרליה. וכפי שנראה בהמשך, יש לכך משמעות גדולה גם בקשר לעתידו של מסי.
המנהל המקצועי הוא צ'יקי בגיריסטיין, מי ששיחק לצדו של פפ ב"דרים טים" בין השנים 1988 ו-1995. בין 2003 ל-2010 הוא היה המנהל המקצועי של בארסה והיה שם לצידו של מסי מימיו בקבוצת הנוער ועד שהפך לשחקן הכי גדול של הקבוצה. ב-2012 מונה בגיריסטיין למנהל המקצועי של סיטי והוא האחראי העיקרי להבאתו של גווארדיולה לקבוצה.
למי שמודאג, למסי לא תהיה בעיית שפה בסיטי. חוץ מפפ, גם שניים משלושת עוזריו של המאמן, חואן מנואל לייו ורודולפו בורל, הם ספרדים. ואסור לשכוח את סרחיו אגוארו, החבר הכי קרוב של מסי בנבחרת ארגנטינה, שמשחק בסיטי כבר תשע שנים ומתחיל בקרוב את עונתו העשירית בקבוצה.
מסי ואגוארו מכירים כבר 16 שנה, עוד מימי נבחרת הנוער של ארגנטינה. מאז הם חולקים את אותו החדר בכל הטורנירים הבינלאומיים. מדובר על מאות ימים ואלפי שעות של השניים ביחד. אפשר להניח שמסי שמע כבר בעבר לא מעט מאגוארו על מנצ'סטר סיטי הקבוצה, על מנצ'סטר העיר, על מזג האוויר, האוכל, התנאים, התקשורת האנגלית. ואפשר גם להניח שהם שוחחו לא מעט בימים האחרונים, כאשר בשיחות מעורבת גם אנטונלה, אשתו של לאו, שגם לה יש תפקיד נכבד בהחלטה לעבור.
בברצלונה החיים החברתיים של משפחת מסי היו מסודרים. לואיס סוארס גר בבית שממול. הילדים של שתי המשפחות שיחקו ביחד. הנשים הפכו לחברות נפש. אין ספק שאנטונלה רצתה לדעת מה מצפה לה, לבעלה ולשלושת הבנים במנצ'סטר –בתי ספר, קהילה ארגנטינית, ומי יכול לענות על כל השאלות הללו טוב יותר מ"קון" אגוארו?
ובסוף יש גם את הכדורגל. וכשחושבים על הרכב שבו החלק הקדמי כולל את קווין דה בריינה, ראחים סטרלינג, סרחיו אגוארו ולאו מסי, לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שזו ההתקפה הטובה בעולם.
מיליוני אוהדים חדש
כנראה שאין קבוצה בעולם שלא הייתה רוצה שלאו מסי ישחק בשורותיה. אבל רק מעטות יכולות לפנטז על כך. כי להביא את מסי זה אומר להוציא סכומי עתק.
ברור שסעיף השחרור הנוכחי שלו – 700 מיליון אירו – לא רלוונטי, שהרי בעוד שנה בדיוק הוא יהיה שחקן חופשי. אם בברצלונה יבינו שאין שום סיכוי בעולם לשנות את ההחלטה לעזוב, לא תהיה להם ברירה אלא לנסות ולמכור אותו במחיר הגבוה ביותר. מאחר ובארסה בכל מקרה עומדת בפני מהפיכה ענקית בסגל, ההיגיון אומר שרצוי לעשות עם סיטי עסקה שבה יהיה מעורב לא רק כסף גדול אלא גם שחקנים.
על פי התקשורת ברצלונה אמורה לקבל את הבלם הצעיר אריק גרסיה (שגדל אצלה באקדמיה), את הקשר הפורטוגלי ברנרדו סילבה, את החלוץ הברזילאי גבריאל ז'זוס ועוד כ-100 מיליון אירו. יכול להיות שזו רק עמדת הפתיחה, יכול להיות שהשמות ישתנו וכך גם הסכום. אבל המתווה הזה הוא הגיוני.
אם וכאשר לאו מסי יחתום במנצ'סטר סיטי, זה יהיה הרגע שבו הסיטיזנס יהפכו לקבוצה המדוברת והמסוקרת ביותר בעולם. באופן מידי יצטרפו אליה מיליונים רבים של אוהדים בכל העולם, אותם אוהדים שמתחברים בעיקר לכוכבים הגדולים. יש שיקראו להם "טרמפיסטים", ועדיין מדובר בכוח כלכלי עצום.
סיטי תצטרך להשקיע הרבה כסף בהבאתו של מסי, וגם לשלם לו שכר גבוה. הוא מרוויח כיום כ-35 מיליון אירו נטו בשנה. כמובן שלבעלים של סיטי, משפחת השלטון מהאמירויות, אין בעיה לשלם את הסכומים הללו. אבל ברור שברגע שמסי יחתום, זה יניב הכנסות אדירות ממכירת חולצות, מזכרות וחוזי פרסום חדשים של חברות ענק שיעמדו בתור. אפשר לומר בביטחון מלא שבחישוב הכללי ולאורך זמן, הרכישה של מסי תהיה כדאית מאוד כלכלית עבור סיטי.
אבל לא מדובר פה רק בכסף. מדובר פה גם בתדמית המועדון. למרות ההצלחות של השנים האחרונות בפרמייר-ליג, סיטי עדיין לא נחשבת לקבוצה מהשורה הראשונה של אירופה, יחד עם ריאל מדריד, ברצלונה, באיירן מינכן, ליברפול ואפילו מנצ'סטר יונייטד.
כן, בעיר מנצ'סטר, יונייטד הוא עדיין המועדון הגדול יותר, המפואר יותר, העשיר יותר. אבל אם מסי ישחק בסיטי שנתיים או שלוש, ואולי גם יצעיד אותה לזכייה בליגת האלופות – הפער בין שני המועדונים יצטמצם עד למינימום.
אגב, על פי מה שפורסם, במנצ'סטר סיטי חושבים לטווח רחוק. מסי הוא בן 33 וסביר להניח שיחתום על חוזה לשנתיים או שלוש. אולם הוא יקבל הצעה לשחק עוד שנתיים בניו יורק סיטי, קבוצת הבת שמשחקת ב-MLS. זה יכול להתאים מאוד למסי ולמשפחתו, לחיות בניו יורק כמה שנים, לשחק בליגה פחות לוחצת וקשה, לתלות את הנעליים ואז לקבל תפקיד נוסף – שגריר של כל קבוצות סיטי בעולם.
"יתקשה לתפקד בלילה קר בסטוק"
לפני כעשור טען הפרשן הסקוטי אנדי גריי שמסי אמנם שחקן מעולה, "אבל הוא יתקשה לתפקד בלילה קר באצטדיון של סטוק". המשפט תפס כותרות ומדי פעם היה מי ששב והעלה אותו, חצי ברצינות חצי בצחוק. הטענה הייתה שעם כל הכבוד ליכולות של מסי בליגה הספרדית, בפרמייר-ליג המהירה והקשוחה, יהיה לו הרבה יותר קשה.
רק בחודש שעבר אמר עמנואל פטי, המגן הצרפתי ששיחק בעבר בארסנל: "באמת שאני לא חושב שמסי מתאים לאינטנסיביות של הכדורגל באנגליה. הוא לא אוהב ששומרים עליו בקשיחות. בספרד הוא מוגן".
מי בדיוק מגן עליו, את זה פטי לא אמר. ובכל מקרה הטענה הזו נשמעת מגוחכת יותר מתמיד. קודם כל הכדורגל האנגלי השתנה בעשור האחרון, הוא פחות מהיר ופחות פיזי מאשר בעבר. אבל זה לא העניין. מסי, כזכור, הצליח לא רק בליגה הספרדית אלא גם בליגת האלופות – ובמיוחד מול קבוצות אנגליות.
מאז שהחל את דרכו בליגת האלופות מסי שיחק ב-34 משחקים מול יריבות מאנגליה, הבקיע מולן 26 שערים ובישל עוד שישה. רק מול ארסנל הוא הבקיע תשעה שערים בשישה משחקים. מול מנצ'סטר יונייטד הוא הבקיע ארבע פעמים, כולל בשני גמרים של ליגת האלופות.
הוא עשה צחוק מפיל ג'ונס ברבע הגמר בשנה שעברה והעביר בין הרגליים לג'יימס מילנר ב-2015. מילנר היה אז במנצ'סטר סיטי, מולה הבקיע מסי שש פעמים בשישה משחקים. מול ליברפול הוא הבקיע ארבעה שערים בארבעה משחקים.
והנה השיא: בתשע העונות האחרונות יש רק ארבעה שחקנים שכבשו יותר שערים ממסי מול שש הגדולות של הפרמייר-ליג. ההבדל הוא שהוא הגיע ל-26 השערים הללו (כמו הארי קיין) מבלי ששיחק בכלל באנגליה.
