המשחק בליגת האלופות שהתקיים בין ולנסיה לאטאלנטה ייזכר לעד ככזה שתרם לא מעט להתפשטות נגיף הקורונה בספרד ואיטליה. כעת מודה מאמן הקבוצה מהעיר ברגמו, ג'אן פיירו גספריני, שהוא אימן באותו משחק כשכבר היה חולה במחלה הקטלנית.
"כשחזרנו מספרד כבר הייתי מרוסק", הודה גספריני (62). "בשעות שלפני המשחק הרגשתי אפילו יותר גרוע. בכל שתי דקות עבר אמבולנס והיתה תחושה שאנחנו במלחמה. שמעתי את האזעקות וחשבתי שזהו, אני הולך. חשבתי על המוות. אמרתי לעצמי שאני לא יכול ללכת עכשיו ולא יכול להיות שייקחו אותי לבית החולים, כי יש לי כל כך הרבה דברים לעשות. בערב המשחק (10 במרץ) לא נראיתי טוב ויומיים אחר כך כבר לא יכולתי לישון. לא היה לי חום, אבל ככה הרגשתי".
גספריני הוסיף: "התבדחתי עם עצמי כדי לשמור על מצב רוח טוב, אבל מצד שני חשבתי על זה. אחר כך איבדתי את חוש הטעם. נתנו לי לאכול ואמרתי שזה מים". על האווירה העכורה בצפון איטליה סיפר גספריני: "יש עצב גדול, מרגישים את זה ברחוב ורואים את זה בעיניים של האנשים. אנחנו חיים בטרגדיה וייקח שנים להבין מה קרה. זה נראה אבסורד בכל פעם שאני חושב על זה".
חלק מאוהדי אטאלנטה הביעו התנגדות לחידוש משחקי הליגה האיטלקית ב-20 ביוני. המאמן התייחס לכך: "יש כאלה שרואים בהחלטה כלא מוסרית, אחרים רואים בה כתגובה טבעית, ככזו שנאחזת בחיים ומגיבה למוות. אטאלנטה יכולה לעזור לברגמו לקום על הרגלים תוך כיבוד הכאב והאבל של כל אחד. ייקח עוד זמן עד שהשמחה תשוב לעיר, אבל התושבים כעת הם הגחלים הבוערות מתחת לאפר. לאט לאט הם יופיעו שוב. התושבים מחוברים לסבל שלהם ואף אחד מהשחקנים לא עזב את העיר בזמן הסגר. הם ייצגו את ברגמו על המגרש".
