אנחנו נוהגים להתענג מספירת שיאי שערים של הכובשים הגדולים, אבל עונת הכדורגל שעומדת להסתיים, עם כל המוזרויות שבה, היא עונת המוסרים. גם לאו מסי וגם תומאס מולר בישלו 21 שערים, הכי הרבה אי פעם בליגות הבכירות. קווין דה בריינה, עם אחד פחות, השווה שיא פרמייר-ליג בקטגוריה ונבחר לשחקן השנה. העונה הזו הבליטה את גדולי המוסרים בעולם, ולכן סמלי שהאחראי הראשי לעליית פ.ס.ז' לגמר ליגת האלופות הוא אנחל די מריה.
קבוצה יכולה להניע כדור כמה שהיא רק רוצה, לשלוט בקצב, אבל כדי להכניע את ההגנות הצפופות של היום צריך מישהו שייתן בסוף את המסירה המבריקה, שידחוף את הכדור למישהו אחר כמו שצריך. די מריה הוא אחד מאלה שעושים זאת הכי טוב. זוכרים את שיאי הבישולים מהפסקה הקודמת? אז לדי מריה היו 14 כאלה בקצת יותר מחצי עונה, הוא היה יכול לשבור בעצמו שיא היסטורי, ואז באה הקורונה. כתחליף הארגנטינאי אולי יקבל את מלכות הבישולים של ליגת האלופות, כרגע הוא במקום הראשון.
הניצחון של פריז על לייפציג היה חלק יחסית, אבל אסור שהיעדר הדרמה (והתרגלנו לכזו במיני-טורניר הנוכחי) תוריד במאומה ממשחק העל של האטריה. היו לצרפתים כמה שחקנים בולטים - מרקיניוס שכבש משחק שני ברציפות, ברנאט עם חזרה חכמה אחורה בשער, קימפמבה והררה שעשו עבודה אדירה בעמדות שלהם - אבל די מריה הציג רמה אחרת. זה לא רק השער, אלה לא רק שני הבישולים, אלא התרומה הכללית וכמעט אפס טעויות. באתרי הניתוח שנותנים ציון לשחקנים על בסיס נוסחאות סטטיסטיות, כמו מדד בכדורסל, מופיע לצד השם של הארגנטינאי ציון 10, מושלם.
הבישולים של די מריה הציגו היטב את איכותו כמוסר. ההגבהה למרקיניוס הייתה שילוב אדיר של מהירות וסיבוב הכדור שגרם לשחקני לייפציג לא לנתר בכלל. בשער האחרון די מריה הכניס שני כדורים גדולים לברנאט, אחד על הקרקע ואחד בגובה. במקום הזה, אצטדיון האור, החל די מריה את הקריירה האירופית שלו, כשהגיע לבנפיקה ליסבון. באצטדיון הזה נבחר לשחקן המצטיין בגמר ליגת האלופות לפני 6 שנים. במקום הזה ייערך הגמר ביום ראשון.
די מריה, שמרשים מתחילת הדרך בליגת האלופות, הוא שהוביל את פריז לגמר. צמד מול ריאל מדריד במשחק הפתיחה, שלושה בישולים במשחק אחד מול ברוז', עוד בישול בניצחון על דורטמונד בשמינית הגמר. כן, הייתה בעבר תקופה פחות מוצלחת במנצ'סטר יונייטד, אבל זה קרה לרבים. אנדר הררה, שגם היה מצוין אתמול, הוא עוד שד אדום לשעבר שיהיה בגמר. אפשר להוסיף גם את רומלו לוקאקו, אשלי יאנג ואלכסיס סאנצ'ס שישחקו עם אינטר בגמר הליגה האירופית ועברו ביונייטד.
אם כן, זו שנת המוסרים, ודי מריה צריך לקבל את ההכרה כאחד הגדולים שבהם. הוא עלה אתמול למקום הרביעי בטבלת המבשלים בהיסטוריה של ליגת האלופות, כשרק כריסטיאנו רונאלדו, לאו מסי וראיין גיגס לפניו. מי עוד נמצא בעשיריה הפותחת? ניימאר, שניצב במקום השמיני.
אולי יש כאלה שלא יסכימו עם הקביעה, אבל גם ניימאר מוסר לא מספיק מוערך, רק שהוא מפטם אחרים בצורה שונה. הבישול שלו לדי מריה היה נדיר, הימם את אופמקאנו שיצא אליו והותיר את הארגנטינאי לבד לחלוטין. השאלה בנוגע לניימאר לקראת הגמר היא הסיומת מול השער. הוא עוד לא כבש עם חזרת הצ'מפיונס, למרות 10 בעיטות במשחקים מול אטאלנטה ולייפציג. המחשבה הזו תשב אצלו בראש ביום ראשון.
רוב אוהדי הכדורגל מתקשים להתרגש מניימאר ומפריז, ככה זה כשיש מתמודד עשיר חדש במגרש המשחקים, אבל עם ההגעה לגמר הראשון שלה חשוב להזכיר גם שלצרפתים היו אוהדים מסורים ובולטים הרבה לפני הגעת הקטארים. היא אמנם קבוצה חדשה יחסית, 50 שנה, אבל הייתה שם שגור עוד לפני כניסת הכסף הגדול. האם אפשר לא לאהוב את ההצלחה שלה? ודאי, אבל צריך גם לקחת בחשבון שחביות הנפט הן לא צ'יט שמחלק לך כל גביע שתרצה. מנצ'סטר סיטי תעיד על כך.
הכסף, כמובן, הביא לפריז כמה מהשחקנים הגדולים ביותר, וכשהם כבר בשיאם. לייפציג, לעומת זאת, משתמשת בכסף שלה כדי לרכוש שחקנים צעירים ולהשביח אותם. במשחק הזה היה אפשר לראות את ההבדל בין הכישרון למוצר המוגמר. האיכות האישית הייתה פשוט משהו אחר. האמצע של לייפציג - לא קווין קמפל האחורי ולא מרסל סאביצר ודני אולמו הקדמיים יותר - התקשו להסתדר עם מה שניצב מולם, והפער בין התקפה נטולת טימו ורנר להגנה שממול נראה גדול.
לייפציג, עם זאת, ניסתה לשחק בדרך הרגילה שלה, כולל הנעת כדור מאחור, ובהקשר הזה מעניין להסתכל על תופעה שחוזרת על עצמה במשחקים האחרונים. המון מצבים בטורניר הזה מגיעים לאחר התעקשות על הנעת כדור מאחור, בכל מחיר, כזו שמובילה לאיבוד מסוכן. השוער פטר גולאשי אתמול, רפאל וראן ומארק-אנדרה טר-שטגן קודם לכן, והיו מקרים נוספים.
גם בזכות האיבוד הזה הדיחה פריז יריבה גרמנית שנייה בנוקאאוט וסיכוי טוב שבגמר תגיע השלישית, באיירן מינכן. במקרה של אלופת גרמניה כבר מדובר בשחקנים ברמה אחרת, אבל בעיר הזאת, עם יכולת המסירה הזאת, תמיד מסוכן לפגוש את אנחל די מריה, המלך של ליסבון.
