אש, תשוקה, יריבות היסטורית ובעיקר הרבה רוח קרב. כשחושבים על היריבויות הגדולות בכדורגל העולמי, קל להזכיר את הקלאסיקו הספרדי בין ריאל מדריד לברצלונה, את המפגש הרותח בין בוקה ג'וניורס לריבר פלייט או הדרבי היצרי בין אולימפיאקוס ופנאתינייקוס ביוון. אלו הן רק חלק קטן מהדוגמאות שמבעירות בכל שנה מחדש את הליגות המוכרות ברחבי העולם, אך ישנם מפגשים לוהטים לא פחות שמתקיימים בליגות שנמצאות מחוץ לאור הזרקורים.
אחד כזה, יתקיים בליגה הבכירה של טנזניה בין סימבה ליאנג אפריקנס בסוף השבוע הקרוב, במפגש שלא פעם גלש לפסים אלימים על המגרש וביציעים. ולכן הנה כמה מהמפגשים החמים שיש לעולם להציע ולא הכרתם.
(צפו בעימות בין סימבה ליאנג אפריקנס בנובמבר האחרון)
בוליביה: אוריינטה פטרולרו – בלומינג
כיאה לחיפוש אחרי מפגשים חמים ויריבויות מרות, את המסע מתחילים בדרום אמריקה. בליגה הראשונה של בוליביה מתקיים הקלאסיקו המקומי בין אוריינטה פטרולרו ובלומינג על טהרת סנטה קרוס דה לה סיירה (או בקיצור סנטה קרוס) - העיר הגדולה בבוליביה. מצד אחד, המועדון שמייצג את המעמד הפשוט ומנגד זה שמייצג את האליטה. הן אפילו חולקות את אותו מגרש ומשחקות באצטדיון רמון אגילרה קוסטאס (השני בגודלו במדינה, 38.5 אלף צופים).
שנים רבות הן שיחקו זו מול זו, כשאוריינטה פטרולרו נוסדה בשנת 1955 ובלומינג קצת יותר מתשע שנים לפניה, אך על פי האמונה, רק בשנת 1969 ניצתה האש הראשונה בין השתיים כשמפגש ביניהן על האליפות המקומית הביא לתקרית בין סילביו רוחאס מאוריינטה פטרולרו לארווין פריי מבלומינג. זה הסתיים בשבר בזרוע של שוער בלומינג שניסה למנוע מיריבו את הכיבוש.
(צפו בעימות סוער בין אוריינטה פטרולרו לבלומינג)
בשנות השמונים היריבות הלכה והתעצמה ובין העימותים בין המחנות ניתן לציין את החגיגות של מרסלו אגוויאר מפטרולרו שגרמו לבלגן על המגרש והרחקה של שלושה שחקנים לאחר קטטה המונית, וכן הרחקתו של סרחיו יאורגי מבלומינג לאחר שבעט בפרצופו של שחקן מהיריבה המרה, שנפצע בצורה חמורה.
8 צפייה בגלריה
לאונרדו מדינה בבית החולים לאחר שספג בעיטה בראשו מסרחיו יאורגי בדרבי בין אוריינטה פטרולרו לבלומינג
(צילום: EPA)
דרום קוריאה: פ.צ סיאול – סוואן בלו ווינגס
קופצים לאסיה. שם היריבות בין פ.צ סיאול וסוואן בלו ווינגס מעט שונה וקשורה דווקא לטכנולוגיה. כן, מה ששמעתם. המפגש הזה הוא התנגשות ישירה בין שניים מהמותגים הגדולים והמוכרים בקוריאה ובעולם כולו: LG מהצד של פ.צ סיאול וסמסונג מהצד של סוואן בלו ווינגס. אבל זה קצת יותר מסובך מזה. סיאול הוקמה בשנת 1983 ולאחר מספר שינויי שם בעקבות מעברים פנימיים בשטח דרום קוריאה (כולם תחת המותג LG) נוצרה היריבות מול הבלו ווינגס מכיוון שהם נתמכו בסמסונג, יריבתה המרה של LG.
מאז שנת 2004, שינתה הקבוצה את הבעלות והספונסר הראשי שעל חולצותיה מ-LG ל-GS (שקיבלה את השליטה על LG) אבל זה לא מונע את הדם הרע שזורם בינה לבין היריבה שמיוצגת על ידי סמסונג, במה שמכונה בקוריאה הדרומית "סופר-מצ'".
צפון אירלנד: לינפילד – גלנטורן
התחנה הבאה נמצאת בצפון אירלנד, ביריבות שבין לינפילד וגלנטורן. עד שנת 1949 שני המועדונים הגדולים בצפון אירלנד היו לינפילד ובלפסט סלטיק מכיוון שהיו גם המצליחים ביותר בכדורגל המקומי.
תקריות אלימות בין המועדונים העוינים היו עניין שכיח וחזרו על עצמן בתדירות גבוהה עד לשיא המהומה ב-26 בדצמבר 1948, אז שלושה משחקני בלפסט נפצעו בתקרית עם אוהדי לינפילד.
בעקבות האירוע, ראשי סלטיק החליטו לעזוב את הליגה הצפון אירית ולהתפרק. גלנטורן ניצלה זאת, תפסה את מקומה והפכה ליריבה המרה של לינפילד. למעשה, שתי הקבוצות הן בעיקר פרוטסטנטיות בזהותן, אם כי בסגל גלנטורן נכללו שחקנים קתולים והיו לה אוהדים קתולים במשך חלק ניכר מההיסטוריה שלה.
מנגד, לינפילד כללה מעט שחקנים קתולים בסגל שלה לפני שנות השמונים, מה שהוביל להאשמה כי המועדון החזיק במדיניות של אי החתמת שחקנים קתולים - בדומה לקבוצה הסקוטית, גלזגו ריינג'רס. כמו כן, התמיכה בשני המועדונים המצליחים (54 אליפויות ללינפילד ו-23 לגלנטורן) מפוצלת באופן מסורתי מבחינה גיאוגרפית, כך שדרום בלפסט תומך בלינפילד ואילו מזרח העיר נאמן לגלנטורן.
המשחק הראשון בין השתיים התקיים אי שם ב-1 באוקטובר 1887, היה זה משחק ידידות בו ניצחו הכחולים של לינפילד (שנקרא בזמנו לינפילד אתלטיק) 1:3. מאז נרשמו לא מעט מפגשים, אך ככל שחלפו השנים, כך התעצמה השנאה בין הקבוצות משום שגלנטורן הוא המועדון היחיד שייצר בסיס תמיכה דומה בגודלו לזה של לינפילד, בין היתר בשל העובדה שמספר אוהדי בלפסט סלטיק החלו לתמוך בגלנטורן לאחר הפירוק של המועדון שלהם.
(סיפור התרנגול והחזיר)
המשחקים ביניהן בליגה מכוונים ל"בוקסינג דיי" (מיד אחרי חג המולד), אלא אם המשטרה חוששת מאירועים אלימים. בגמר הגביע שנערך בשנת 1985 במגרש הביתי של גלנטורן, שיחררו האוהדים הביתיים תרנגולת (סמל המועדון של גלנטורן) וצבעו חזיר בכחול (צבעי היריבה) כדי להעליב את אוהדי לינפילד. אבנים נזרקו ואחת מהן פצעה את אחד מעוזרי השופט. בשנת 2005 פרצו אוהדי לינפילד את הגדר ההיקפית של מגרשה הביתי של גלנטורן, השליכו אבוקות וגרמו לפציעתם של שני אוהדים יריבים ותשעה שוטרים. בקיצור, אין הרבה אהבה בין הצדדים.
איראן: אסתקלאל טהרן – פרספוליס
היעד הבא הוא איראן והדרבי בין אסתקלאל טהרן ופרספוליס על היוקרה והשליטה בבירת איראן. המפגש מכונה דרבי סורחאבי (אדום-כחול). שתיהן חולקות את האצטדיון אזאדי על 90 אלף מושביו, כשהדרבי הראשון נערך ב-5 באפריל 1968 באצטדיון אמג'אדיה והסתיים בתיקו 0:0. בשנות ה-70 פרספוליס זוהתה עם מעמד הפועלים, בעוד שאסתקלאל, שמכונה גם "טאג'" (כתר) הייתה מקורבת לממסד השליט ונתמכה בידי המעמד העליון של החברה האיראנית.
בשל האופי הרגיש של המפגשים ביניהן, נרשמו לא מעט תקריות אלימות בין מחנות האוהדים ובין שחקני הקבוצות עצמן. במקרים "הקלים" היו משליכים האוהדים חפצים אל המגרש ושוברים כיסאות ביציעים, אך באירועים החמורים יותר הם גם פרצו אל תחומי המגרש והכו זה את זה.
מאז שנת 1995 הוזמנו שופטים זרים למפגשי הדרבי האיראני כדי למנוע הטיה של משחקים. זה קרה לאחר אירועי הדרבי ה-38 בו פרספוליס הובילה 0:2 עד לדקה ה-79, אך אסתקלאל כבשה שני שערים תוך שמונה דקות ומחקה את הפיגור (השער הראשון נכבש מהנקודה הלבנה והכעיס את אוהדי ושחקני היריבה שחשו כי השופט מוטה כלפי אסתקלאל). אוהדי פרספוליס פרצו למגרש בדקה ה-88 וקרבות פיזיים החלו על הדשא בין אוהדים לשחקנים. תקרית מפורסמת נוספת נרשמה בשנת 2000, כאשר שוער אסתקלאל פרוויז ברומאנד חבט בחלוץ פרספוליס פאיין רפאט.
מרוקו: ווידאד – ראג'ה קזבלנקה
עוברים לאפריקה, צפון אפריקה. הדרבי של קזבלנקה מבעיר את מרוקו בכל פעם מחדש כשווידאד, המזוהה עם הממסד האליטיסטי פוגשת את ראג'ה קזבלנקה, שהוקמה על ידי לאומנים שמטרתם הייתה גיוס בני נוער ממעמד הפועלים נגד הצרפתים ששלטו בזמנו.
יש למשחק הזה כיסוי תקשורתי לאומי נרחב והוא נושא לוויכוח במשך מספר ימים לפני המשחק ולאחריו בין אוהדי שני המועדונים, בין אם ברחובות, בבתי הספר או במקום העבודה. המשחק הראשון בין שתי היריבות היה בשנת 1956 בו ראג'ה ניצחה 0:1, בעוד שבמשחק השני, שנערך שנה לאחר מכן, ניצחה וידאד 0:3. בשנת 1978, שחקני ראג'ה ירדו מהמגרש בעשר הדקות האחרונות, בטענה לשיפוט מוטעה בשל פנדל וכרטיס אדום לחובתם.
ב-2007, במהלך עימות בין אוהדי הקבוצות, נהרג חמזה אדדלי בן ה-17, אוהד וידאד (הוא ההרוג האחרון במפגשים בין הקבוצות) וגרם לכך שהדרבי ייערך ללא קהל. תקרית חמורה נוספת נרשמה שלוש שנים מאוחר יותר, כשפרצה קטטה בין אוהדי הקבוצות וכתוצאה מכך נפצעו כמה מהם ונזק נגרם לרכוש (למעלה ממאה אנשים נעצרו).
בוסניה: זרינסקי – ולז' מוסטר
תחנה אחרונה במסע חוצה היבשות הזה היא הדרבי של מוסטר שבבוסניה. למעשה, זהו אחד העימותים המרתקים והסוערים שיש לכדורגל העולמי להציע משום שמוסטר מפוצלת מבחינה גיאוגרפית בגלל נהר נרטבה והפלוגה הפלואיטית, שסייעה ליצור מחיצה אתנית-תרבותית בין הגדה המערבית, הקרואטית הקתולית, לגדה המזרחית, המוסלמית הבוסנית.
מצד אחד, זרינסקי מזוהה זה מכבר עם לאומיות קרואטית מאז היווסדה בשנת 1905 על ידי פרופסור קרואטי במטרה לשרת את הקרואטים האתניים בבוסניה ולקדם את הרעיון של מדינה קרואטית (בסמל שלה יש את צבעי הדגל הקרואטי). מנגד, ולז' מוסטר הוקמה על ידי חבורה מעורבת אתנית של אנטי מונרכיסטים קומוניסטים והתמיכה של המועדון היא כיום בעיקר מוסלמית.
כמובן שגם המלחמה העקובה מדם שהתחוללה בבוסניה ושכנותיה בשנות התשעים "תרמה" את שלה לפיצול בין המועדונים והפסקת המשחקים עד לחידוש ההתמודדות בתחילת המילניום. גם לאחר חידוש ההתמודדות מאז הכרזת העצמאות הבוסנית, לא קשה להבחין במרירות בין הקבוצות, שבאה לידי ביטוי בעיקר בהתנכלויות הדדיות של האוהדים.
