פלייאוף ה־MLS ייצא לדרך השבוע, ואינטר מיאמי, בעונה המלאה הראשונה של לאו מסי בקבוצה (אם אפשר לקרוא לה ככה, נגיע לזה בהמשך), מגיעה אליו הכי מוכנה שאפשר.
בלילה שבין שבת לראשון היא שברה את שיא הנקודות בעונה הסדירה של הליגה - הציבה אותו על 74 - ועשתה זאת הכי בסטייל שאפשר: במחזור האחרון, בבית מול הקבוצה שהחזיקה בשיא הקודם (ניו־אינגלנד רבולשן), עם מהפך מ־2:0 ל־2:6, כשהפרעוש עולה מהספסל ומשלים שלושער ב־11 דקות, לואיס סוארס משווה עם צמד בחצי הראשון ואפילו ג'ורדי אלבה מככב עם שני בישולים. זה גם היה השלושער השני ברציפות של מסי, אחרי שעשה זאת גם חמישה ימים קודם לכן ב־0:6 של ארגנטינה על בוליביה במוקדמות המונדיאל.
החגיגה לא הסתכמה בכך. בסיום, אחרי שנשיא פיפ"א ג'אני אינפנטינו העניק למסי וחבריו את מגן האוהדים, הניתן לאלופת העונה הסדירה, הוא גם בישר כי הזכייה בתואר העניקה לאינטר מיאמי כרטיס להשתתפות במפעל החדש של פיפ"א, גביע העולם למועדונים, שייערך בקיץ הקרוב בארה"ב, כשהמשחק הראשון במיאמי. גם כשהוא בן 37, פיפ"א לא הייתה מפספסת את האפשרות לכלול את מסי במוצר החדש שלה, בטח לא כשהוא משחק ככה.
שוברים שיאים
בגלל ההופעה עם ארגנטינה בקופה אמריקה והפציעה שהוא ספג בגמר הטורניר, מסי שיחק ב־19 מתוך 34 משחקי הליגה של מיאמי העונה (55.9 אחוז), אבל הוא עדיין המועמד הבכיר לזכות בתואר ה־MVP של הליגה, ועם המספרים שלו קשה מאוד להתווכח. 20 שערים ו־10 בישולים בליגה, כאמור ב־19 הופעות בלבד. ממוצעים די משוגעים של 1.21 שערים ו-0.6 בישולים ל-90 דקות.
מול ניו־אינגלנד הוא גם הפך לשיאן השערים בתולדות (הקצרות) של אינטר מיאמי, עם 33 כיבושים. הקבוצה אולי הסתדרה טוב גם בתקופה בלי מסי - השיגה במהלכה 32 מהנקודות שלה - אך מאזן השערים שלה איתו ובלעדיו, 30+ לעומת 4+, מעיד עד כמה הוא חשוב לה ושהוא הופך אותה לקבוצה מפחידה במונחי MLS.
לא תמיד הכל עבד חלק, כשבין מארס לאפריל איבדה מיאמי נקודות בחמישה משחקים רצופים, אבל המבקרים השתתקו בין אמצע אפריל לספטמבר, כשקבוצה של טאטה מרטינו ניצחה ב־16 מתוך 20 משחקיה. מלבד מסי, מי שעוד הצטיין הוא החבר הקרוב סוארס, שבעונת הבכורה שלו תרם 20 שערים ותשעה בישולים.
גם האקסים האחרים של ברצלונה, אלבה וסרחיו בוסקטס, בלטו, אבל מיאמי היא לא סתם "ותיקי ברצלונה" - למרות שגם הנוכחות של מרטינו על הקווים תורמת לדימוי הזה - אלא קבוצה עמוקה עם הרבה צעירים מלהיבים. למעשה, הקשר דייגו גומס נבחר לשחקן הצעיר של העונה, וחבריו למרכז השדה פדריקו רדונדו ובנג'מין קרמנסקי הגיעו למקומות החמישי והשישי במרוץ בהתאמה, הבלם תומאס אבילס למקום ה־12, והקשר דויד רואיס (מקום 21) הוא הנציג החמישי של אינטר מיאמי ברשימה שכוללת 22 שחקנים.
פלייאוף קשה
אחרי הזכייה במגן האוהדים, למסי יש כבר שני תארים בתקופתו הקצרה בארה"ב, כשהראשון שבהם הגיע זמן קצר לאחר שהצטרף לקבוצה ביולי 2023, כאשר הוביל אותה לזכייה בגביע הליגות (מפעל משותף של ה־MLS והליגה המקסיקנית). כעת הכוכב רוצה להוביל את מיאמי גם לאליפות - אך המשימה לא תהיה פשוטה, גם בגלל השוויוניות והשיטה. 16 מתוך 29 הקבוצות עולות לפלייאוף, והחל מחצי הגמר האזורי (רבע הגמר הכללי) כל הפסד שווה הדחה. לא סתם בתשע העונות האחרונות היו שמונה אלופות שונות, כשהיחידה שהצליחה לזכות פעמיים היא קולומבוס קרו שעשתה זאת ב־2020 ובעונה שעברה.
קולומבוס היא גם מי שמסומנת כאיום הגדול על מיאמי להגיע לגמר דרך המזרח, כשהיא מושכת מחמאות הודות לסגנון המשחק המרגש שיישם המאמן ווילפריד ננסי. בצד השני, מוליכת המערב לוס־אנג'לס FC (אוליבייה ז'ירו והוגו לוריס) והיריבה העירונית לוס־אנג'לס גלאקסי (מרקו רויס וריקי פוץ', לשעבר ילד פלא בברצלונה) שסיימה שנייה רק בגלל הפרש שערים נחות, עשויות ללכת עד הסוף. אבל הפייבוריטית היא ללא ספק מיאמי, שגם תזכה ליתרון ביתיות בכל שלב. בעונה שעברה היא סיימה רק במקום ה־14 במזרח, אבל זה השינוי שמסי יכול לעשות.
פורסם לראשונה: 01:30, 22.10.24