פיל פודן הוכתר אתמול כשחקן השנה בפרמייר-ליג. ארלינג הולאנד עבר יותר מדי תקופות יובש וקצת נעלם במשחקים גדולים, קווין דה בריינה לא היה כשיר מספיק, אבל הקשר בן ה-23 התעלה לאורך כל הדרך עבור מנצ'סטר סיטי. יכול להיות שהוא בעצם היה ההבדל מארסנל: סיטי עם 88 נקודות והפרש שערים 33:93, ארסנל עם 86 ו-28:89. שתיהן ניצחו ב-27 מ-37 מחזוריהן, אבל לסיטי יש עוד שתי תוצאות במקום בו ארסנל הפסידה פעמיים. בקרב אליפות כל כך צמוד, מישהו כמו פודן הוא השער החסר, הנקודה הנוספת, מול סגל מעולה של ארסנל שממש נוגע בתואר אבל אין לו מישהו כזה.
הסיבה שבגללה כולם מתייחסים לליגה האנגלית שתסתיים הערב (המחזור ייפתח ב-18.00) כעניין גמור היא שמאוד מאוד מאוד קשה לראות הפתעות שיתחוללו הערב. פודן היה זוכה כנראה גם אם ארסנל הייתה נכנסת למחזור מהמקום הראשון, אבל זו לא הנקודה – סיטי זכתה מעשית בתואר ביום שלישי, עם הניצחון הראשון שלה אי-פעם באצטדיון טוטנהאם החדש, ועכשיו תארח את ווסטהאם – אולי הקבוצה שנועלת את העונה בצורה הגרועה ביותר עם כמה השפלות רציניות שלא מתאימות לתשיעית בטבלה. ארסנל אמורה לנצח די בקלות את אברטון שהשיגה את מטרתה בעצם ההישרדות, אבל זקוקה לאיבוד נקודות של סיטי.
הנואשת מכולן להצלחה
זו לא מנצ'סטר סיטי של עונת הטרבל, למרות שהיא קרובה מאוד לדאבל (תפגוש בפעם השנייה ברציפות את מנצ'סטר יונייטד לדרבי בגמר הגביע, וכמובן שהיא פייבוריטית מוחלטת). אם תנצח הערב ותסיים עם 91 נקודות יהיה מדובר במספר ענק, אבל ריאל מדריד הצליחה לכבות אותה בליגת האלופות בעזרת טקטיקה חכמה, ולא תמיד הכדורגל שטף כמו שפפ גווארדיולה אוהב. היא עומדת בפני מספר סוגיות שתצטרך להתמודד איתן: איך שומרים את הולאנד חד ורעב במשך עונה שלמה, ומונעים ממנו לפזול לענקיות הספרדיות שיכולות להציע לו אתגר חדש; איך מנהלים נכון את הדקות של דה בריינה, שנראה כי כבר אינו מסוגל לעמוד פיזית בעומס; איך ממלאים את נעליו של ברנרדו סילבה, אחד השחקנים הכי אנדרייטד בעולם, שצפוי לעזוב; איך עומדים בלחץ של הציפייה מבחוץ לנצח 0:5 בכל משחק.
אם תעמוד במשימה מול ווסטהאם, זו תהיה האליפות השישית של סיטי בשבע השנים האחרונות, ובאנגליה עושים את זה בזכות הרגעים הקטנים האלה כמו שפודן מתמחה בהם, או כמו הניצחון בשבוע שעבר על טוטנהאם, בו אדרסון נפצע והשוער המחליף הגרמני סטפן אורטגה עלה מהספסל וסיפק הצלה מדהימה שכנראה נעלה את המאבק. רק ככה מצליחים להתגבר על יריבות כמו ליברפול וארסנל שדוחקות אותך עד לקצה מדי שנה. עזבו את הכסף, את פפ, את הסגל האדיר – זו לא משימה שמשלימים בקלות.
3 צפייה בגלריה
אם תעמוד במשימה מול ווסטהאם, זו תהיה האליפות השישית של סיטי בשבע השנים האחרונות
(צליום: Ben Stansall / AFP)
סיטי במין מצב ביניים, בו היא עדיין לא צריכה לבצע שינויים מרחיקי לכת אבל כן חייבת לקחת אותם בחשבון בחשיבה לטווח ארוך; ליברפול, שהכריזה רשמית על מינויו של מאמן פיינורד ארנה סלוט כמחליפו של יורגן קלופ, מתחילה מחדש; ובמשולש הצמרת שצפוי להחזיק גם בעונה הבאה, אולי עם הצטרפות של צ'לסי במקרה שלא תאבד שוב את הראש בקיץ, ארסנל היא הנואשת מכולן להצלחה, וזו שככל הנראה תחזור הכי דומה לעצמה.
למלא את החור
גם שם יודעים שסיטי לא אמורה לעזור היום, אבל הפעם זה היה אפילו קרוב יותר מאשר בפעם שעברה (או שיקרה עבורם הנס והם יחזרו לפסגה עם שריקת הסיום). הבסיס צעיר ופנטסטי, ומיקל ארטטה, שלמד הכל מפפ, הוא כבר מאמן צמרת. רק אותו הדבר הקטן הזה חסר, אותו כוכב נוסף דמוי פודן, אותו רגע קסם של שוער מחליף שמציל את המצב. הצד החיובי עבור ארסנל הוא שהיא יודעת בדיוק איך ממלאים את החור הזה.
כל מה שארסנל צריכה כדי להפוך למישהי שלוקחת אליפויות ולא רק מתקרבת אליהן הוא חלוץ מרכזי. לא שקל למצוא את האיש הנכון, אבל המשימה הרבה יותר קלה ברגע שהצעד הנחוץ זועק לשמיים. השנה התבהר סופית שזה לא יהיה גבריאל ז'סוס, שגם נבחרת ברזיל כבר התייאשה ממנו. ארטטה הוציא את המקסימום מהחלוצים המזויפים שהעלה, אבל אלא אם אתה נבחרת ספרד ביורו 2012, חלוץ מזויף מוביל בסוף לתוצאות מזויפות.
ולכן, גם אם סיטי אכן תזכה באליפות הערב ותיצור מצג של ליגה חד־צדדית, מדובר במצג שווא. היא לא שברה את היריבות הגדולות, היא רק גורמת להן לחזור נחושות יותר ויותר.
ספרדי כפול: 0:2 לבארסה, צמד לפרמין
(ONE)
פורסם לראשונה: 01:30, 19.05.24
