התקציר באדיבות תאגיד כאן 11
ההיעדרות של אלבארו רודריגס שריאל מדריד סירבה לשחרר לטורניר; הפציעה של מטיאס אבאלדו, שפתח את הטורניר חזק ולקח על עצמו מנהיגות; ההתעלות של אנדרסון דוארטה בשלבי הנוקאאוט. הסיפורים שסבבו את נבחרת אורוגוואי לפני ובמהלך המונדיאליטו נגעו בעיקר להתקפה, אבל אסור לשכוח נקודה חשובה מאוד: היא ספגה רק באחד מחמשת משחקיה בטורניר, ובעזרת ארבעה משחקים עם שער נקי השיגה ניצחונות במשחקים צמודים ולא פשוטים ברובם.
מסע הקסם במונדיאליטו - כתבות נוספות
ולכן, כשבאמת רוצים לנתח את סוגיית הכוכבים של אורוגוואי, שתפגוש הערב (חמישי, 20:30) את ישראל בחצי גמר המונדיאליטו, מגיעים לשני שמות שאי אפשר להפריד זה מזה – פקונדו גונסאלס וסבסטיאן בוסלי. אם תרצו, הגרסה האורוגוואית של סתיו למקין ואור ישראלוב, שני בלמים שמנקים כל מה שמגיע לאזור ומשלימים זה את זה בצורה נפלאה: גונסאלס (1.93 מ') הוא הענק ששולט בגבהים והדומיננטיות הפיזית שלו עצומה, בוסלי הוא הלוחם שסיים הראשון במספר חטיפות הכדור למשחק בקופה אמריקה לנוער, שחקן מהיר וטכני יותר שיכול להניע את הכדור בצורה שמצופה היום בעולם מבלמים.
4 צפייה בגלריה
מתואמים, מסדרים ראש שקט לשוער - וכבר קיבלו זימון לנבחרת הבוגרת. גונסאלס (משמאל) ובוסלי
(JUAN MABROMATA / AFP)
למרות המסלולים השונים שעברו, שני הבלמים בני ה-19 מתואמים להפליא ומסדרים ראש שקט לשוער רנדל רודריגס (שלושתם והמגן השמאלי אלן מאטורו לא החמיצו עדיין דקה במונדיאליטו). מאמן הנבחרת הבוגרת החדש, מרסלו ביילסה, כבר זימן אותם למשחקיו הראשונים אחרי שיסיימו את המשימה בארגנטינה.
למרות שבוסלי העלה בחודשים האחרונים את רמת העניין סביבו, גונסאלס עדיין נחשב לבכיר מבין השניים. יש לכך קשר ישיר לעובדה שמשפחתו עברה לספרד כשהיה בן ארבע, ורשת הקשרים והסוכנים באירופה הרבה יותר חזקה. המשפחה נחתה בברצלונה, הוא התחיל לשחק בוויסטה אלגרה הקטנה, אבל מהר מאוד עבר למועדון רציני יותר, אספניול. לפני חמש שנים השתדרג לאקדמיה של ולנסיה, ושם התבלט במהירות. הוא הפך לשחקן הרכב קבוע בקבוצת המילואים, ובעונה הקרובה אמור לזנק לליגה הבכירה, אם כי לא בטוח שהעטלפים יספיקו ליהנות ממנו - יש כבר מחזרות עשירות מספרד ואיטליה שסימנו אותו.
חורחה אנאניה, המנהל המקצועי של הנבחרות הצעירות באורוגוואי, השווה אותו לכוח המוביל של הכדורגל במדינה כיום, קשר ריאל מדריד פדריקו ואלוורדה: "כשהוא שיחק במונדיאליטו לפני מספר שנים הוא עדיין היה שחקן ריאל מדריד קסטייה ולא שיחק בליגה הספרדית. היכולת הגבוהה שלו בטורניר הקפיצה אותו להרכב הראשון בריאל. אני חושב שפקונדו יכול לעשות דרך דומה. אני רואה אותו כשחקן שכבר מוכן לרמות הגבוהות".
גונסאלס עצמו אמר לפני הטורניר: "אני רואה את עצמי כשחקן הגנה יציב שחייב להעביר את הביטחון קדימה לשאר הקבוצה. צברתי הרבה ניסיון, ועכשיו אנחנו צריכים לצמוח יחד כנבחרת". אבל יותר מאשר כל הנבחרת, הצמיחה שלו מגיעה לצד בוסלי.
לפחות בעתיד הקרוב, נראה שבוסלי – שכינויו באופן מובן הוא "הבוס" - יישאר קל"ב. כמו רובם המוחלט של שחקני אורוגוואי, גם הוא כבר הפך לשחקן הרכב קבוע בליגה המקומית החזקה, יתרון ענק של הנבחרת הזו על פני רבות אחרות. הוא משחק במדי דפנסור, אבל לא לאורך זמן. אין מחמאה גדולה יותר עבור בלם מאשר העובדה שמאמן שהיה בלם גדול בעצמו רוצה אותו אצלו בקבוצה, ובמקרה הזה מדובר במרטין דמיצ'ליס, שמעוניין להביא את בוסלי לריבר פלייט, התקדמות גדולה בקריירה עבור הילד. בוסלי ביקש לא לדבר על כך במהלך הטורניר, למרות שהודה שהוא יודע שמעוניינים בו בארגנטינה, אבל זה לא ממש תלוי בו כרגע – ריבר הציעה לדפנסור כמיליון אירו, הקבוצה מאורוגוואי מבקשת שלושה מיליון.
שניהם זוכים להערכה רבה כצמד, מקבלים מחמאות בתקשורת העולמית, ולמרות הרקע שלו – לגונסאלס לא היה ספק שהרגע הזה יגיע עבורו במדי אורוגוואי. הוא לא ביקר במדינה מגיל שבע ועד שההתאחדות איתרה אותו ודאגה שייצג אותה, אבל הודה שחיכה שנים לטלפון הזה ורצה לשחק רק במדיה. "מילדות תמיד הזדהיתי עם אורוגוואי", אמר השבוע, "אף פעם לא עם מדינה אחרת. אנחנו תמיד מגיעים מאחור ואף פעם לא הפייבוריטים. אני לא יכול להסביר את מה שקורה כאן, זה מדהים". בוסלי הוסיף: "יש לנו זהות שלעולם לא נאבד: להחזיק בכדור, מעברים מהירים, לחפש רווחים ולנצל הזדמנויות. הציבור באורוגוואי מזדהה איתנו".
עכשיו דור תורג'מן והחברים צריכים לעשות את מה שארבע נבחרות אחרות לא הצליחו במהלך הטורניר הזה, ולעבור את השניים האלה. קל זה לא יהיה.
