למרות שמכבי חיפה ניצחה את הפועל באר-שבע במשחק העונה שלשום, היה בקבוצה גם מי שיצא עצבני מסמי עופר. ארבעה משחקני חיפה נבחרו לעבור בדיקת סמים – מוחמד אבו-פאני, עבדולאי סק, דיא סבע ודולב חזיזה – ושלושת הראשונים, מוסלמים, צמו לרגל רמדאן ושתו רק מעט בהפסקה. אבו־פאני כתב בכעס באינסטגרם: "איך אפשר להשתין אחרי צום ומשחק?" בעוד בקרבתו אמרו: "לא הגיוני בכלל ששלושה מוסלמים שצמו נפלו בהגרלה, זה הזוי לגמרי. במקום שיתנו להם לאכול אחרי הצום, עושים להם בדיקות, זו בושה".
כל עולם הכדורגל מתמודד בימים אלה עם האיזון העדין שבין התחשבות בשחקנים המוסלמים לבין הצורך להמשיך בחודש שלם של לו"ז צפוף. זה סיפור שחוזר מדי שנה, ומעמיד כדורגלנים בפני בעיה מקצועית – מאחר שהם עולים לשחק במצב פיזי רחוק מאידיאלי, אחרי יום שלם של צום. במקרה הטוב הם יכולים לשבור אותו במהלך המשחק, ובמקרה הרע לעבור 90 דקות מפרכות ללא נוזלים ומזון.
מהראן ראדי, שזכה בשש אליפויות ברציפות בליגת העל וכיום משחק בנוף הגליל שבתחתית הליגה הלאומית, מספר: "זה עניין של הרגל ואמונה. יש בזה קושי מאוד גדול מבחינה פיזית. היינו שמחים אם היו באים לקראתנו והמשחקים היו מתחילים ב־21.00 בתקופת הצום, זה היה מקל עלינו מאוד".
אחמד עאבד מבני-ריינה מוסיף: "אין ספק שלצום ולהתאמן או לשחק זה אחד הדברים הכי קשים שיכולים להיות. אני זוכר את עצמי כמה שנים אחורה בקריית־שמונה: חודש יולי, שיא החום, שני אימונים ביום בתקופת ההכנה. הייתי סופר את השניות כדי לשבור את הצום ולשתות. לפעמים הקבוצה נמצאת בסיטואציה שאין אפשרות להפחית באימונים, וכולם מתקיימים בשעות הבוקר. אנחנו צריכים להתמודד עם כל הקושי הזה".
היגיון או אפליה
כאמור, הבעיה אינה מוגבלת לישראל, וצרפת סוערת סביב הסוגייה הזו. זה התחיל בפגרה הבינלאומית בשבוע שעבר, כאשר דיווח ב"ל'אקיפ" חשף כי שחקני הנבחרת המוסלמים התבקשו לדחות את הצום במספר ימים בזמן שהם משחקים במוקדמות היורו. בעבר כבר עלה סיפור דומה, כאשר צרפתים בינלאומיים סיפרו במהלך אחד הטורנירים הגדולים כי החליטו לצום במועד אחר כדי להיות בכושר אופטימלי, להעביר את החודש לזמן שיסתדר טוב יותר. במקרה הנוכחי שני השחקנים הרלוונטים – איברהים קונאטה ויוסוף פופאנה – לא אולצו לנהוג בניגוד לאמונתם, אלא רק "קיבלו המלצה" מהצוות המקצועי. שניהם עלו על המגרש במהלך החלון הזה, אם כי לא נמסר מה הייתה בחירתם.
המקרה של ג'אוון חאדג'ם האלג'יראי היה שונה. המגן השמאלי בן ה־20 של נאנט הצרפתית נשאר אתמול מחוץ לסגל הקבוצה למשחק מול ריימס, אחרי שהתעמת עם המאמן אנטואן קומבוארה בנוגע לרמדאן. חאדג'ם הגיע לסיכום עם המועדון לפיו לא יצום בימים של משחקי חוץ, אך לפי התקשורת הצרפתית, קומבוארה דרש מחאדג'ם לאכול ולשתות גם לפני המשחק הביתי – ואחרי שהמגן סירב, המאמן החליט שלא לרשום אותו (שאר השחקנים המוסלמים הסכימו לבקשה).
נאנט, המסובכת בתחתית, נשארה בלי מגן שמאלי בסגל, הובסה 3:0, ובצרפת העלו מהארכיון את ההיסטוריה של קומבוארה בהקשר של רמדאן: לפני 14 שנים, כמאמן פ.ס.ז', הוא אמר בפירוש: "יש לנו כלל ברור – השחקנים יכולים לצום במהלך השבוע, אבל ביום המשחק זה אסור. מי שצם יישאר בבית. אני לא הולך לסכן את הבריאות של השחקנים, או לסבך את החברים שלהם לקבוצה".
זה לא נגמר שם – ודווקא בליגה הצרפתית, שבה משחקים מוסלמים רבים, הקו שבו נקטו הבוסים קשוח מאוד. ביום חמישי, עם החזרה מהפגרה, ההתאחדות שלחה מייל לשופטי הליגה, ובו הבהירה כי הם אינם רשאים לעצור משחקים כדי לאפשר לשחקנים לשבור את הצום ולחזור למגרש. יו"ר ועדת השיפוט בהתאחדות, אריק בורגיני, הסביר כי אחד העקרונות החשובים של הכדורגל הצרפתי הוא שמירה על חילוניות: "השורה התחתונה היא שיש זמן לכל דבר. יש זמן לעסוק בספורט, ויש זמן למנהגים דתיים". מאמן ניס דידייה דיגאר סיכם: "אנחנו לא מדינה מוסלמית, והשחקנים האלה צריכים לכבד את המדינה שהם חיים בה". התגובות הזועמות להנחיה לא אירחו להגיע, ויו"ר מועצת האסלאם בצרפת, מוחמד מוסאוורי, טען כי "חבל שב־2023 אנחנו עדיין צריכים להיאבק באפליה".
הפסקת שתייה ואוכל
מעבר לתעלה המצב שונה, עד כדי כך שעבדולאי דוקורה מאברטון טען כי הפרמייר־ליג היא "הליגה הטובה ביותר עבור מוסלמים". למה הכוונה? ההנחיה באנגליה (שם 5 אחוזים משחקני הבוגרים ומחלקות הנוער בארבע הליגות הבכירות הם מוסלמים) הפוכה לחלוטין מזו הצרפתית, וראשי הליגה ביקשו מהשופטים להתחשב בשחקנים הצמים, ולפני המשחקים לתאם מראש עם הקבוצות זמן מוקצב שבו יוכלו לשבור את הצום. צ'לסי אפילו אירגנה בסטמפורד ברידג' ארוחת אפטאר המונית לשבירת הצום, שם מוסלמים רבים נהנו מכיבוד על רקע הדשא.
ויש את מי שבאמצע – כמו למשל איטליה. שלשום, בדקות הסיום בהן פיורנטינה השלימה את ה־0:1 היוקרתי נגד אינטר בסן סירו, קשרה סופיאן אמרבאט טס לקווים בזמן אחת העצירות וחיסל במהירות בננה ומשקה אנרגיה שהגישו לו מהספסל. הוא לא חיכה להנחיות או לסיום, ופשוט דאג לעצמו ברגע שהסתיים הצום. בהמשך החודש, כמו שאר השחקנים המוסלמים, הוא יקווה לשריקת פתיחה מאוחרת ככל האפשר.
