כשהיא בת 38 וזכתה כמעט בכל תואר אישי וקבוצתי, הודיעה אתמול (שבת) הכדורגלנית האמריקנית מייגן ראפינו כי היא תפרוש מנבחרת ארה"ב לאחר סיום מונדיאל הנשים שייצא לדרך ב-20 ביולי, ותתלה את הנעליים עם סיום העונה ב-NWSA (בחודש נובמבר), שם היא לובשת את מדי או.אל ריין.
"רציתי לעשות את זה עכשיו ולהסיר את זה מסדר היום כדי שכולנו נוכל להתרכז במשימה שלנו – זכייה נוספת במונדיאל", הסבירה האשה שהגדירה מחדש את כדורגל הנשים. גביע עולם שלישי לארה"ב - לאחר שזכתה בצרפת 2019 ובקנדה 2015 - יהווה אקורד סיום מרגש לשחקנית הקישור שהפכה לאחת הווינריות הגדולות של הענף, ושלא חששה לנצל את הבמה כדי לקדם לא גם סוגיות חברתיות, שלפעמים גם הוציאו את הבית הלבן מהכלים.
את ההודעה הדרמטית נתנה ראפינו בסן חוזה, קליפורניה, במהלך מסיבת עיתונאים רשמית של נבחרת הכוכבים והפסים לקראת המונדיאל אותו יארחו אוסטרליה וניו זילנד. "אני פשוט אסירת תודה על האפשרות שניתנה לי לעשות את זה בדרך הזו", הסבירה. "זה די נדיר שספורטאים זוכים לתלות את הנעליים בתנאים שלהם, בזמן שהם רוצים, בצורה שמרגישה הכי נכונה והכי מתאימה מבחינתם".
החותם שמשאירה ראפינו הוא פשוט אדיר. במדי הנברחת היא כבשה 63 שערים ובישלה עוד 73 ב-199 הופעות. במונדיאל 2019 בצרפת כבשה שחקנית הכנף שישה שערים במהלך הטורניר, כולל פנדל בניצחון 0:2 על הולנד בגמר. היא גם חגגה את הזכייה עם שלושה בישולים וזכתה בנוסף בתואר נעל הזהב וכדור הזהב של פיפ"א שסימנו אותה כמלכה הבלתי מעורערת של הענף.
היא גם חולקת עם אבי וומבאך את המקום השלישי בכל הזמנים בבישולים של נבחרת הנשים של ארה"ב והיא אחת משבע השחקניות היחידות בהיסטוריה של הנברחת עם יותר מ-50 שערים ובישולים בקריירה. אגב, את הפרמיירה שלה בנבחרת הלאומית היא רשמה אי שם ב-2006. ב-NWSL היא לובשת החל מ-2013 את מדי או.אל ריין, שנוסדה לפני 11 שנה, שם היא מדורגת במקום השישי בטבלת הכובשות של כל הזמנים עם 48 שערים.
אך כאמור, מדובר בהרבה יותר מכדורגלית מצוינת. חודש לפני אולימפיאדת לונדון 2012, בריאיון למגזין "אאוט" יצאה ראפינו מהארון כלהט"בית. בריאיון ל-USA TODAY סיפרה כי עשתה זאת "כדי לחזק ספורטאים אחרים שנמצאים בארון ולעודד אותם ללכת בעקבותיי". היא עד היום דוברת ופעילה בארגוני ספורט להט"בים ביניהם GLSEN, ומ-2013 משמשת כשגרירה של Athlete Ally - המתמקד בהפסקת הומופוביה וטרנספוביה בספורט.
5 צפייה בגלריה
עם בת זוגה, הכדורסלנית סו בירד
(צילום: Steph Chambers / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
ב-2018 היא ובת זוגה הכדורסלנית סו בירד שברו עוד טאבו כשהפכו לזוג הלהט"בי הראשון שהופיע במגזין "גיליון הגוף" של ESPN. בנוסף, היא קידמה מאבק להשוואת שכר הכדורגלניות לכדורגלנים. סימן ההיכר שלה לאורך הקריירה היה בעיקר שיערה הוורוד בצבע לבנדר, למען מודעות לסרטן השד כמובן.
המאבקים החברתיים של ראפינו לא הסתיימו רק בחזית המגדרית. ב-2016 הצטרפה הכדורגלנית למאבק הבלתי מתפשר בגזענות כשכרעה ברך בזמן ההמנון האמריקאי, כאות הזדהות עם שחקן הפוטבול קולין קאפרניק, אשר מחה בדרך זו נגד אלימות משטרתית כלפי שחורים והוחרם על ידי ה-NFL. ההתאחדות האמריקאית מיהרה לשנות את התקנון וחייבה שחקניות לעמוד בהמנון. אז לכל אורך המונדיאל האחרון ב-2019 ראפינו עמדה, אבל הצמידה ידיים לגוף במקום להניח יד על הלב, ולא שרה.
כמובן שהמחווה הכעיסה את נשיא ארה"ב דאז, דונלד טראמפ. אז ראפינו התייצבה למסיבות עיתונאים של הנבחרת בגביע העולמי והשיבה מלחמה, כמו שרק היא יודעת: "אני לא יכולה לעמוד לצד נשיא שכל מה שהוא עושה נוגד את הערכים שאני מאמינה בהם. לא רק שיש לנו זכות לבקר את הנשיא שלנו, זו אפילו חובה".
הפסקת האש עם הבית הלבן הוכרזה כשהנשיא ג'ו ביידן החליט להעלות על נס את המאבק שלה לשווין, והעניק לה בשנה שעברה את מדליית החירות הנשיאותית, הכבוד האזרחי הגדול ביותר לו יכול לזכות אזרח אמריקאי.
"אני אפילו לא חושבת שיש מילים שיכולות לתאר את התרומה שלה לקידום כדורגל הנשים", אמרה שחקנית החוד וחברתה לנבחרת, סופיה סמית'. "היא אגדה. מבחינתי מדובר בצעד שהוא עצוב, מריר אבל גם מתוק. אני נרגשת לצאת איתה למסע האחרון במדים הלאומיים ומצפה לראות את כל הדברים הגדולים שהיא עוד תעשה אחרי הקריירה שלה".
