"הייתי מופתע", סיפר דייויד מויס, מאמנה של ווסטהאם, על תחושותיו בעקבות ההחלטה של ג'סי לינגארד לחתום הקיץ בנוטינגהאם פורסט במקום לחזור לפטישים, "חשבתי שבסוף ג'סי יבוא אלינו", שיתף מויס, "ואני חייב להגיד שהמועדון הכין עבורו הצעה טובה מאוד. עשינו הכל כדי שהוא יגיע".
למויס יש סיבה טובה להיות מופתע. אחרי הכל, בחצי השני של עונת 2020/21, בה הושאל לינגארד (29) לווסטהאם ממנצ'סטר יונייטד, הוא ממש המציא את עצמו מחדש. זאת הייתה התקופה הטובה בקיירה שלו, במהלכה כבש תשעה שערי ליגה - שיא אישי עבורו – בישל חמישה נוספים, ועשה זאת ב-16 הופעות בלבד. הוא סחף את ווסטהאם לסיום עונה נפלא ולמקום השישי (הקדימה את טוטנהאם וארסנל), ואפילו זומן שוב לנבחרת אנגליה. גם ברונו פרננדש – שעם בואו ליונייטד דחק את לינגארד החוצה – הודה באותה תקופה: "במשחקים האחרונים, הוא השחקן הטוב בפרמייר-ליג".
ההצלחה בווסטהאם הגיעה בהפתעה מוחלטת, דווקא אחרי העונה וחצי הקשות בחייו. מונדיאל 2018 היה נקודת שיא עבור לינגארד, אך לאחריו נקלע למשבר מקצועי ובמהלך 2019 לא כבש או בישל אפילו פעם אחת על אף שהרבה לשחק, נתון מזעזע לקשר התקפי. הבצורת הפכה את לינגארד לבדיחה בקרב אוהדי הכדורגל האנגלי, וכשהתחילה עונת 2020/21, אולה גונאר סולשיאר, מאחרוני המאמינים בקשר, החליט שהוא לא בתוכניות וניפה אותו מסגל השדים האדומים. אחרי שלא שותף במשחק במשך חצי עונה, מויס העניק ללינגארד חבל הצלה וצירף אותו בהשאלה לווסטהאם.
רק בסיום אותה עונה בחר לינגארד להיפתח ולחשוף את התמודדותו עם מצוקה פסיכולוגית. הקשיים על המגרש לא היחידים מהם סבל. אמו אובחנה כחולה בדיכאון קליני ואושפזה, והוא נדרש לטפל על בסיס קבוע באחיו הצעירים. הדאגות הרבות דרדרו גם את לינגארד לקשיים נפשיים. "הייתי מגיע למשחקים ושמח לשבת על הספסל", שיתף, "חשבתי על דברים אחרים ופספסתי דברים על המגרש. הייתי מתוח ולחוץ. בלתי אפשרי לשחק ככה".
לינגארד סיפר כי הטיפול הרפואי שקיבל והמעבר ממנצ'סטר "האפורה" ללונדון מלאת החיים, הם שעזרו לו להתמודד עם המצוקה הנפשית, ובכך גם לפרוח מחדש על המגרש. "אני חושב שהאווירה הייתה חשובה", הרחיב על ההתמודדות, "הבית שלי במנצ'סטר היה במקום נמוך וחשוך. בלונדון הדירה שלי הייתה במקום גבוה עם הרבה אור. אפשר לראות את כל הבניינים בלונדון, זה גורם לך להרגיש טוב יותר ואופטימי".
כשהוא מרגיש בריא יותר, חזר לינגארד בעונה שעברה ליונייטד, שהחליטה להשאיר אותו על אף ההתעניינות הרבה בו, גם בקיץ וגם בינואר. אלא שלצערו הוא לא קיבל הזדמנות של ממש לשחק. הקיץ הפך לשחקן חופשי, והצעד המתבקש היה לחזור למועדון בו הצליח יותר מבכל מקום אחר, למועדון בו חזר להיות שמח. אך כאמור, ולהפתעת כולם, בחר לינגארד לסרב לחיזורים הרבים של ווסטהאם – קבוצה עם שאיפות ריאליות לסיים את העונה במקום שמוביל לאירופה – והצטרף דווקא לנוטינגהאם פורסט, העולה החדשה לפרמייר-ליג שתנסה להימנע מלשוב לליגת המשנה אחרי עונה אחת בלבד.
ההחלטה הזאת גררה לא מעט ביקורות מצד פרשנים באנגליה. "לינגארד הלך לשם בשביל הכסף", ביקר ג'יימי קארגר, "אני אוהב את נוטינגהאם, אבל הם יהיו קבוצת תחתית". "החתימה של לינגארד בנוטינגהאם מרגישה פשוט כמו צעד עסקי", הסכים גם גארי נוויל, "אוהדי כדורגל לא אוהבים את זה".
לינגארד דחה את הטענות ואמר כי מה שהביא אותו לחתום בעולה החדשה היא דווקא האהבה שהורעפה עליו מצד קבוצתו החדשה. "היו לי הצעות עם הרבה יותר כסף במדינות אחרות, אבל אני רוצה להישאר בפרמייר-ליג", סיפר לינגארד, "הבעלים, הקהל והמאמן היו נהדרים אליי – כשאני רואה כזאת אהבה, ברור שאני אגיד כן".
אין ספק שהחוזה של לינגארד בקבוצתו החדשה – לעונה אחת בה ישלשל לכיסו 80 אלף פאונד מדי שבוע, שיכולים גם להפוך ל-120 אלף פאונד עם בונוסים – היה שיקול מרכזי בהחלטתו, לינגארד גם הודה בכך. עם זאת, ישנו גם גורם נוסף. לא סתם השאיפות של ווסטהאם הם גבוהות, לקבוצה יש לא מעט שחקנים איכותיים בחלק הקדמי, מספיק כדי שלינגארד יאבד את מקומו בהרכב כבר אחרי מספר מחזורים במידה ויאכזב. בנוטינגהאם, הסיפור הוא שונה, מכיוון שאין לו תחליף. הוא מגיע בתור השחקן מספר אחד, מי שכל העיניים יהיו נשואות אליו, והצלחת הקבוצה תהיה תלויה באופן ישיר ביכולתו. גם אם לינגארד יהיה חלש בכמה משחקים, בקבוצתו החדשה פשוט אין אף אחד שיכול להחליף אותו. זאת הפעם הראשונה בקריירה של לינגארד שהוא נדרש להוביל קבוצה, וזה בדיוק מה שהוא רוצה: "תמיד רציתי להיות מנהיג", סיפר בראיון הראשון כשחקן נוטינגהאם, "במהלך השנים הפכתי למרכזי יותר בחדר ההלבשה. אני מצפה להמשיך עם זה בעונה הנוכחית". רצה הגורל וכבר היום (16:00) הוא יפגוש את האקסית במחזור השני בפרמייר-ליג.
רק בעתיד נדע כיצד תיזכר הקריירה שלו - כרגע, היא מאופיינת בקוטביות. מצד אחד הישיבה הממושכת על הספסל של יונייטד והבצורת של 2019, ומצד שני הלהטוטים בווסטהאם ובנבחרת אנגליה במונדיאל 2018. לא סתם הוא בחר להישאר בפרמייר-ליג, גם לינגארד יודע כי העונה הקרובה במדי נוטינגהאם עשויה להכריע סופית את הצורה בה יזכרו אותו.