מנצ'סטר סיטי מול באיירן מינכן, החומר שממנו עשויים חלומות ליגת האלופות. פפ גווארדיולה מול האקסית, ארלינג הולאנד נגד כולם בעצם, כי כרגע נראה שבאיירן תהיה חייבת להציב עליו לפחות חמישה שחקנים - אחד בשמירה אישית, ארבעה נוספים שייתלו עליו וינסו לגרור אותו אחורה. אבל רק ינסו, כי את הדבר הזה אי אפשר להזיז והוא הופך את סיטי לפייבוריטית. וזהו, זה כל מה שתשמעו מאיתנו על המשחק הזה כרגע.
כי עד כמה שהשמות האלה גדולים, והולאנד באמת היה יוצא דופן בממדים היסטוריים במשחק האחרון, ליגת האלופות של העונה הייתה עד כה הזירה של נאפולי ובנפיקה. במכלול של יכולת, ריגוש וביצוע, הן היו שתי הקבוצות הטובות ביותר לאורך זמן. נאפולי מעולם לא הגיעה לרבע הגמר, בנפיקה שלטה באירופה בערך בימי העותמאנים, וכל שש הקבוצות האחרות במעמד הן כאלה שהשמות שלהן מדברים יותר לקהל הצעיר כיום - אבל ההגרלה קבעה שיש סיכוי מצוין שאחת משתיהן תשחק השנה בגמר, וגם תיקח בצדק את כל הקופה.
במבט של מספר שבועות קדימה, קשה לראות שינוי דרמטי ביחסי הכוחות. אינטר כבר עברה פורטוגלית אחת בדמות פורטו, אבל עם הרבה מזל ובלי הרבה כדורגל. בשיאה היא סיפקה כמה הופעות גדולות השנה, רק שהתנודות אדירות והיא בכושר לא טוב כרגע. היתרון היחיד שלה על בנפיקה היא שתארח את הגומלין. מילאן מכירה היטב את נאפולי, אבל חסרה את החוסן של העונה שעברה שהסתיימה באליפות. היא קבוצה בלי שורת מחץ, קצת שבעה.
אינטר - מילאן בחצי הגמר זו אגדה, אבל מאוד מסובך לראות את זה קורה. גם אם אחת תעלה לחצי, נאפולי/בנפיקה תהיה עדיפה מולה בפיינל-פור. כך שאם הכל יילך כצפוי, נאפולי תפגוש את בנפיקה בחצי, ואחת משתי הקבוצות הנפלאות תזכה להתמודד על התואר - כנראה מול ריאל מדריד, שאמורה לעבור ברבע הגמר את צ'לסי, וחצאים, לא משנה נגד מי, עושים לה טוב.
נאפולי ובנפיקה נראות על הנייר כמו "כן, אבל" קלאסיות. כמעט בכל שנה מתברגות כאלה בשלבים הגבוהים, קבוצות כאלו שאיש לא מזמין לסופרליג. מעולות? כן, אבל עד לחצי הגמר מקסימום. כיף לצפות בהן? כן, אבל בסוף משאירות את הבמה לאלו שיש סיכוי גדול שתראו ילד ברחוב לובש את החולצה שלהן. יכול להיות שזה הסיפור גם הפעם? כן, אבל ההרגשה אחרת לגמרי.
זו לא הבלחה, אלא עונה מטורפת מהרגע הראשון. לא היו לשתיהן נפילות, או תחושה שהעומס מכריע אותן. היו להן הגרלות נוחות מאוד בשמינית הגמר, זה נכון, ועדיין צריך לראות איך הן נשארות חדות כבר חודשים ואפילו מעלות פה ושם את הרמה. הן מופת של התאמת מאמן לשחקנים ולשיטה, של בניית קבוצה והישענות על כדורגל התקפי שמחסל טקטיקות פחדניות. האליפויות המקומיות שבדרך מראות שלא מדובר בסינדרלות נוקאאוט.
הגמר הוא עולם אחר, ועוד מוקדם לחשוב עליו. אבל הסיכוי שאחת מהן תשחק בו הפך לגבוה מאוד בזכות ההגרלה, ואז, יהיה נפלא לשמוע אחרי שריקת הסיום את המילים האלה - נאפולי/בנפיקה אלופת אירופה!
