אחרי האכזבה ביורו עם הדחה כבר בשמינית הגמר, נבחרת בלגיה תפתח מחר (שישי, 21:45) את קמפיין ליגת האומות שלה עם משחק "ביתי" מול ישראל, שייערך בהונגריה וללא קהל בגלל מלחמת "חרבות ברזל" והחשש מהפגנות. הערב קיימה הנבחרת מסיבת עיתונאים לקראת המשחק בהשתתפות המאמן דומיניקו טדסקו והקפטן (והכוכב הגדול) קווין דה בריינה.
"אני מכיר את שחקן ההתקפה סולומון מישראל, הוא שיחק בפרמייר-ליג", הודה דה ברייינה. "הוא בהחלט יכול לשחק כדורגל טוב. מישראל אני זוכר גם את אליניב ברדה. הוא עזר לי מאוד בתחילת הקריירה שלי בגנק". על ענאן חלאילי: "בכנות, אני לא צופה בליגה הבלגית".
על עתידו בנבחרת: "אני מסתכל בעיקר קדימה. קצת התאכזבתי אחרי אליפות אירופה, אבל עברו כמה ימים ואז שוב התחילה עונה חדשה. אני לא עושה הערכות, זה לא התפקיד שלי. אני רוצה להמשיך עם השדים האדומים וזו הסיבה שאני כאן. העונה התחילה טוב בשבילי".
על המטרות של בלגיה בקמפיין: "אני לא חושב שאנחנו צריכים לצאת בהצהרות אחרי אליפות אירופה. כמו תמיד, אנחנו רוצים לשחק את הכדורגל הכי טוב שאפשר. יש כמה חבר'ה חדשים והמאמן רוצה לתת להם את ההזדמנות לצמוח. אנחנו לא הפייבוריטים בבית הזה בליגת האומות עם צרפת".
על כך שהוא לא בין 30 המועמדים לזכייה בכדור הזהב: "אני חושב שזה בגלל שהייתי פצוע לחצי עונה. האם אני מאוכזב? מצב הרוח שלי לא לא תלוי בזה, אני עדיין נהנה לשחק כדורגל וזה הדבר הכי חשוב. תמיד האמנתי בעצמי".
טדסקו זימן למשחקים מול ישראל וצרפת רק שני שחקני שדה שכבר חגגו 30, דה בריינה והמגן תומא מונייה. מלך שערי הנבחרת בכל הזמנים, רומלו לוקאקו (31), ביקש להישאר בחוץ כדי להתאקלם בקבוצתו החדשה בנאפולי; תיבו קורטואה (32), שנחשב בעיני רבים לשוער הטוב בעולם, הודיע לפני כשבועיים שלא יחזור לשחק בנבחרת תחת טדסקו, איתו הוא נמצא בסכסוך; יאן ורטונגן (37) פרש מהנבחרת, וגם ליאנדרו טרוסאר (29), אקסל וויטסל (35), ויאניק קראסקו (31) נותרו בחוץ. כולם חוץ מקורטואה היו בסגל ליורו.
כשנשאל על האכזבה ביורו, טדסקו אמר: "דיברנו הרבה על אליפות אירופה, אני רוצה לפתוח דף חדש". על כך שהנבחרת תארח ללא קהל, במרחק 1,600 קילומטר מהבית: "האוהדים תמיד חשובים. אנחנו עושים את זה בשביל האוהדים, וכדורגל בלי אוהדים זה מעצבן. אבל זה המצב, אנחנו לא יכולים לשנות אותו".
על האם הוא מרגיש שהלחץ עליו: "אני לא מרגיש שום לחץ נוסף. אני שם מספיק לחץ על עצמי. אני אף פעם לא הרגשתי את הלחץ הזה, לא בזמן אליפות אירופה, וגם לא עכשיו. אני עדיין נהנה מזה. אם אני לא אהנה יותר, אני אעצור. אבל אנחנו עוד לא שם".
