שנתיים בדיוק לפני המונדיאל הביתי, ארה"ב קיימה הקיץ חזרה גנרלית בדמות קופה אמריקה על אדמתה. מבחינה מקצועית, הציפייה הייתה שהחבורה המוכשרת ביותר אי פעם של האמריקאים תראה שהיא מסוגלת להתמודד עם הנבחרות הטובות בעולם. בפועל, זו הייתה קטסטרופה, כשהכוכב כריסטיאן פוליסיק ממילאן ושותפיו, שהותירו רושם חיובי במונדיאל בקטאר עם עלייה לשמינית הגמר וכדורגל מרשים, הלכו הביתה כבר בשלב הבתים.
אחרי 0:2 בלבד על בוליביה האיומה בפתיחה, הגיעו הפסדים לפנמה (2:1) ואורוגוואי (1:0) שהובילו להדחה משפילה. מול פנמה נאלצה ארה"ב להסתדר ב-10 שחקנים החל מהדקה ה-18 בגלל חוסר אחריות של טימותי וואה, ומול אורוגוואי היא סבלה משערוריית שיפוט, אבל אלה לא תירוצים מספיק טובים. על וואה האוהדים כבר ממש לא כועסים, מאחר שההדחה ההיא הובילה לפיטורו של המאמן גרג ברהלטר, שאין ספק שלא היה האיש הנכון לתפקיד, והשבוע מונה מחליפו: מאוריסיו פוצ'טינו, ללא ספק המאמן בפרופיל הכי גבוה בתולדות הנבחרת. למעשה, אין אף נבחרת בעולם כרגע עם מאמן שכל כך הצליח בכדורגל קבוצות.
המסע של פוצ'טינו
"אני רוצה להשיג את המאמן הכי טוב שאפשר", אמר לאחר הקופה המנהל הספורטיבי של ההתאחדות לכדורגל של ארה"ב מאט קרוקר. "הוא צריך להתאים לפרופיל של מאמן שהוא מנצח סדרתי, מישהו שיכול להמשיך ולפתח את קבוצת השחקנים הפוטנציאלית הזו". קרוקר לא צחק לגבי ה"הכי טוב שאפשר", ופנה תחילה ליורגן קלופ, שעזב בתום העונה שעברה את ליברפול אחרי תשע שנים, אבל הגרמני מעוניין בהפסקה מכדורגל וסירב. ואם אי אפשר להשיג את קלופ, יש אפשריות הרבה יותר גרועות מאשר הבחור שהפסיד לו בגמר ליגת האלופות של 2019.
לקרוקר ופוצ'טינו יש היסטוריה. הראשון הוביל את האקדמיה של סאות'המפטון בזמן שהארגנטינאי בן ה-52 עמד על הקווים של הקבוצה הבוגרת, שם פרץ לתודעה. אז קרוקר יודע שהחוזקות הבולטות ביותר של פוצ'טינו הן הקשר שהוא בונה עם שחקניו, היכולת שלו לפתח צעירים והיכולת שלו לקחת קבוצה לשלב הבא - בדיוק מה שנבחרת הכוכבים והפסים צריכה.
ממוצע הגיל של ארה"ב בקופה היה 23.9, השני הכי צעיר בטורניר, ובין שחקניה המובילים נמנים פוליסיק (25), חלוץ מונאקו פולארין באלוגון (23), קשר בטיס ג'וני קרדוסו (22) קשר יובנטוס ווסטון מקני (26) ושחקן הכנף של בורוסיה דורטמונד ג'יו ריינה (21) - שאמורים להשתפר עוד ועוד עד למונדיאל. רובם גם משחקים בהתקפה וצפויים להרוויח מהגישה החיובית של פוצ'טינו, וגם כישרונות צעירים אך פחות מוכחים כמו מאליק טילמן (22), איידן מוריס (22), קווין פארדס (21), טאנר טסמן (22) וקייד קאוול (20) עשויים לפרוח.
"אני מקווה שהוא מישהו שייכנס ובאמת ישנה את התרבות כאן", אמר פוליסיק על פוצ'טינו לאחר ה-1:1 המאכזב במשחק הידידות מול ניו זילנד (משחק שישי מתוך שבעת האחרונים ללא ניצחון), שעות בודדות לאחר שהמינוי הפך לרשמי. "הגיע הזמן. אנחנו חייבים לעשות צעד גדול קדימה. אני חושב שיש לנו את האיכות ועכשיו הגיע הזמן להתחרות ולנסות לנצח. אז זה השלב הבא".
3 צפייה בגלריה
"מקווה שהוא ישנה את התרבות כאן". פוליסיק (במרכז) חוגג עם החברים
(צילום: Dylan Buell / GETTY IMAGES NORTH AMERICA / AFP)
דווקא קדנציית האימון האחרונה של פוצ'טינו, שאותה קשה להגדיר כהצלחה גדולה, מדגישה היטב את החוזקות שלו. בקיץ 2023 הוא מונה למאמן צ'לסי, שבעונה שלפני כן סיימה במקום ה-12 בפרמייר-ליג. אחרי התחלה רעה בצד הכחול של לונדון, הוא ייצב את הקבוצה והוביל אותה חזרה לאירופה עם המקום השישי בסיום העונה, תוך שהוא מפתח צעירים כמו קול פאלמר ומצליח לשמור על שביעות רצון בקרב שחקני הסגל המנופח מאוד שלו. ההחלטה של הבלוז להיפרד ממנו בתום העונה הפתיעה רבים, כולל את השחקנים, שחלקם אף הביעו את מורת רוחם על ההחלטה ברשתות החברתיות.
את התקופה הטובה ביותר בקריירת האימון שלו העביר פוצ'טינו בטוטנהאם, אצלה העמיד ממוצע של 1.84 נקודות ב-293 משחקים בכל המסגרות בין 2014 ל-2019, תוך שהוא הופך את הארי קיין לכוכב על ומקפיץ את סון יונג מין רמה למעלה. הוא לא זכה איתה בתואר, אך היה קרוב לכך פעמיים: בעונת 2015/16 בפרמייר-ליג, שהסתיימה באליפות היסטורית של לסטר, ובליגת האלופות ב-2019, אז כאמור טוטנהאם נעצרה רק בגמר, עם הפסד 2:0 לליברפול.
אבל אפילו השנים שלו בטוטנהאם לא היו יכולות להכין אותו למה שציפה לו בפ.ס.ז', שמינתה אותו בינואר 2021, ושם השחקנים הבכירים שלו נקראו לאו מסי, קיליאן אמבאפה וניימאר. הוא זכה איתה באליפות בעונת 2021/22, אבל בכל זאת פוטר אחריה מאחר שהקבוצה הודחה כבר בשמינית גמר ליגת האלופות ולא זכתה בגביע הצרפתי – מה שלא תאם את הציפיות העצומות של הבעלים והאוהדים. "זה היה אתגר עצום", הוא סיפר ל-BBC על הכישרון, האגו והפוליטיקה המתוחה שהיה צריך לנהל חדר ההלבשה בפריז.
האתגר האמריקאי של פוצ'טינו יהיה כאמור הרבה יותר קרוב למה שהוא התמודד מולו באנגליה: לקחת חבורה צעירה ולעצב אותה לכדי יחידה עתירת אנרגיה והתקפית. הבעיה מבחינתו היא שבקבוצותיו זה קרה באמצעות אימונים יומיומיים מפרכים, בעוד שמאמני הנבחרת רואים את השחקנים שלהם רק פעם בכמה חודשים למחנות קצרים. בצ'לסי, למשל, ניכר כי לקח לו זמן להטמיע את השיטות שלו, וזמן זה לא משהו שהוא לא מקבל הפעם. לפוצ'טינו יהיה רק טורניר אחד לפני גביע העולם, גביע הזהב (אליפות צפון ומרכז אמריקה), אליו ארה"ב שולחת בדרך כלל סגל משני. המשמעות היא שלמשחקי ההכנה שתקיים הנבחרת בשנתיים הקרובות תהיה משמעות רבה. לפוצ'טינו גם אין כל ניסיון בנבחרת, וההיסטוריה שכן יש לו עם המונדיאל, כשחקן, היא עגומה למדי, מאחר שהוא לקח חלק רק באחד של 2002, אז הודחה ארגנטינה כבר בשלב הבתים.
לפי מה שאמר לאחר החתימה, נראה שפוצ'טינו מבין את גודל הציפיות. "ההחלטה להצטרף לנבחרת ארה"ב לא הייתה קשורה רק לכדורגל עבורי; זה קשור למסע שעוברות הנבחרת והמדינה הזאת. האנרגיה, התשוקה והרעב להצלחה היסטורית כאן - אלו הדברים שהעניקו לי השראה לחתום", הוא הסביר. אם הוא יצליח לעקוף את המלכודות הפוטנציאליות, יש לו את הפוטנציאל להוביל את נבחרת ארה"ב לגבהים חדשים. אולי, סוף-סוף, האמריקאים יהיו טובים גם בכדורגל.
