רק שלשום חגגה ברצלונה בטקס חגיגי 125 שנות להיווסדה. השחקנים צחקו, לאו מסי בירך ואפילו פפ גווארדיולה הציג את כישורי השירה שלו. אף אחד לא באמת חשש מהמפגש עם לאס פלמאס בשבת. בכל זאת, קרב קצוות.
פחות מיממה חלפה ובארסה "זכתה" לנחיתה על קרקע המציאות: הפסד ביתי משפיל 2:1 לאחת מנמושות הליגה. מי זוכר שבתחילת החודש כולם כבר חשבו שהחבורה של האנזי פליק תטייל לאליפות.
לאס פלמאס מחרבת לבארסה את חגיגות ה-125
(באדיבות ONE)
שלושה מחזורים רצופים כבר ברצלונה ללא ניצחון. היא עדיין בפסגת הליגה הספרדית עם 34 נקודות, אך רק ארבע יותר מריאל מדריד, לה יש שני משחקים פחות (ועל-פניו תוכל לעקוף אותה). אפילו התקשורת הקטלאנית כבר החלה להעביר ביקורת וטענה כי מדובר "בסנסציה הגדולה של העונה עד כה" וכי "ביכולת הזו - ברצלונה לא תגיע לכלום".
גם פליק הודה בבעיות המהותיות שיש בקבוצתו לאחר ההפסד. "אנחנו צריכים להיות מחוברים כקבוצה", אמר הגרמני במסיבת העיתונאים בסיום. "כאשר כולם מגנים טוב, גם שחקני ההתקפה, אנחנו יכולים לנצח כל קבוצה. אבל כאשר יש ניתוק, זה לא נראה טוב".
"יש משהו ששבור בברצלונה", נכתב ב"אס" המדרידאי, שם הוסיפו: "הקבוצה שהחלה כמכונה משומנת, מראה הפעם שיש לה חורים". גם ב"מארקה" הודו כי "בארסה מתחילה להדאיג את אוהדיה".
על אף האכזבה, פליק נותר אופטימי: "השחקנים מאמינים ביכולת שלהם. יש לנו את האיכות. היום היינו עם 70% החזקת כדור ו-27 בעיטות לשער, אך חסרה לנו היעילות והרגל המסיימת".
"האנגאובר": שער ה"מונדו דפורטיבו"
"לכסות את העיניים": שער ה"ספורט"
ראפיניה, שכבש את השער הבודד של בארסה, כעס: "אנחנו צריכים להסתכל מה אנחנו עושים לא בסדר. אני חושב שהורדנו את הרמה של מה שאנחנו עושים וזה מקשה עלינו במהלך המשחקים. אני כועס, לא אכפת לי מהשער שלי, אכפת לי רק מזה שלא השגנו את הניצחון".
מנגד, לאס פלמאס יכולה לחגוג היסטוריה פרטית. היא ניצחה את ברצלונה לראשונה מאז פברואר 1991, אז זה היה 0:1 ביתי בגביע המלך. מתי היא השיגה ניצחון חוץ על הקטלאנים? אי שם ספטמבר 1971, לפני יותר מ-53 שנים. וואו.
