הקטין הכי מדובר באנגליה בשבוע האחרון הוא לא אחד מהנינים של המלכה אליזבת השנייה, וגם לא איזה זמר פופ עולה, אלא אית'ן וונארי, שעד ליום ראשון היה אלמוני לחלוטין. בגיל 15 ו-181 ימים בלבד, עלה וונארי להופעת בכורה קצרה מאוד מאוד בארסנל, ובכך הפך לשחקן הצעיר ביותר ששיחק אי פעם בפרמייר-ליג, ולראשון שעושה זאת כשהוא עוד לא בן 16.
הקשר ההתקפי שיחק שלוש דקות בלבד בניצחון 0:3 של ארסנל על ברנטפורד – וכלל לא נגע בכדור - אבל אלה הספיקו על מנת להכניס את כל אנגליה לסחרור. בהתחשב בכך שוונארי נולד אחרי שאצטדיון האמירויות נבנה, היה בן 12 בלבד בפעם הראשונה שאנגליה נכנסה לסגר בעקבות הקורונה, ושזאת מדינה בה הכדורגל היא הדת הראשית – זה גם די מובן. אנגליה צריכה סיפורים כמו של וונארי כמו שיצורים חיים צריכים מים. זה נכון לגביה תמיד, אבל עוד יותר עם כניסתה של פגרת הנבחרות הנוכחית, אותה רוב האוהדים מוצאים כמדבר שומם. יותר מכל מעיד על כך חשבון האינסטגרם של וונארי, שמספר העוקבים שלו טרם המשחק היה 7,851, והיום כבר עומד על 184 אלף, והמספר רק תופח.
עבור וונארי, לשחק עם מבוגרים ממנו זה ממש לא דבר חדש. הוא עושה זאת מאז שהצטרף לקבוצת הילדים של ארסנל בגיל 9. "נתקלתי בו לראשונה כשעבדתי בקבוצות פרמייר-ליג אחרות", סיפר ל-Sky Sport צייד כישרונות שעוקב אחרי וונארי, "הוא היה בן 11 ושיחק בקבוצה של בני 13. כשציפיתי בו כמה שנים לאחר מכן, הוא כבר התפתח להיות שחקן אקדמיה ברמה הגבוהה ביותר. הוא כל הזמן מנסה לעשות משהו. גם כשהוא שיחק עם ילדים שגדולים ממנו בכמה שנים, הוא תמיד היה הטוב ביותר על המגרש".
כאמור, במהלך השנים המאמנים של וונארי בארסנל הקפידו לשלוח אותו לקבוצות גיל מתקדמות יותר, אבל הקפיצה שעשה ב-12 החודשים האחרונים היא חריגה אפילו ביחס אליו. בעונה שעברה, כבן 14, הוא פתח באופן קבוע בקבוצת ה-U16, אבל את הופעת הבכורה שלו בהרכב קבוצת ה-U18 ערך רק בפברואר. זו הייתה נקודה חשובה בקריירה הטרם קיימת של וונארי. למרות הפער הגופני הקריטי כשמדובר בנערים בני 17 ו-18 אל מול ילד בן 14, כהרגלו וונארי היה הטוב ביותר על המגרש, והוביל את קבוצתו לניצחון 2:4 על רדינג עם שני בישולים.
"הייתה לי תחושה טובה מאוד כשראיתי אותו בפעם הראשונה", אמר לאחר המשחק מיקל ארטטה, מאמנה של ארסנל, "פר מרטסקר (מנהל האקדמיה ובלם העבר של הקבוצה) והצוות נתנו לי הרגשה טובה לגביו". מי שמאמן את קבוצת ה-U16 של ארסנל בה וונארי משחק, הוא גרניט ג'אקה - קשרה השוויצרי של הקבוצה שכבר החל לפתח את קריירת האימון שלו - שהיה על הדשא בזמן שהשחקן שלו נכנס מהספסל. "המועדון יכול להיות גאה שיש לו שחקן כמוהו", אמר ג'אקה, "אפשר לראות הבדל גדול בינו לבין השאר. הוא מאוד מאוד מוכשר".
מה צופן העתיד?
אז מה הלאה עבור וונארי? כמובן שלא באמת ניתן לדעת, וכשבוחנים את מהלך הקריירה של אלה שכמוהו הופיעו בכותרות בגיל צעיר, רק קשה יותר לנחש. לפני וונארי, השיא היה שייך להארווי אליוט (16 ו-30 ימים בפולהאם), שהתפתח להיות שחקן חשוב במערך של ליברפול בעונות האחרונות; יוספה מוקוקו מבורוסיה דורטמונד התפרסם בגיל 13 (אם כי גם בזכות העובדה שהיה נראה מבוגר בהרבה מגילו), והעונה הוא כבר הספיק לכבוש פעמיים בקבוצה הבוגרת כשהוא בן 17 בלבד; שמו של ארלינג הולאנד נכתב לראשונה בעיתוני הספורט ברחבי העולם כשהיה בן 18 לאחר שכבש תשיעייה ב-0:12 של נבחרת הנערים של נורווגיה על מקבילתה מהונדורס במונדיאליטו, ואין צורך להרחיב לגבי מצבו כיום; ארון לנון שערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר-ליג בגיל 16 ו-129 ימים (הרביעי הכי צעיר) אמנם לא הפך לכוכב גדול, אבל שיחק בליגה הטובה בעולם במשך כמעט שני עשורים.
מנגד, לא חסרים שחקנים שהועמסו עליהם תקוות של מועדונים שלמים - או בחלק מהמקרים מדינות - והם התבררו כלא מספיק טובים. אלן חלילוביץ' שהוכתר כמסי הקרואטי וגיא אסולין שאמור היה להיות מקבילו הישראלי של הפרעוש הם רק חלק קטן ממאות הכדורגלנים שהוכרזו בגיל צעיר מדי כדבר הגדול הבא, והתגלו כאכזבה. הציפיות הגבוהות בגיל צעיר עשויות להיות מנופחות ולא תואמות את המציאות, או פשוט יותר מדי עבור נער בן 15, בטח באנגליה עמוסת הכתבים שממהרים להכתיר כל שחקן צעיר, אך מחסלים אותו מהר אף יותר אם סיפק הופעה אחת רעה.
כמו אצל כל ילד בגילו, גם במקרה של וונארי, ניתן יהיה לקבוע לאיזו קטגוריה הוא משתייך רק בעוד שנים רבות. הדוגמה הטובה ביותר לכך היא חברו לקבוצה, מרטין אודגור. הנורווגי עורר תשומת לב עולמית כבר כשהיה בן 14, סרטוני יוטיוב שלו כבשו את הרשת ובסופו של דבר ריאל מדריד רכשה אותו תמורת ארבעה מיליון אירו כשהיה בן 16 בלבד. אחרי שלא הצליח להתקדם לקבוצה הבוגרת בריאל – משימה לא פשוטה בכלל עבור נער מתבגר, לא משנה כמה הוא טוב - הוא כבר הפך לפלופ. היום, כשהוא בסך הכל בן 23, הוא הקפטן ואחד השחקנים המובילים של מוליכת הטבלה באנגליה.
"זה רק צעד אחד בקריירה שלך, ולא כל הצעדים תמיד יהיו קדימה, אתה חייב לדעת את זה", אמר ארטטה לוונארי לאחר המשחק, כמבקש לצנן את ההתלהבות הגדולה. "אפשר ללכת קדימה ואז אחורה ואז שוב קדימה. לצערנו, זאת הקריירה של כל שחקן כדורגל". המאמן סירב להתחייב לכך שוונארי יזכה לדקות נוספות העונה, אך לא שלל את האפשרות. גם הוא יודע שעוד מוקדם לדעת דבר בנוגע לאיך ייראה העתיד של שחקנו הצעיר, אפילו זה הקרוב. עם זאת, בהתחשב בהצלחה הגדולה של בוקאיו סאקה בן ה-21 ואמיל סמית'-רואו בן ה-22, שחקני הקבוצה שגדלו באקדמיה של המועדון וכבר הספיקו לשחק בנבחרת אנגליה - אין ספק שוונארי נמצא במקום הנכון בזמן הנכון.
פורסם לראשונה: 12:10, 24.09.22
