ההשעיה הבינלאומית מפעילות השאירה את אוהדי הכדורגל ברוסיה בלי יותר מדי אופציות לחגיגה, בעיקר בגזרת הנבחרת. אבל ביום שישי שעבר, 27 אלף אוהדים נרגשים שנופפו בדגלים ראו את הגיבורים שלהם עושים היסטוריה בקרסנודאר. קשר צסק"א מוסקבה איבן אובליאקוב הוביל עם צמד, שמונה מחבריו הוסיפו שער (וגם אחד מהאורחים), ובסיום הרוסים השיגו את הניצחון הגדול בתולדותיהם, 0:11 מהדהד. על ברוניי...
סולטנות הנפט העשירה היא הכל חוץ ממעצמת ספורט, בטח שלא כדורגל. המדורגת 184 בעולם הודחה ממוקדמות המונדיאל אחרי שספגה שתי שישיות מאינדונזיה, ורצף חמשת הניצחונות שהשיגה במשך חצי שנה עד לספטמבר כלל משחקים מול ונואטו, סרי לנקה ומקאו. אבל היכולת המקצועית אינה הסיבה שרוסיה אירחה אותה באהבה למשחק הזה. ברוניי פשוט הייתה מוכנה לבוא, כמו סוריה שחטפה 4:0 בוולגוגרד ביום שלישי.
תוך שש שנים, רוסיה הפכה ממארחת המונדיאל – בו אפילו הגיעה לרבע הגמר – למוקצה מחמת מיאוס בגלל המלחמה באוקראינה. לא רק שהנבחרת והקבוצות הרוסיות לא מורשות להופיע במפעלים השונים, ושחקנים כבר לא מרבים לצאת לאירופה, אלא שקשה למצוא בכלל יריבות. בחלון הנבחרות הקודם רוסיה לא שיחקה, מאחר שלא מצאה אף אחת לעלות מולה. רק פקיסטן הייתה קרובה להסכם, אבל המשחק לא יצא לפועל. העולם המערבי מחרים את הרוסים, מה שמוביל לשרשרת משחקי ידידות הזויים לחלוטין, שנועדו בעיקר לתחזק קשרים דיפלומטיים ולהשאיר את הנבחרת של ואלרי קרפין פעילה איכשהו.
מימון למסיבה בקרסנודאר
כל עוד הכסף מרוסיה זרם, מהגזענות במגרשים אפשר היה להתעלם ופרשיות הסמים היו הבעיה של הוועד האולימפי, פיפ"א האדירה אותה בשמחה, כולל הענקת מונדיאל 2018 (כפי שהתברר, בזכות שוחד רציני). טורניר גביע העולם לא זז גם אחרי הפלישה לקרים, כשאנשי פיפ"א דחו את הפניות מרחבי העולם לשקול מחדש את הנושא ואיפשרו לוולדימיר פוטין לכבס את התדמית בחודש של מצג שווא צבעוני. עם פרוץ המלחמה, אפילו בארגון הנהנתני וחסר המודעות והמוסר הבינו שפעילות רוסית תפגע בתדמית שלהם (מה גם שכמעט כל ארגוני הספורט נהגו באופן דומה), וכך, שלוש שנים עברו מאז שהנבחרת החזקה הופיעה במשחק רשמי בפעם האחרונה – הפסד 1:0 בקרואטיה במוקדמות המונדיאל ב־14 בנובמבר 2021.
3 צפייה בגלריה
הנבחרת שלו לא הופיעה במשחק רשמי כבר שלוש שנים. קרפין
(צילום: Jurij Kodrun/Getty Images)
מה שנשאר אלו משחקי הידידות. כמו הרשימה של ברוניי, גם זו של רוסיה הזויה: סרביה היא הנבחרת הבכירה היחידה ששיתפה פעולה והגיעה למוסקבה מאז הפלישה בפברואר 2022, ומלבדה הרוסים פגשו יריבות כמו קירגיזסטן, טג'יקיסטן, וייטנאם וקובה.
מעבר ליריבות ממדינות חסות וכאלו עם חיבה לקומוניזם, הסוג השלישי מגיע מהעולם המוסלמי, ובהתאם, הרוסים ווקאליים מאוד בקריאות שלהם להרחיק את נבחרת ישראל ממפעלים בינלאומיים בגלל המלחמה. התחממות היחסים עם איראן הובילה למפגש בטהרן, ומאז המלחמה גם עיראק וקטאר התמודדו עם הרוסים, שספגו הפסד מביך לנבחרת האולימפית של מצרים וכאמור, הביסו את סוריה.
לפחות הסורים השאירו רושם טוב יותר מאשר ברוניי, ולא רק על המגרש: אחרי שהוציאו 11 כדורים מהרשת, הברוניים יצאו לבלות במועדוני חשפנות בקרסנודאר, עישנו נרגילות והשתכרו – והכל במימון רוסי, למרות ש-100 אלף הדולרים שהועברו להתאחדות של ברוניי היו אמורים לכסות את הוצאות הנסיעה והשהייה, ולא ערב של התפרקות אחרי ההתפרקות.
ההשפעה על הליגה הרוסית אינה עצומה, למרות חוסר היכולת להשתתף במפעלים האירופיים. הרוסיות לא הרשימו בעונות האחרונות שלפני ההרחקה, הפסיקו לאיים על תארים. פעם האוליגרכים היו שופכים הון, היום אין טעם להשקיע יותר עבור תחרות פנימית – עד כמה שהיא ממשיכה לעורר אמוציות בגלל המסורת ומאחר שבסופו של דבר, זה מה שנשאר לקהל מעבר לצפייה במשחקי נבחרת מול יריבות לא ראויות.
3 צפייה בגלריה
גם ה"אהבה" לכדורגל הפכה לכלי פוליטי. פוטין
(צילום: ALEXANDER NEMENOV/Pool via REUTERS)
הברזילאים והאפריקאים שמגיעים לרוסיה פחות נחשבים מבעבר, ושמות בכירים יותר בוחרים ברוסיה רק בגלל שאף אחד אחר לא מוכן לגעת בהם. אחד מהמקרים האלה הוא של חלוץ אורנבורג, ג'ורדי תומפסון הצ'יליאני, שצולם מכה את חברתו באכזריות בשני מקרים שונים. קפטן נבחרת ישראל, אלי דסה מדינמו מוסקבה, הוא מקרה נדיר יחסית של שחקן מערבי שבחר בקבוצה רוסית.
הסבלנות עשויה להשתלם
אחת הנקודות המטורפות ביותר היא הזליגה מהיציעים למלחמה. בשנים שלפני מונדיאל 2018, ברוסיה היו מוטרדים מעליית ארגוני האוהדים האלימים, שהפחידו את כל העולם בסרטונים מהאימונים הסדיסטיים שלהם. כוחות הביטחון הצליחו לבסוף להתמודד איתם, ומאז פרוץ המלחמה, התאחדו איתם. ארגון "אספניולה" הנאו־נאצי, שבראשו עומד חבר אולטראס של צסק"א מוסקבה, מרכיב גדוד של אוהדים חמושים הנלחמים באוקראינה. הם מצרפים מתגייסים דרך קבוצות טלגרם, חוליגנים ממועדונים שונים שרוצים לתרום למאמץ, ומבטיחים שכר של כ־2,500 דולר לחודש. על פי התקשורת הבריטית, באחת הפניות נכתב: "הצטרפו להרפתקאות המגניבות ביותר בחייכם, עם סיכוי אמיתי לחזור בחיים מהקרבות".
אבל לא לנצח רוסיה תבקיע שמיניות מול קובה, המוסקבאיות יתחרו רק בינן לבין עצמן, והאולטראס חסרי הרסן ייצאו למסעות הרג. הרוסים ויתרו על האפשרות לעזוב את אופ"א ולהצטרף להתאחדות האסייתית כדי לחזור לפעילות בינלאומית, ומוכנים להמתין. הקיץ היה זינוק במספר המועדונים האירופיים שצירפו שחקנים רוסים, ואם אכן נשיא ארה"ב החדש דונלד טראמפ יפעל לפיוס מול פוטין, צפויה הפשרה ספורטיבית.
"במדינה שלנו, כדורגל הוא לא רק הענף החשוב ביותר. אנשים אוהבים אותו מכל הלב, וזו הייתה אהבה ממבט ראשון". אלו היו דבריו של פוטין בטקס הפתיחה של מונדיאל 2018. אבל גם ה"אהבה" הזו הפכה לכלי פוליטי, ולפוטין ממש לא אכפת להקריב כמה שנים של צניחה בדירוג העולמי והרחקה מטורנירים אם החרם יתפוגג והוא ייצא מנצח.
