כולם יודעים איך קוראים לבת הזוג של לאו מסי, לילדים, איזה כלב יש לו, מה הוא אוהב לאכול אחרי משחקים, מי החברים הכי טובים שלו. גם במקרה של מישהו שלא אוהב להיות תמיד במרכז העניינים, כשאתה כוכב ספורט בקנה מידה היסטורי בעידן כל כך חשוף, כל הפרטים הללו זורמים החוצה. לכן זה משונה להיות במציאות כזו: אין לאף אחד מחוץ לחדר הטיפולים של אינטר מיאמי מושג מה קורה כיום עם לאו מסי.
ב-8 בספטמבר, לפני חודש, הוא עוד כבש את שער הניצחון של ארגנטינה מול אקוודור במוקדמות המונדיאל, אבל לא רק שמאז רב הנסתר על הגלוי, אלא שבקושי יש איזשהו גלוי. מסי החמיץ חמישה מששת משחקיה של קבוצתו, כולל גמר הגביע בו הפסידה ליוסטון, ובפעם היחידה בה עלה למגרש, ב-0:4 על טורונטו בליגה, הוא הוחלף בדקה ה-37 כאשר נראה בבירור שאינו כשיר לשחק.
הדיווחים מדברים על "פציעה בשריר". בגוף האדם יש כמה מאות כאלה. באופן ספציפי יותר ההערכות מדברות על קרע קטן בשריר הירך האחורי, אבל המאמן טאטה מרטינו חושש שהמצב גרוע יותר. כך הוא אמר לתקשורת המקומית השבוע – וזה אחרי שבהתחלה עוד ניסה להשקיט את הנושא וטען שמסי בסך הכל סובל מתשישות.
שלשום מסי חזר להתאמן, ומרטינו אמר בבירור שהוא עוד לא מוכן לאימון מלא ועדיין עובד בנפרד משאר השחקנים. על פי העיתונאי קיידן דה ליסה, במיאמי חוששים לחשוף את חומרת הפציעה: לטענתו, מסי מתח את השריר במדי ארגנטינה, ולאחר שמיהר לחזור לשחק מול טורונטו למרות שעוד לא היה מוכן, קרע אותו ועלול לא לחזור כלל בתקופה הקרובה, אולי עד לסיום עונת הכדורגל בארה"ב (הפלייאוף ייפתח עוד שלושה שבועות). למה למיאמי להסתיר דבר כזה, בזמן שכל מועדון אחר היה מודיע זאת רשמית בנוגע לכל שחקן אחר? אך ורק מסיבות כלכליות.
הטירוף סביב ה-MLS מאז שמסי הגיע בלתי נתפס, וכל הקבוצות שמשחקות מול מיאמי נהנות מכך. זה אינטרס של כל הליגה להצהיר כל הזמן שיש סיכוי שמסי יגיע, לתת לאוהדים את התקווה שהם לא הוציאו הון על "סתם" משחק.
הכדורגל עצמו עדיין לא מעניין אותם מספיק: מחשש שלא יופיע בשיקגו, המארחת הציעה ל-61 אלף רוכשי הכרטיסים - שיא כל הזמנים למשחק כדורגל בעיר - הטבות עתידיות שונות אם יגיעו למגרש במחשבה מראש על פיצוי; באותו משחק בו נפצע מול טורונטו, המצלמות תפסו אוהדים נוטשים את האצטדיון אחרי שהוחלף, וזה עוד היה לפני ההפסקה; אוהדים מכל ארה"ב סיפרו על כך ששילמו מאות דולרים כדי לצפות במסי, נסעו שעות ארוכות, ולבסוף ליבם נשבר. כל אחד רוצה חתיכה מכוכב בן 36 שסבל מעומס אדיר מאז שחתם בארה"ב, וההשפעה הכלכלית של היעדרותו היא הרסנית, גם ההשפעה התדמיתית על הליגה אותה רואה הקהל בתור ספק בידור שלא עמד בהבטחה.
מיאמי הסתבכה. מאז שמסי הגיע הבעלים דייויד בקהאם סופר את הכסף בהנאה, והביקוש עצום. לאור זאת, מחירי המינויים לעונה הבאה עפו למעלה בעשרות אחוזים, כשהזול ביותר הפך מ-485 דולר ל-884 דולר. זה אפילו לא העניין המקצועי – מיאמי נלחמת עדיין על השגת כרטיס לפלייאוף, משהו שלא היה ריאלי לפני שמסי הגיע - זה הכל מספרים. הפעם האחרונה בה ראו את מסי במגרש באופן פומבי בשבוע האחרון היה כאשר ערך אירוע לקידום תפריט הילדים החדש בהארד רוק קפה.
יש פה משהו ברור שחייבים לדבר עליו, כפי שאמר חלוץ נבחרת ארה"ב לשעבר הרקולס גומז: "מסי לא חייב כלום לאף אחד". אבל המשך המשפט של גומז הוא זה שמכתיב את ההתנהלות של מיאמי בחודש האחרון: "זה דבר אחד לא לחשוף פציעה, אבל דבר אחר למכור הבטחות שווא לאוהדים בשביל פרסום וכרטיסים". וזה הצד המכוער של סיפור מרתק על סופרסטאר אחד שנכנס ביודעין לפרויקט שיווקי, לא פחוץ מאשר ספורטיבי.
