הסיטואציה האיומה בה נמצאים כיום הלגיונרים הישראלים באה לידי ביטוי אתמול (ראשון) עם רגעים צורמים מאוד בבאיירן מינכן.
השבת השחורה ביותר הציבה את הישראלים המשחקים בחו"ל בחזית ההסברה, והם תומכים ומנסים להשתמש בקול שלהם כדי להסביר ולחשוף את הזוועות. גם דניאל פרץ התגייס לנושא, השתתף בסרטון שפונה לקהל הבינלאומי ועוקב מרחוק בכאב אחרי האירועים. השוער גם כתב באינסטגרם, בין השאר: "אני יודע איך זה להיות ספורטאי, כמה מילים שלנו יכולות להשפיע על מיליונים. אנו יודעים כמה הטרור כואב וכמה חשוב להילחם נגד זה. המשפחה והחברים שלי בישראל עדיין מעכלים את מה שקרה - האימה, החטיפות, הטרור - סיפורים שלא חשבנו שנשמע יותר. אני קורא לכל האוהדים והארגונים ברחבי העולם לעמוד ביחד. תשתפו, תדברו נגד הטרור, תתרמו, בואו נכבד את זכר הקורבנות בדקת דומיה ונתאחד במלחמה נגד הרשע".
כל הספורטאים הבכירים של ישראל בסרטון הסברה
(צילום: ענבר לניר, שיר קלנר ו-standwithus)
הוא צפוי לחזור להתאמן ולשחק עם סיום פגרת הנבחרות, באווירה שעלולה להיות עוינת בחלק מהמקרים. אבל ייתכן שגם חדר ההלבשה יהיה מוקש. "אל תחשבו שאלוהים לא רואה את עושי העוולה. יום יבוא והוא יתחשבן איתם" – כך כתב ברשתות החברתיות מגן באיירן נוסייר מזראווי, פסוק מהקוראן (בו אגב השתמש גם מונס דאבור במהלך "שומר החומות"). אמנם שחקן נבחרת מרוקו, אבל יליד הולנד שמסמל את השנאה הגדולה מצד מהגרים מוסלמים באירופה כלפי ישראל. גם בת הזוג של החלוץ הצרפתי קינגסלי קומאן הצרפתי שיתפה בסטורי שלה: “ישראל מכינה את הצעד הבא שלה ברצח העם הפלסטיני. זה יותר גדול מהנכבה ב־1948".
הממשל הגרמני הביע תמיכה מוחלטת בישראל ואף אוסר לקיים הפגנות פרו־פלסטיניות, התקשורת הגרמנית משוכנעת כי מזראווי ייענש (ב"בילד" נכתב: "בזמן שפרץ מתאבל, כוכב באיירן עם פוסטים פרו־פלסטיניים"), אבל בשורה התחתונה קיים חשש לבעיות פנימיות גדולות במועדון.
עזיבה על הפרק?
במציאות אחרת, נבחרת ישראל כבר הייתה אחרי שני משחקיה מול שווייץ וקוסובו במוקדמות היורו. אבל במצב הנוכחי, הלגיונרים עומדים בפני בעיה במועדוני הענק שלהם – באיירן, שחטאר דונייצק, סלטיק. קפטן הנבחרת, אלי דסה, שמשחק בדינמו מוסקבה הרוסית, בכלל משחק במדינה בה השליט ולדימיר פוטין תומך בחמאס, בזמן שהמגן עצמו לא מפסיק להעלות סרטונים של תמיכה בישראל.
"קרע בחדר ההלבשה של שחטאר", דווח באוקראינה, בשל פעילות ההסברה האינטנסיבית של הבלם סתיו למקין ברשתות החברתיות. אמנם מדובר באלופת אוקראינה, מדינה תחת מלחמה ומועדון שכבר לפני עשור נאלץ לעזוב את עירו המופצצת ולפעול מקייב – ועדיין נמצא שחקן שתמך בצד השני. החלוץ חוסרב טוירוב מטג'יקיסטן פירסם שני סטורים: הראשון, עם דגל פלסטין ואימוג'י של לב, ולאחר מכן גם אדם שסוחב ילד פצוע, בו נכתב: "אני אללה, מי ייתן ויהיה שלום בכל העולם".
וכמובן ישנו הסיפור של ליאל עבדה. החלוץ הפצוע של סלטיק לא חשש לפעול ישירות נגד ארגון האולטראס "הבריגדה הירוקה", שהניף דגלי פלסטין ושלט התומך בחמאס, וערך מפגש מתוח עם הנהלת האלופה הסקוטית, בו דרש מהם לגנות את האירוע. נראה שהמשבר הזה הוא החמור ביותר: הנהלת סלטיק, שהרחיקה עצמה מאותם אוהדים, ביקשה מעבדה להוריד פרופיל ולא להתראיין (אקס הקבוצה ניר ביטון, לעומת זאת, תקף בחומרה את המועדון), בזמן שב"דיילי רקורד" העריכו כי לעבדה לא תהיה ברירה אלא לעזוב את המועדון. אנשי "הבריגדה הירוקה", מצידם, טענו שימשיכו בשלהם.
זירה נוספת היא הפרמייר־ליג. הנהלת הליגה לא גינתה את מתקפת הטרור, קריסטל פאלאס היא הקבוצה היחידה שהוציאה הודעת הזדהות רשמית עם ישראל, וכזכור, אפילו ההתאחדות האנגלית נרתעה מהארת וומבלי בצבעי דגל ישראל וערכה דקת דומייה לזכר קורבנות משני הצדדים. הקהילה היהודית מפעילה לחץ רב, בעיקר כלפי טוטנהאם שנמצאת תחת בעלות דניאל לוי היהודי, ונשיא קרן הצדקה של המועדון כבר התפטר במחאה על השתיקה. נראה כי באנגליה חוששים מפגיעה בצינור המימון, בגלל הכסף הרב שזורם ממדינות ערביות.
אבל הלגיונר הישראלי הבכיר, מנור סולומון מטוטנהאם, ניצב בחוד החנית מול ההתנהלות הזו. סולומון מעלה בכל מספר שעות סרטוני תמיכה בישראל ועוסק בהסברה בינלאומית, ונעזר במנהל המקצועי של הנבחרת, יוסי בניון, שחקן נערץ באי הבריטי, שהתראיין ל"טלגרף" ואמר: "העם שלנו עבר כל כך הרבה לאורך ההיסטוריה, ואחרי השואה העולם הבטיח כי 'לעולם לא עוד'. אבל כפי שאתם יודעים, עברו 80 שנה ועכשיו מתרחש טבח ברוטלי ובלתי אנושי באותה מידה. אלה מעשים שהדעת לא סובלת ואסור לשתוק עליהם. התאחדות הכדורגל האנגלית חייבות לעשות זאת, כפי שידעה לגנות ולהנציח - בצדק - כל אירוע טרור או אסון אחר בעולם. כל פעולה אחרת תתפרש אך ורק כעמידה בצד האפל של ההיסטוריה, וההיסטוריה תשפוט אותם".
כדורגלן אחר שניצל את כוחו באירופה הוא ערן זהבי, שאמר לתקשורת ההולנדית: "בכל פעם שמשהו קורה בעולם, אופ"א דואגת לכך שתהיה דקת דומייה לפני משחקים, אבל עכשיו אף אחד לא אומר כלום. אנחנו תמיד מכבדים, כפי שעשינו בעקבות האירועים בטורקיה, מרוקו ולוב".
המחווה של זובאס
וישנו מצב מסובך אחר, שזה שבו מצאו עצמם השחקנים הערבים־ישראלים. בשלב מוקדם של המלחמה, אוהדים רבים דרשו שכדורגלנים אלה יגנו בפומבי את החמאס, ומי שהתעכב ספג ביקורות. מוחמד אבו־פאני מפרנצווארוש ליבה את האש, כאשר החליט אחרי כשבוע לפרסם פוסט בו כתב: "אני מגנה את כל האירועים שהיו בשבוע האחרון בתור בן אדם אנושי. אני לא מגנה את זה בתור ערבי. אני אומר את זה כבן אדם של שלום, שרוצה לחיות בשלום עם כולם, ללא הבדל של גזע, מין ודת. בכל פעם כשיש אירוע כזה או אחר ומבקשים מערבים לגנות את האירוע כאילו אנחנו אחראים על האירוע, זה לא מקובל", הוא גם עקץ ישירות מספר נשות כדורגלנים שתקפו אותו, ובמיוחד את מגן נבחרת הנוער שון עדרי שהתעמת איתו ברשתות".
בינתיים, שחקנים זרים עם זיקה לישראל תורמים להסברה – כמו מיגל ויטור בפורטוגל, חוסה רודריגס בספרד או אמיליוס זובאס שבחר על דעת עצמו לעלות עם סרט שחור במשחקה של ליטא מול בולגריה. יוני סטויאנוב, המייצג את בולגריה, שיחק עם תחבושת שעליה מספר הנרצחים, 1,300.
המלכוד הזה מסוכן, השחקנים הישראלים מסתכנים בניכור גורמים בקהל קבוצותיהם – למשל שון וייסמן שהעלה ציוצים התומכים בצה"ל, ואוהדי קבוצתו גרנדה הגישו נגדו תלונה בשל "פשע שנאה" – אבל זה לא מפחיד אותם. הם נרתמו למאמץ, ועושים הכל כדי לנצל את כוחם ולפעול למען המדינה. הכדורגל יכול לחכות.
