זווית הצפייה למגרש לא הייתה מושלמת, אבל כמעט כל הנוכחים באצטדיון היו מעוניינים במושב הזה, כי הייתה לו את זווית הצפייה הטובה ביותר לנקודה המעניינת במשחק. באותו אחר צהרים ישבתי, כך רצו פיפ"א והגורל, ממש מעל דייגו מראדונה, האוהד. ארגנטינה התעללה בסרביה ומונטנגרו, 0:6 הסתיים המשחק במונדיאל 2006, אבל בשער האחרון רבים לא הסתכלו על הדשא, כי ההצגה הטובה ביותר הייתה זו של דייגו משתולל ללא חולצה ביציע. רוב העיניים הלכו אליו ולא לכיוון הכובש, אחד בשם ליונל מסי – אז עוד לא קראו לו "לאו" - והיה זה שער המונדיאל הראשון שלו.
מסי נחשב כבר אז לכישרון ענק, הכי גדול שיש, "מראדונה הבא", אבל כל כך הרבה שחקנים כונו כך - כמו שכל כך הרבה שחקנים מכל מיני מדינות בעולם כונו או עדיין מכונים "מסי הבא" - שלא כולם לקחו את ההשוואה ברצינות. איש לא העלה בדמיונו אז שהצעיר הצנום הזה יהיה הראשון שמביא לארגנטינה את גביע העולם מאז אותו מראדונה המשתולל ביציע. שיהפוך לשחקן הגדול בכל הזמנים.
9 צפייה בגלריה
אז עוד קראו לו "ליונל" או "מראדונה הבא", אבל אף אחד לא חשב שיביא לארגנטינה את גביע העולם. מסי חוגג שער הבכורה שלו במונדיאל 2006
(צילום: גטי אימג'ס)
מסי היה אז בן 19, צעיר עבור המעמד, והופיע במונדיאל הראשון שלו. אני הייתי בן 26, צעיר עבור המעמד, ונשלחתי ממקום עבודתי למונדיאל הראשון שלי. התחלתי לעבוד ככתב הכדורגל העולמי של "ידיעות אחרונות" ב-16 באוקטובר 2004. בדיוק באותו היום ערך מסי את הופעת הליגה הראשונה שלו במדי ברצלונה. הפעם הראשונה ששמו הופיע בעיתון הייתה בכתבה שלי, תחת הכותרת "הורמונים משתוללים בבארסה". זוכרים שבמשך שנים דיברו כולם על קשיי הגדילה של מסי, שהיו סיפור הרקע המושלם?
אין בינינו קשר קוסמי, אפילו לא קרוב, אבל כשאתה מחזיק בתפקיד מהסוג הזה לאורך כל הקריירה של מסי, אתה חייב לדעת עליו כל פרט, לחוש כל ניצחון או הפסד. מסי, יחד עם כריסטיאנו רונאלדו כמובן, הוא אחד משני שחקנים שאתה נדרש לדבר עליהם, לכתוב עליהם, כל הזמן. יש ביקוש, וכדי שדברים לא יחזרו על עצמם צריך ללמוד עוד ועוד. לקרוא ספרים, לנתח מהלכים, לספר סיפורים.
9 צפייה בגלריה
ספטמבר 2005: הכתבה הראשונה על מסי ב"ידיעות אחרונות". זוכרים שבמשך שנים כולם דיברו על קשיי הגדילה שלו?
במקרה של מסי אין שום בעיה לעשות את כל זה. יש כל כך הרבה מה לספר. ממונדיאל ועד מונדיאל. מהשער הראשון ועד לאחרון. יומן מסע - מהציפיות של מראדונה, שברגע שמסי עלה מהספסל ונכנס למשחק באותה הופעה ראשונה בגרמניה הסתובב והצביע כאומר "זה הרגע לו חיכיתי", ועד הנפת הגביע בקטאר.
הדרך למסי-מאניה
לא רק המראה הפיזי של מסי השתנה מטורניר לטורניר, לא רק אורך השיער או כמות הקעקועים, אלא גם הדרך שבה עולם הכדורגל ראה אותו באירוע הגדול ביותר שיש לענף להציע. במונדיאל הראשון יש פחות לחץ, ועול הציפיות מוטל על הכוכבים הגדולים יותר ועל השחקנים המנוסים יותר. אתה יכול ליהנות, לחוות משהו חדש. בכל ארבע שנים הציפיות ממך מתנפחות יותר ויותר, עד הטורניר האחרון, שבו אתה כבר הוותיק. ההנאה יורדת, ומחליף אותה הלחץ הכבד. אלו תנאים שונים מאוד לתפקוד.
בקיץ 2006, אותו מונדיאל ראשון, מסי היה שחקן ספסל. רק בן 19, לא שיחק במשחק הראשון של ארגנטינה בטורניר, ועלה כאמור כמחליף בניצחון על סרביה. הוא מיד כבש ובישל. השחקן המצטיין במשחק היה חואן רומן ריקלמה, ולארגנטינה היו כוכבי התקפה רבים כמו קרלוס טבס, הרנאן קרספו, חאבייר סביולה ומקסי רודריגס. ליונל סקאלוני, כיום מאמן אלוף עולם, היה אז המגן הימני המחליף של הנבחרת.
במונדיאל הבא, דרום אפריקה 2010, עבדתי בחברת סקאוטינג, ונשלחתי – כך הייתה הגדרת המשימה המדויקת – "לחפש את המסי הבא", מה שפעם היו אומרים על מראדונה, שבטורניר הזה היה מאמן נבחרת ארגנטינה. מסי האמיתי, שכבר היה אז כוכב ענק וממש לא הילד שרק הכרנו ארבע שנים קודם לכן, נבחר על-ידי פיפ"א לנבחרת הטורניר, אבל בארגנטינה הייתה עליו ביקורת עצומה. הוא נדרש, כמו מראדונה שני עשורים וחצי לפניו, לקחת נבחרת בינונית כל הדרך לגביע. מסי לא הבקיע אפילו שער אחד במונדיאל, וארגנטינה חטפה רביעייה מגרמניה ברבע הגמר - ההפסד הכי מביך שלה במונדיאל מאז 1974.
9 צפייה בגלריה
ב-2010 מראדונה היה מאמן הנבחרת, מסי כבר היה הכוכב - וזה נגמר בקטסטרופה
(צילום: גטי אימג'ס)
9 צפייה בגלריה
כמה קרוב, ככה רחוק. מסי מרחק נגיעה מהגביע אחרי ההפסד לגרמניה בגמר מונדיאל 2014
(צילום: AP)
9 צפייה בגלריה
קיליאן אמבאפה מנחם את מסי אחרי שמינית גמר מונדיאל 2018. הם עוד ייפגשו שוב
(צילום: רויטרס)
עוד ארבע שנים חלפו. מסי בן ה-27 כבר לא ילד, אלא אבא בעצמו. קפטן הנבחרת. במונדיאל 2014 בברזיל כבר אפשר היה לחוש במסי-מאניה בשיאה. כשארגנטינה הגיעה לבית המלון שלה בסאו פאולו לקראת שמינית הגמר מול שווייץ, הרעש ברחוב היה עצום – יותר מזה שבחלק מהמשחקים באצטדיונים עצמם. בפעם הראשונה במונדיאל היה צריך להירשם כדי להעביר דיווח עיתונאי מהאזור, תולדת השילוב בין הפופולריות של מסי לכניסת הסמארטפונים לחיינו.
מסי היה מעולה בשלב הבתים, אבל לא כבש בנוקאאוט. ארגנטינה הגיעה עד לגמר, ושוב נעצרה בידי גרמניה. מסי נבחר לשחקן המצטיין של המונדיאל, בחירה שעוררה את חמתם של רבים. מראדונה, שהריע לו במונדיאל הראשון ואימן אותו בשני, כבר דיבר אחרת בשלישי, סיפר לכולם שהבחירה במסי היא רק למטרות שיווק.
כשעיתונאים נוסעים לטורניר גדול, לרוב הם נדרשים לבחור מראש את המשחקים שאליהם הם רוצים ללכת. כשמדובר במפגשי נוקאאוט עתידיים, אתה צריך להמר. הרי אי אפשר לדעת בוודאות מי תפגוש את מי. הסיבות ברורות: צריך להזמין מראש טיסות, מלונות ועוד. אז אתה מכוון למשחק שאולי יפגיש את ברזיל עם ארגנטינה - ומקווה לטוב. אגב, זה אף פעם לא מצליח, גם לא בקטאר, שם רק האופי של הקרואטים בפנדלים מנע את המפגש שכל העולם מחכה לו יותר מ-30 שנה.
הבחירה מראש הביאה אותי לצפות בכל המשחקים של מסי בברזיל, שלב אחר שלב, וכמעט לא לראות שערים. ברוסיה 2018 אותו לו"ז קבוע מראש הביא לכך שאת משחק שמינית הגמר בין ארגנטינה לצרפת, שנערך בעיר קאזאן, ראיתי בכלל בבר במוסקבה. במשחק הכי גדול של הטורניר מסי נכנע לאנטואן גריזמן וקיליאן אמבאפה. רבים תהו כבר אז אם מדובר במונדיאל האחרון שלו. התבקשתי לכתוב על עתידו בנבחרת. ארבע שנים מאוחר יותר מסי ינצח את אותו אמבאפה ויניף את גביע העולם.
אוהדים את מסי, לא את ארגנטינה
לפני כמה ימים חזרתי מקטאר. יצא, כמו בעבר, שהייתי נוכח בכל משחקי הנוקאאוט של ארגנטינה. דרמה רודפת דרמה, אין רגע דל. הארגנטינאים תמיד היו האוהדים ההמוניים ביותר, הצבעוניים ביותר, הרועשים ביותר. אבל כמו קטאר לא היה. מבחינת עידוד ואהדה, הפער בין ארגנטינה לכל נבחרת אחרת שהיא לא מרוקו היה בלתי נתפס.
ככל שהטורניר התקדם הגיעו עוד ועוד ארגנטינאים לדוחא. אלפים מהם נשלחו על-ידי התאחדות הכדורגל הארגנטינאית, אחרי שנדמה היה שהאוהדים התכולים-לבנים בנחיתות מספרית בשני המשחקים הראשונים מול סעודיה ומקסיקו. אבל הכמות הגדולה שלהם נבעה גם מכך שלא כולם באמת היו ארגנטינאים או אפילו ממש אוהדי ארגנטינה. הם היו אוהדי מסי.
לא ספרתי, אבל נדמה לי שבהליכה סביב אחד האצטדיונים במשחק של ארגנטינה היה אפשר לראות אנשים מ-100 לאומים שונים עם חולצה של מסי על הגב. ממונדיאל למונדיאל אחוז "אוהדי מסי" הלך וגדל בקרב כלל אוהדי ארגנטינה. את תופעת מסי, שאין לה אח ורע בהיסטוריה של הכדורגל העולמי, היה אפשר לחוש היטב במעבר מטורניר לטורניר.
הזמן עובר מהר, וסיכום היסטוריית המונדיאלים של אדם מסוים, כמה פסקאות ודי, שקול לחיים שלמים. בטורניר הראשון אתה רווק, שמחפש לפרוץ בקריירה. מאוחר יותר אתה כבר נשוי, מבוסס. בהמשך מגיע עוד מונדיאל ואתה אבא, בעל אחריות לא רק על עצמך. כשמסי הניף את גביע העולם השבוע הוא גרם לאנשים רבים להסתכל אחורה, על השנים שחלפו. עברנו כל כך הרבה תחנות בדרך, ומסי היה הנהג.
פורסם לראשונה: 08:15, 23.12.22
