בשבע השנים שבהן הפך לסמל התחייה של ליברפול אחרי עשורים של בינוניות ודשדוש, מוחמד סלאח לא הירבה להגיע לאזור שבו מותר לעיתונאים לשוחח עם השחקנים ואנשי הצוות.
זה לא הסגנון של הכוכב המצרי, שנראה כי ממילא מגלה חשדנות בריאה כלפי התקשורת, ובימים אלה בוודאי שאין לו עניין להימצא במצב שבו הוא נשאל על נושאים כמו המצב בעזה וקריאתו ברשתות החברתיות להפסקת אש, הכנסת סיוע הומניטרי ו"הפסקת הטבח" לטענתו. הפעם הקודמת שסלאח התקרב לעיתונאים הייתה בשלהי העונה שעברה, אז התפתחה מתיחות לא מוסתרת עם המנג'ר היוצא, יורגן קלופ. וגם אז המסר של סלאח היה שעדיף שלא ידבר, אחרת "תהיה שריפה" לדבריו.
הפעם סלאח לא שמר את המצת בכיס, ואף בחר בעיתוי דרמטי להפעיל אותו: ליברפול נהנית מפתיחת עונה מסחררת, מפגינה כדורגל עילאי ואפילו מצליחה לנצח במשחקים שמהם הייתה מתקשה לצאת בתיקו, ולפניה שני משחקים חשובים בלשון המעטה: מול ריאל מדריד בליגת האלופות (הערב, 22.00) ונגד מנצ'סטר סיטי השבורה בפרמייר־ליג, במשחק שיכול לחסל עבור סיטי את המרוץ לאליפות או לפתוח אותו מחדש. והנה, דווקא כשהקבוצה זקוקה יותר מכל לשקט, מיקוד ומנהיגות, השחקן הטוב ביותר שלה החליט לדבר.
האוהדים בהיסטריה
זה קרה בסוף משחק החוץ המתסכל מול סאות'המפטון, האחרונה בטבלה עם מאזן מחריד שהצליחה לגרור את ליברפול למותחן שהוכרע (2:3) רק בזכות פנדל של סלאח, מי אם לא הוא. החלוץ היה מצוין, כבש צמד ונראה כרגיל כמו בעל הבית בהתקפה של ליברפול. אבל בסיום הוא לא בחר להיעלם כהרגלו ולהתמקד באתגר הבא; קודם הוא העניק למצלמות ראיון פוסט־משחק שגרתי וקלישאתי, ואחריו שמעו ממנו עיתונאים תסכול נדיר לאור ההתנהלות של ליברפול בכל בנוגע לחידוש החוזה שלו, שמסתיים בסוף העונה. "אנחנו כמעט בדצמבר ולא קיבלתי הצעות כלשהן להישאר במועדון", אמר, "אני כנראה יותר בחוץ מאשר בפנים… בסוף זה לא בידיים שלי". כשנשאל אם הוא מאוכזב, ענה "כן, ברור".
אמירות כאלה של השחקן, שבלעדיו ליברפול יכולה אולי להיאבק על מקום באירופה, לא משאירות אף אחד אדיש. אוהדים נכנסו ללחץ, בעיתונות קראו לליברפול לשלם לו כמה שירצה (יצוין שהוא משתכר כיום לא פחות מ־350 אלף ליש"ט בשבוע, כלומר כמעט 20 מיליון ליש"ט בשנה) והיו גם מי שבאו אליו בטענות. ג'יימי קראגר, למשל, הבלם האגדי של ליברפול וכיום פרשן בכיר, ממש השתומם לשמוע את סלאח עסוק בעצמו ובחוזה שלו ערב המשחקים החשובים מול מדריד וסיטי. "זה פשוט אנוכי", אמר קראגר, שלהוציא ממנו מילה רעה על שחקן ליברפול קשה כמעט כמו לחלץ את הכדור מרגלי סלאח.
לוח זמנים לחוץ
עתידו של סלאח הוא לא הענן היחיד שמרחף מעל העונה השמשית של ליברפול, אבל הוא בהחלט הגדול ביותר. עם כל הכבוד לווירג'יל ואן דייק וטרנט אלכסנדר־ארנולד, שגם הם ממתינים לחידוש החוזים שלהם, לא ניתן להשוות בין התרומה של שניהם למה שמחולל סלאח העונה: ב־18 משחקים בכל המסגרות הוא הבקיע 12 שערים ובישל עשרה. ליברפול הבקיעה בסך הכל 42 שערים, כלומר הוא היה מעורב ישירות ביותר ממחציתם. הכדורגל של המאמן ארנה סלוט אמנם מאוד קבוצתי ודינמי, אבל התכליתיות הפנומנלית בתקופה הזאת מתחילה ונגמרת בשחקן אחד.
סלאח והסוכן שלו, ראמי עבאס עיסא, מבינים היטב את הנתונים ולכן גם מדברים יותר ויותר בגלוי על רצונם בהכרעה: כבר בספטמבר, אחרי שהקבוצה השפילה את מנצ'סטר יונייטד באולד טראפורד (0:3), סלאח הכריז ש"אף אחד לא דיבר איתי על חוזים". בהמשך פירסם טקסטים מרומזים ברשתות החברתיות, בהם אמר ש"מה שלא יהיה" הוא לא ישכח איך זה להבקיע באנפילד.
ההסלמה הנוכחית נובעת גם מהלו"ז: החל מ־1 בינואר יוכל סלאח לחתום על חוזה עם קבוצה מחוץ לאנגליה, שתוכל לקבל אותו בחינם בקיץ. בינתיים השמועות העקשניות מדברות על מעבר לסעודיה (בעבר ליברפול דחתה הצעה של 150 מיליון ליש"ט מאל־איתיחאד), שם מן הסתם הוא ירגיש הרבה יותר בבית מאשר כריסטיאנו רונאלדו וניימאר, למשל.
אולם ייתכן שלא צריך לקפוץ למסקנות. לליברפול היו סיבות טובות להמתין עם החוזה: עזיבתו של קלופ הביאה לשינויים מבניים משמעותיים בקבוצה ונוצר צורך לראות כיצד סלאח יסתדר עם סלוט. בנוסף, סלאח יהיה בקיץ הקרוב בן 33, לא בדיוק פרגית צעירה. למעשה נטען שאפילו הורדת החולצה אחרי שער הניצחון מול סאות'המפטון הייתה צעד שנועד להראות להנהלה שגופו בנוי לתלפיות. בסוף, המו"מ בין הצדדים יכול להתכנס לכמה שבועות אינטנסיביים ולהסתכם עד חג המולד. רק חבל שליברפול צריכה בדרך לנצח את אלופת אירופה ואלופת אנגליה ולשם כך זקוקה לסלאח בגרסתו הטובה ביותר. מצד שני, יכולת שיא בשני המשחקים הקרובים יכולה להיות הסולם שממנו יזנק לחוזה שאפילו המלך פרעה לא היה חולם עליו.
