0:4 לנאפולי על מונזה (באדיבות ONE)
בחוץ עדיין חם, ועברו רק ארבעה מחזורים מאז נפתחה העונה באיטליה, אך כבר עכשיו דעכה מעט דאגתם הגדולה של אוהדי נאפולי בנוגע למדיניות הקבוצה בחלון ההעברות. היא התחלפה בדאגה אחרת - עדיפה בהרבה עבורם - העוסקת בצורה הנכונה בה צריך לבטא את שמו של חביצ'ה קברצ'חליה, כוכבה החדש של הקבוצה. הרכש הגאורגי, 21, מוביל את פתיחת העונה הטובה של קבוצתו, הממוקמת שלישית בטבלה עם שמונה נקודות בארבעה משחקים.
לשמחת האוהדים, גם סוגיית השם איננה מטרידה עוד, והפתרון שלה מספר הרבה על הציפיות מקברצ'חליה. במקום להסתבך בכל פעם שירצו לצעוק את שמו, האוהדים העניקו לו את הכינוי "קברדונה" - הכלאה נחפזת בין שמו הבלתי אפשרי לזה של דייגו ארמנדו מראדונה, השחקן הגדול בתולדות נאפולי שנתפש כאל בעיני האוהדים.
8 צפייה בגלריה
כדי לא להסתבך, האוהדים העניקו לו את הכינוי "קברדונה". קברצ'חליה חוגג
(צילום: gettyimages)
אולי אוהד או שניים באיטליה זכו לראות את קברצ'חליה טרם הגעתו לנאפולי. הוא שיחק ברובין קאזאן הרוסית עד חודש אפריל האחרון, אז עזב את קבוצתו בעקבות המלחמה באוקראינה ובחר להצטרף לדינמו באטומי ממולדתו עד סוף העונה, בבחירה שהייתה רחוקה מלהיות שגרתית. עם כל הכבוד לאלופת גאורגיה, מדובר בקבוצה שהפסידה 3:0 להפועל באר-שבע בסיבוב הראשון של מוקדמות הליגה האירופית בעונת 2020/21, ועל פי האתר טרנספרמרקט, שוויו של קברצ'חליה בעת החתימה, שעמד אז על 11 מיליון אירו, היה כפול מזה של כל שחקני סגל הקבוצה ביחד. לקברצ'חליה זה לא שינה, הוא ידע שלהישאר ברוסיה זאת לא אופציה עבורו, ושהוא נמצא בשלב התפתחותי בו מסגרת אימונים סדירה היא קריטית. היום הוא בוודאי גאה מאוד בתקופה בבאטומי, שבמהלכה רשם 11 הופעות, כבש שמונה שערים, בישל שניים נוספים, והוביל את הקבוצה לאליפות.
למרות אלמוניותו, אופטימיות גדולה שררה בקרב אוהדי נאפולי בנוגע לקברצ'חליה עוד מאז שסיכם בקבוצה באותו החודש שעזב את קאזאן. הם שמו את מבטחם בדוחות סקאוטינג שסיפרו על שחקן כנף כשרוני עם יכולת כדרור אימתנית, כזה ששווה לקנות כרטיס רק כדי לראות אותו, או לפחות להדליק טלוויזיה. אלה שממש חיפשו סיבות להאמין, הסתמכו גם על זוראב דייויטאשבילי, חברו לנבחרת של קברצ'חליה, והראשון שהעניק לו את הכינוי המתבקש "מסי הגאורגי".
1,000 אוהדי נאפולי בלבד זכו לראות אותו עורך הופעת בכורה מרשימה בניצחון 2:5 על ורונה בחוץ, במהלכה כבש קברצ'חליה את השער הראשון של קבוצתו שהשווה את התוצאה ל-1:1, ובישל באומנות עם מסירה שחצתה כמעט חצי מגרש לפיוטר זלינסקי שעשה 2:3. במחזור השני, בהופעתו הראשונה באצטדיון דייגו ארמנדו מראדונה, הוא כבש צמד לרשת של מונזה בניצחון 0:4. אחרי הפתיחה הסוערת, הוא לא הבריק ב-0:0 מול פיורנטינה, ובמחזור אמצע השבוע קיבל מנוחה ונכנס כמחליף בדקה ה-56 ב-1:1 מול לצ'ה. הוא רק הגיע, אך המשוואה היא כבר די ברורה: כשקברצ'חליה טוב, גם נאפולי טובה. כאילו לא רק הקיץ הגיע מהליגה הגאורגית, כבר מסתמן שקברצ'חליה תופס משבצת של אחד מהשחקנים החשובים בסגל נאפולי, אם לא החשוב ביותר.
פתרון או פלסטר?
למרות ההתלהבות מהפתיחה, הדאגה של אוהדי נאפולי לפני העונה הייתה מוצדקת. על הנייר, הקיץ שעבר על קבוצתם - שבעונה הקודמת לא עמדה בציפיות שהיו ממנה לזכות באליפות, וסיימה במקום השלישי - הוא הגרוע ביותר מבין שש הקבוצות שסיימו ראשונות בעונה שעברה, ובפער. אינטר החזירה את רומלו לוקאקו שהעניק לה את האליפות בעונת 2020/21, פאולו דיבאלה חתם ברומא, ויובנטוס צירפה מספר שחקנים מוכחים, ביניהם פול פוגבה, אנחל די מריה, גלייסון ברמר ופיליפ קוסטיץ'. מילאן ולאציו אמנם לא החתימו שחקנים שאמורים להיות שוברי שוויון כבר בעונה הקרובה, אבל שמרו על נכסיהן הגדולים ביותר - האלופה השאירה את רפאל לאאו שהיה מבוקש אחרי שנבחר לשחקן העונה, ולאציו השלימה קיץ נוסף בו היא שומרת לעצמה על סרגיי מילינקוביץ'-סאביץ', שבאופן קבוע מעורר עניין אצל הקבוצות הגדולות ביבשת.
מנגד, נאפולי איבדה הקיץ חלק ניכר מנכסיה. הקפטן לורנזו אינסינייה עזב אחרי עשר עונות כשחתם בטורונטו מה-MLS; חוזהו של דריס מרטנס, מלך השערים של הקבוצה בכל הזמנים, לא חודש אחרי תשע עונות והוא עבר לגלאטסראיי; קאלידו קוליבאלי, לו ותק של שמונה עונות בנאפולי, נמכר לצ'לסי תמורת 40 מיליון אירו; פביאן רואיס, הקשר הספרדי, נמכר לפריס סן ז'רמן תמורת 23 מיליון אירו; גם השוער דויד אוספינה שוחרר וחתם באל-נאסר הסעודית.
במקום כל אלה, החתימה נאפולי שחקני בעלי פרופיל נמוך בהרבה, וקיוותה לצאת בעזרתם לעידן חדש ומוצלח, ובעיקר זול. כרגע נראה שזה עובד לה בסדר, אך זאת לא גישה שהאוהדים – שמייחלים לאליפות ראשונה מאז ימיו של מראדונה בקבוצה – היו מוכנים לסבול. במהלך הקיץ, הם יצאו במחאה נגד ההנהלה בטענה שהיא מפקירה את הקבוצה, כשרוב החיצים הופנו לכיוונו של הבעלים אאורליו דה לורנטיס. מאז ומתמיד התקיימה מערכת יחסים מורכבת בינו לבין האוהדים - הוא גובה מחירים יקרים עבור כרטיסים, טען בעבר שהנאפוליטנים לא יודעים להכין פיצה, והקיץ גם הצהיר כי קבוצתו לא תחתים יותר שחקנים מאפריקה, בטענה שהוא לא יכול לסבול את הפגיעה שגורמת אליפות היבשת הנערכת מדי שנתיים באמצע העונה. יותר מכל אלה, הטענה הראשית של האוהדים כלפי הבעלים היא שהוא מחזיק בקבוצה על מנת להעשיר את עצמו ולא כדי להביא לה תארים. דה לורנטיס הוא גם הבעלים של בארי מליגת המשנה, והמחאה נגדו תויגה ברשתות החברתיות תחת השם A16, על שם הכביש המחבר בין שתי הערים.
העובדה שאינסינייה, קוליבאלי ומרטנס - שלושה מהסמלים הגדולים בתולדות המועדון - עזבו בקיץ אחד, הייתה שוות ערך לפירוק עבור האוהדים וגרמה להם לצאת מדעתם. אבל אז העונה החלה, והתוצאות והיכולת השכיחו במעט את הבעיות. קברצ'חליה הוא לא היחיד שמרשים: ויקטור אוסימן ממשיך להתפתח ופתח טוב את העונה, וכמוהו גם קים מין-ג'יי, הבלם הדרום קוריאני שנרכש ב-20 מיליון אירו מפנרבחצ'ה. בנוסף, אחרי שהעונה כבר נפתחה, השלימה נאפולי עוד שלושה החתמות של שחקנים - כולם בהשאלה עם אופציה לרכישה - שתרמו לצינון הקהל ואפילו גרמו לחלקו להתחיל לחלום. ג'אקומו רספאדורי בן ה-22, ממצטייני העונה האחרונה באיטליה, הגיע מסאסואולו. טנגי אנדומבלה הגיע מטוטנהאם אחרי שלא הפך במדיה לשחקן שכולם ציפו ממנו להיות, והדובדבן שבקצפת: החתמתו של ג'ובאני סימאונה, חלוצה של ורונה שכבש 17 שערים ובישל חמישה נוספים.
הערב (21:45) תצא נאפולי לקרב הצמרת הראשון שלה העונה, מול לאציו, המחזיקה במאזן נקודות זהה לשלה. בהתחשב בכך שניצחונות על ורונה ומונזה אמורים להיות מובנים מאליהם, ובכך שנאפולי פתחה את העונה הקודמת עם שמונה ניצחונות רצופים ועדיין לא זכתה באליפות - עוד מוקדם להסיק מסקנות גם במידה והיא תנצח. לעומת זאת, במצב המורכב בו היא נמצאת, יתכן כי הפסד כבר יהיה מספיק כדי להחזיר את המחאה נגד דה לורנטיס לתסיסה מלאה.
ווילפריד זאהה הוא שחקן של תקופות. פעמיים או שלוש בעונה, הכוכב בן ה-29 של קריסטל פאלאס מציג יכולת נפלאה למשך כמה משחקים, וגורם לכולם לתפוס את הראש ולתהות איך יכול להיות ששחקן כזה משחק בקבוצה כמו פאלאס, ולא באחת מהגדולות. העונה, בארבעת המשחקים בהם שותף (לא שיחק בהפסד 2:4 למנצ'סטר סיטי), זאהה מציג בדיוק את היכולת הזאת, והוא כבש ארבעה מתוך חמשת השערים של קבוצתו בארבעת המשחקים האלה.
גם לניוקאסל יש ווילפריד זאהה משלה, וקוראים לו אלן סנט-מקסימין. גם במקרה של שחקן הכנף הצרפתי, העובדה שאינו משחק באחת הקבוצות הגדולות קשורה בכך שאינו מצליח לשמור על יציבות, אך בניגוד לכוכב של פאלאס, הבעיה של סנט-מקסימין היא שהוא מרבה להיפצע. כמו זאהה, גם סנט-מקסימין פתח את העונה נפלא - הוא סיפק שני בישולים ב-3:3 נגד סיטי, וכבש שער אדיר ב-1:1 נגד וולבס, אבל באותו משחק גם ירד פצוע לספסל ואחר כך לא שיחק בהפסד 2:1 לליברפול. על מנת לרשום עונה מוצלחת - כל אחת בסטנדרטים שלה – פאלאס וניוקאסל חייבות יציבות מהכוכבים שלהן.
ר.ב לייפציג נמצאת בבעיה. אם ההפסד 5:3 לבאיירן מינכן בסופרקאפ הגרמני עוד התקבל בהבנה והכלה, כנראה שהתוצאות בפתיחת העונה כבר לא יורדות חלק בגרונם של מנהלי יצרנית משקאות האנרגיה. אחרי שסיימה ב-1:1 מול שטוטגרט, ב-2:2 מול פ.צ קלן, והפסידה 2:1 לאוניון ברלין, רק במחזור האחרון היא סוף-סוף השיגה ניצחון ראשון עם 0:2 על וולפסבורג. כעת היא נמצאת במקום התשיעי בטבלה, רחוקה כבר חמש נקודות מבאיירן.
בעונה הראשונה בה היא מחזיקה גם בכריסטופר אנקונקו וגם בטימו ורנר - כנראה שני השחקנים הטובים בתולדות המועדון שהוקם ב-2009 - הסיפור של לייפציג עלול להסתיים מוקדם מהצפוי במידה ולא תנצח את זוכת הליגה האירופית, אותה היא לא ניצחה בששת המשחקים האחרונים בין הקבוצות.
סביליה מארחת את ברצלונה למשחק שעד לא מזמן היה בעל ניחוח של קרב צמרת, אך כעת יותר תואם להגדרה של קרב קצוות. מעבר לכך שבאופן מסורתי סביליה כמעט ולא מנצחת את ברצלונה (ניצחה פעם אחת ב-20 המשחקים האחרונים בין הקבוצות, ברצלונה ניצחה 14), היא מגיעה למשחק עם נקודה אחת בלבד משלושת משחקיה הראשונים, וזה אחרי שהפסידה 2:1 לאוסאסונה, 2:1 לאלמריה וסיימה ב-1:1 עם ריאל ויאדוליד - שלוש יריבות שהן ממש לא מאריות הליגה. בתום המפגש מול צ'אבי ושחקניו - שאמנם החלו את העונה עם 0:0 מאכזב נגד ראיו, אבל לאחר מכן הציגו יכולת נפלאה וכבשו רביעיות מול סוסיאדד ו-ויאדוליד - סביר להניח שהמשבר של המארחת רק יעמיק.
