החדשות שהגיעו שלשום מצפון מזרח אנגליה היכו את הכדורגל האנגלי בהלם, אבל כולם הבינו מיד: זה רק עניין של זמן עד שניוקאסל תהפוך לאחת מהקבוצות המובילות בפרמיירליג.
כרגע זה אולי נשמע אולי מוזר, אבל בקרוב זו תהיה המציאות וכדאי שכולנו נתחיל להתרגל: ניוקאסל תתמודד על האליפות מול מנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי, ולאחר מכן גם תקרא תיגר על ליגת האלופות.
הרכישה של ניוקאסל ע"י חברת השקעות סעודית, שעל פי הדיווחים מחזיקה בנכסים בשווי של למעלה מ-300 מיליארד דולר, היא דרמטית. מדובר ב"גיים צ'יינג'ר", מהלך שמזכיר את מה שקרה פעמיים בשני העשורים האחרונים.
ב-2003 היה זה המיליארדר הרוסי רומן אברמוביץ' שרכש את צ'לסי והפך אותה לאחת הבכירות באנגליה ולאחר מכן באירופה. חמש שנים לאחר מכן נרכשה מנצ'סטר סיטי ע"י חברת השקעות השייכת לממשלת אבו דאבי. מאז היא זכתה באליפות ארבע פעמים ובעונה שעברה הגיעה לגמר ליגת האלופות.
כבר בינואר, בחלון ההעברות הקרוב, תחל ניוקאסל את מסע הרכש שלה, שרק יתגבר בקיץ. ההערכות הן שכבר בעונה הבאה ניוקאסל תעמיד קבוצה שתתפוס מקום של כבוד בצמרת הפרמייר ליג, ותך שנתיים או שלוש תוכל להתמודד על האליפות.
ועכשיו נשאלת השאלה, איך הדרמה הזו תשפיע על יתר הקבוצות בפרמייר ליג? עזבו את אוהדי ארסנל וטוטנהאם, שכבר מזמן איבדו תקווה לחזור ולהיות בחבורת הצמרת הבכירה, אבל מה עם מנצ'סטר יונייטד?
יונייטד היא עדיין הקבוצה המצליחה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל האנגלי, ויש לה יותר אוהדים מאשר לכל קבוצה אנגלית אחרת. אבל מאז שאלכס פרגוסון פרש לפני 8 שנים, היא אפילו לא הייתה קרובה לזכות באליפות.
מה שכן, יונייטד הצליחה בשנים האחרונות לשמור על מעמדה כאחת מארבע הגדולות, כלומר להיות משתתפת קבועה בליגת האלופות. ולא מדובר רק בעניין של כבוד, אלא גם בהרבה מאוד כסף. והכסף הזה גם מאפשר לה לשמור על מעמדה הנוכחי ולהמשיך ולכוון גבוה יותר.
כשכריסטיאנו רונאלדו חזר לקדנציה שנייה במנצ'סטר יונייטד, האוהדים בכל העולם היו באופוריה. בכל זאת, אחד החלוצים הטובים בעולם מצטרף לקבוצה, ואולי איתו יהיה אפשר להגיע להישגים שיונייטד לא התקרבה אליהם בשנים האחרונות. ולא נשכח, עוד לפני רונאלדו חתמו בקבוצה גם בלם ריאל מדריד ונבחרת צרפת רפאל וראן וקשר נבחרת אנגליה ג'יידון סאנצ'ו.
התחושה הכללית הייתה שעם הסגל שעומד לרשות המאמן הנורבגי אולה גונאר סולשיאר, "השדים האדומים" מסוגלים להתמודד שווה בשווה מול מנצ'סטר סיטי, ליברפול וצ'לסי. אולם הפצצה שהתפוצצה ביום חמישי בצפון מזרח אנגליה מעלה חששות כבדים בקרב האוהדים האדומים.
"ניוקאסל תזכה באליפות לפני יונייטד"
לא מעט אוהדים הביעו את החשש שלהם ברשתות החברתיות. חלק כתבו שכפי שזה נראה כעת, ניוקאסל תזכה באליפות לפני מנצ'סטר יונייטד. אחרים הוסיפו שיונייטד בדרך להיות משתתפת קבועה בליגה האירופית. כי היא תהפוך לקבוצה החמישית בטיבה בפרמייר ליג.
אחד האוהדים צייץ: "המשחק נגמר מבחינת יונייטד. סיטי, צ'לסי, ליברפול ועכשיו ניוקאסל. הסיכוי לזכות בתואר הוא עתה קטן ביותר". אחר הוסיף: "ניוקאסל תזכה בתואר לפני יונייטד. ואתם יכולים להדפיס את זה".
כל זה כשמדברים על העתיד הרחוק יותר, כלומר במבט של שנתיים-שלוש קדימה. הבעיה היא שגם העונה העניינים לא מתנהלים על פי המצופה, גם לאחר הרכש המרשים שיונייטד עשתה. אז נכון, כריסטיאנו רונאלדו זכה בתואר "שחקן החודש" של הפרמייר ליג בספטמבר – החודש הראשון שלו בחזרה בליגה האנגלית אחרי הפסקה של 12 שנה.
אבל ההישגים האישיים של רונאלדו, שהבקיע 5 שערים ב-6 משחקיו הראשונים בקבוצה, לא מסתירים את המצב הכללי של הקבוצה ושל מאמנה, הנורבגי אולה גונאר סולשיאר.
יונייטד יצאה לפגרה הבינלאומית אחרי 1:1 ביתי מול אברטון, מה שאומר שהיא ניצחה רק באחד מארבעת משחקיה האחרונים. זה היה הניצחון הדרמטי 1:2 על ויאריאל בליגת האלופות, משחק שבו הקבוצה הספרדית הייתה הרבה יותר טובה, למרות שנוצחה בעקבות השער של רונאלדו בדקה ה-95.
במילים אחרות, יונייטד לא נראית טוב, גם כשהיא מנצחת. ובזמן האחרון היא כמעט ולא מנצחת. תזכורת: את ליגת האלופות היא פתחה עם הפסד מביך ליאנג בויז ברן השוייצרית.
והטבלה, במקרה הספציפי הזה של הפרמייר ליג, די משקרת. יונייטד במקום הרביעי עם 14 נקודות, רק 2 פחות מהמוליכה צ'לסי, אבל צריך לראות נגד מי היא שיחקה – ונגד מי היא עומדת לשחק בחודש הקרוב.
בשבעת מחזורי הפתיחה היא לא שיחקה מול אף יריבה בכירה, ובין היתר הפסידה לאסטון וילה. אבל מיד בסיום הפגרה הבינלאומית מצפים לה משחקים מול לסטר, ליברפול, טוטנהאם ומנצ'סטר סיטי. לאחר ארבעת המשחקים הללו ניתן יהיה לבחון באופן מדויק יותר את מצבה האמיתי של מנצ'סטר יונייטד.
לאחר התיקו מול אברטון החלו להתפרסם ידיעות בתקשורת האנגלית שדיברו על כך שמעמדו של סולשיאר מעורער מאוד וכי הוא קרוב מאוד לפיטורים.
זו לא הפעם הראשונה שזה קורה מאז שסולשיאר החליף את ז'וזה מוריניו לפני כמעט שלוש שנים. זה קרה לא מעט פעמים בעבר, בעיקר אחרי הפסדים כואבים ולא צפויים. אבל בכל פעם יונייטד ידעה להתאושש, לרשום כמה ניצחונות מרשימים, וסולשיאר המשיך – עד למשבר הבא.
כך למשל בעונה שעברה יונייטד הובסה 6:1 בליגה ע"י טוטנהאם, משחק שסולשיאר הגדיר כ"יום הקשה ביותר בקריירת האימון שלי". לאחר מכן היא נכשלה ולא העפילה לשלב הנוק אאוט של ליגת האלופות.
אבל אז הגיע הניצחון 0:9 על סאות'המפטון, המקום השני בליגה וההעפלה לגמר הליגה האירופית – שבו היא הפסידה בדו קרב הפנדלים לויאריאל, מה שהותיר את סולשיאר ללא תואר מאז החל לאמן את הקבוצה. באנגליה כבר נתנו לתופעה הזו כינוי הולם: Boom and bust cycle כלומר, מחזוריות של עליות מהירות, ואז נפילות חדות.
הפרשנים
יש לא מעט פרשנים שהגיעו למסקנה שסולשיאר פשוט אינו מאמן מוכשר מספיק כדי להנהיג את מנצ'סטר יונייטד, למרות שהוא אגדה במועדון ומי שהיה אחד השחקנים האהובים ביותר על האוהדים. הרי הוא חתום על אחד השערים החשובים ביותר בהיסטוריה של יונייטד, שער הניצחון בגמר ליגת האלופות 1999 מול באיירן מינכן.
דידי המאן, כוכב העבר הגרמני של ליברפול, אמר השבוע: "הסיבה היחידה שיונייטד עדיין נמצאת במאבק האליפות ויש לה נקודות בליגת האלופות, היא כריסטיאנו רונאלדו. אני לא יודע איפה הקבוצה הייתה בלי השערים שלו. הכל נראה שם כמו טלאי על טלאי. אולד טראפורד היה בעבר תיאטרון החלומות. עכשיו זה יותר תיאטרון חלומות הבלהות".
המאן לא ריחם והמשיך: "היכולת של יונייטד היא פאתטית. אני חושב שהלחץ על סולשיאר רק יילך וייגבר. לדעתי השאלה היא לא אם זה יקרה אלא מתי זה יקרה, שסולשיאר יפוטר. הוא נמצא שם כבר יותר מי זמן מבלי שיש סימן להתקדמות. הם עדיין משחקים כדורגל לא יפה לעין. זו לא מנצ'סטר יונייטד. האם המנג'ר הבא יצליח למצות את הפוטנציאל של הקבוצה? נצטרך לחכות ולראות. מה שבטוח זה שסולשיאר לא מסוגל לעשות זאת".
יש כמה נתונים שמוכיחים עד כמה הבעיות ביונייטד עמוקות. למשל משחק ההגנה. מדהים, אבל ב-18 משחקיה האחרונים, לאורך חצי השנה האחרונה, הייתה פעם אחת בלבד שהקבוצה הצליחה לשמור על רשת נקייה (הניצחון 0:1 על וולבס באוגוסט). אפרופו הגנה, יונייטד ספגה בכל 9 משחקי הבית האחרונים שלה בליגה, דבר שלא קרה לה מאז עונת 1971/2, לפני 50 שנה.
למרות כל הדברים הללו והביקורות הקשות, שמגיעות גם מהפרשנים וגם מהאוהדים, לא נראה שסולשיאר בדרך החוצה. וזה לא רק בגלל שהנורבגי בן ה-48 האריך את החוזה שלו בקיץ לעוד 3 שנים, עד 2024.
ג'ון מורטו, מנכ"ל המועדון, דיבר לא מכבר בכינוס עם אוהדי הקבוצה ואמר בין היתר: "אנחנו חייבים להישאר בשליטה, לא להיסחף. לא לסטות מהתכנית שלנו. אולה והצוות שלו מאוד ממוקדים בעבודתם. יש לנו אסטרטגיה לטווח ארוך ויש לנו ביטחון בכיוון שאליו אנחנו הולכים. אנחנו מאמינים שיש לנו בסגל גם את הכישרון וגם את האופי כדי להצליח".
נכון שהדברים נאמרו לפני כשבועיים, אבל הם מוכיחים כי בהנהלת המועדון לא מתכוונים לעשות שינויים דרמטיים במהלך העונה, לפחות כל זמן שהסיכוי לתארים עדיין קיים.
הבעיה היא עמוקה יותר ולא קשורה לתוצאות כאלו ואחרות. היא נובעת מהפרופיל של סולשיאר, שלא נראה כמי שעומד באותה שורה כמו פפ גאוורדיולה, יורגן קלופ ותומאס טוכל, שלושתם מאמנים שזכו באליפויות ובליגת האלופות ונחשבים למתוחכמים וחדשנים מבחינה טקטית.
במילים אחרות, התחושה היא שסולשיאר לא מסוגל לשפר את איכות הכדורגל של מנצ'סטר יונייטד ולא באמת מסוגל להתמודד לאורך זמן מול המאמנים של סיטי, ליברפול וצ'לסי. הוא לא באותה ליגה.
מדהים מה שקרה בחמשת השבועות האחרונים. זה התחיל עם החתימה הסנסציונית של כריסטיאנו רונאלדו, הצמד שכבש בבכורה המחודשת שלו, והאופוריה של אוהדי השדים האדומים.
אז אף אחד לא יכול היה לדעת, אבל בדיעבד כמה סמלי שאת הצמד רונאלדו כבש דווקא מול ניוקאסל, הקבוצה שכעת מאיימת לחסל את כל החלומות של האוהדים האדומים.
