אחרי שפירסם אתמול (שני) סרטון ברשתות החברתיות כפרומו להודעת הפרישה הרשמית, הודיע היום באופן רשמי אגדת ברצלונה ונבחרת ספרד אנדרס אינייסטה כי הוא תולה את הנעליים בגיל 40. הקשר היה שחקן חופשי מאז יולי לאחר שעזב את קבוצתו האחרונה, אמירייטס קלאב מאיחוד האמירויות.
"ברשותכם, אהיה מעט רגשן היום", אמר אינייסטה הדומע במסיבת העיתונאים אותה כינס לרגל ההכרזה על הפרישה. "מעולם לא חשבתי שהיום הזה יגיע. לא דמיינתי את זה. הדמעות שיורדות מעיניי עכשיו ובמימים האחרונים הן של רגש וגאווה - לא עצב".
עוד אמר אינייסטה: "הדמעות שאתם רואים הן דמעות של ילד הקטן שגדל בעיירה קטנה כמו פואנטאלביה, שהיה לו חלום להפוך לכדורגלן מקצועני והגשים אותו אחרי הרבה עבודה קשה, הקרבה, תוך כדי שהוא לא ויתר על הערכים החשובים ביותר בחייו. אני מרגיש גאה על הדרך שעברתי עם כל האנשים שליוו אותי".
אפילו ריאל מדריד בירכה היום את אינייסטה לאחר דבריו המרגשים. "ריאל, נשיאה ומועצת המנהלים שלה מבקשים להביע את הכרתם, הערצתם וחיבתם לאחת האגדות הגדולות של הכדורגל העולמי והספרדי. השער האיקוני שלו בגמר גביע העולם 2010 בדרום אפריקה יישאר לנצח בזכרם של כל האוהדים הספרדים. ריאל מדריד מאחלת לו ולכל משפחתו בהצלחה בפרק החדש הזה של חייו", נאמר בהודעה.
ריאל מברכת את אינייסטה
בסרטון שפירסם אתמול אינייסטה ברשתות החברתיות, דיברו מאמניו מהעבר בשבחו וסיפרו מה היה מיוחד בקשר. בתחילת הסרטון אינייסטה נשאל "מה המשמעות של כדורגל עבורך", מחה מספר דמעות והפריים עבר למאמניו השונים.
"אתה יודע מה עולה לי לראש כשאני שומע את השם אינייסטה? התחושה כשקוראים לך להיכנס הביתה בלילה, כילד, כשאתה כבר לא רואה את הכדור מרוב שחשוך", אמר לואיס אנריקה. לואיס ואן חאל הוסיף: "הוא לא שחקן פיזי, תמיד היה רזה מאוד, אבל היה לו מוח כדורגל אדיר. מהגדולים שהיו. אין צנועים כמוהו, דמות מעוררת השראה".
גווארדיולה, שכאמור אימן את אינייסטה ואת דור הזהב של ברצלונה, אמר: "מבחינתי זה לאמן את אחד מהכישרונות הגדולים שראה ענף. זו הייתה חוויה נהדרת. הייתה לנו נקודה אחת משש אפשריות, היינו מתחת לקו האדום, והוא אמר לי 'פפ, הכל יהיה בסדר, אתה בדרך הנכונה'. זה נתן לי את זריקת המוטיבציה שהייתי צריך להמשך".
ויסנטה דל בוסקה, שחייב לאינייסטה את הזכייה במונדיאל 2010, הוסיף: "אני זוכר שברצלונה הובילה 1:4 על אספניול, בחוץ, והוא יצא למחיאות הכפיים של כל הקהל. זה הוכיח עד כמה האנשים בספרד אהבו אותו".
"לייט בלומר", ואהוב במיוחד
רוב אוהדי הכדורגל לא ראו את אינייסטה משחק מאז שעזב את ברצלונה לפני יותר משש שנים, אך עדיין מדובר בסוף של עידן. הוא אחד מהשחקנים האהובים ביותר בספרד, אם לא האהוב ביותר, שכבש את שער הניצחון בגמר מונדיאל 2010 מול הולנד, השער היחיד במשחק, ארבע דקות לפני סיום ההארכה, שהעניק ללה רוחה גביע עולמי ראשון אי פעם.
אינייסטה גם היה בעל תפקיד חשוב בזכיות של ספרד ביורו 2008 ו-2012 (אז נבחר לשחקן הטורניר). הוא רשם 131 הופעות ו-14 שערים במדים הלאומיים. מבחינת הופעות הוא במקום החמישי בכל הזמנים, אחרי חברים אחרים לדור הזהב - סרחיו ראמוס, איקר קסיאס, סרחיו בוסקטס וצ'אבי.
לא רבים משחקני ברצלונה זכו הן בתארים והן באהדה שידע אינייסטה. הוא עבר למועדון כילד מאלבסטה שבדרום ספרד, גדל בלה מאסיה, והפך לשחקן מפתח בקבוצה הבוגרת בשנות העשרים המאוחרות שלו. הגעתו של פפ גווארדיולה לתפקיד המאמן הפכה אותו ללב של הטיקי טאקה.
היה לו חלק גדול בשתי הזכיות של ברצלונה בטרבל אירופי, ב-2009 וב-2015. בסך הכל הוא זכה איתה בארבעה גביעי אלופות, בתשע אליפויות, בשישה גביעי ספרד, בשלושה גביעי עולם למועדונים ובעשרה סופרקאפים (שלוש פעמים באירופי ושבע פעמים בספרדי). הוא ערך 674 הופעות במדי ברצלונה בין 2002 ל-2018, בהן כבש 57 שערים ובישל 135.
אינייסטה המשיך לחמש שנים בוויסל קובה ביפן, שם שיחק 134 משחקים ותרם 26 שערים ו-25 בישולים, לפני שעבר לדובאי בשנה שעברה, שם הוסיף עוד חמישה שערים ובישול אחד ב-23 הופעותיו. הסטטיסטיקות הסופיות של הקריירה שלו הן 1,016 משחקים, 107 שערים ו-191 בישולים.
בתחילת הקריירה שלו שיחק לעתים בכנף השמאלית, ובהדרגה התבסס כקשר מרכזי. אינייסטה תמיד בלט ביכולתו לעבור שחקן עם עבודת רגליים למרות שלא היה מהיר במיוחד. הייתה לו את היכולת לבלוט ברגעים החשובים, כשהוא השחקן היחיד אי פעם שהוכתר לשחקן המצטיין בגמר המונדיאל, גמר אליפות אירופה וגמר ליגת האלופות. מעטים מאוד השחקנים שמתכבדים לזכות בכל הטורנירים האלה, אינייסטה הצליח לבלוט בכל המעמדים מעל כולם.
אינייסטה התמודד גם עם פציעות וגם עם קשיים נפשיים בתקופות מסוימות, אך התגבר על המכשולים, וסיים את הקריירה שלו כאחד השחקנים הבודדים שזכו למחיאות כפיים מאוהדי יריבות בספרד. בעבר הוא דיבר על חזרה לברצלונה ועל אפשרות להיות מעורב בניהול הספורטיבי, אולי כמאמן, אך עדיין לא ברור מה יעשה בהמשך הדרך.