ארגנטינה כולה בוכה בעקבות מותו של מי שנחשב בעיני רבים לכדורגלן הגדול בכל הזמנים, דייגו ארמנדו מראדונה, שהלך הערב (רביעי) לעולמו לאחר שלקה בדום לב. "קלארין", העיתון הגדול בארגנטינה, דיווח תחילה שכוכב העבר הובהל במצב קשה לבית החולים בעקבות אירוע לבבי, אך דקות לאחר מכן כבר נודע שהוא הלך לעולמו והלווייתו תתקיים מחר. לפני מספר שבועות דייגו נאלץ לעבור ניתוח חירום להוצאת קריש דם מראשו, אך רופאו שביצע את ההליך הגדיר את הניתוח מוצלח ולאחר מספר ימים של אישפוז, מראדונה אף שוחרר לביתו. בעקבות מותו הוכרזו שלושה ימי אבל בארגנטינה.
האיש שהוציא את תושבי המדינה לרחובות וגרם להם לחגוג עם דמעות בעיניים בקיץ 1986, שנים מעטות אחרי ההשתחררות מהמשטר הצבאי המדכא ששלט במדינה, הותיר את העולם כולו המום וכואב. מראדונה, שבחודש שעבר חגג את יום הולדתו ה-60, גדל בשכונת העוני "ויז'ה פיוריטו" שבבואנוס איירס וכבר בילדותו בלט בכשרונו הרב. בגיל 10 כיכב בקבוצת הילדים שנקראה "לוס סבוייטאס" (הבצלים) ועד מהרה מצא את עצמו יחד עם חבריו במועדון גדול יותר, ארחנטינוס ג'וניורס.
את הופעת הבכורה שלו בארחנטינוס ערך מראדונה באוקטובר 1976 עוד לפני שמלאו לו 16 שנה. הוא הפך בכך לכדורגלן הצעיר ביותר ששיחק בליגה הראשונה והחזיק בשיא זה עד שנשבר על ידי סרחיו אגוארו ב-2003. הוא נכלל בסגל נבחרת ארגנטינה לפני המונדיאל שנערך במדינה ב-1978, אבל המאמן ססאר לואיס מנוטי החליט לנפות אותו ימים ספורים לפני הטורניר ובשל כך הוא לא היה שותף לזכייה הראשונה של האלביסלסטה בתואר. ב-1979 הוליך את נבחרת הנוער של ארגנטינה לזכייה במונדיאל שהתקיים ביפן.
ב-1981 נרכש מראדונה על ידי בוקה ג'וניורס וזכה עם הקבוצה באליפות המדינה. ימים ספורים לפני המונדיאל בספרד 1982 הוא נרכש על ידי ברצלונה בסכום שיא דאז בכדורגל העולמי, 7.7 מיליון דולר. בטורניר גמר גביע העולם שנערך בספרד הודחה ארגנטינה בשלב הבתים השני, כאשר מראדונה כיכב ברגע שלילי בו הורחק לאחר שבעט באשכיו של הברזילאי באטיסטה בהפסד המכריע 3:1.
השנתיים בברצלונה לא נחשבו לטובות במיוחד עבור מראדונה, למרות שהוא זכה עם הקבוצה בגביע הספרדי ב-1983. הוא נעדר תקופה ארוכה מהמגרשים לאחר שנפצע במשחק מול אתלטיק בילבאו ועזב ביוני 1984 לאחר סכסוך עם הנהלת המועדון. לאחר מכן עבר לנאפולי, ששילמה עבורו סכום שיא של 9 מיליון דולר.
התקופה בנאפולי הייתה מוצלחת ביותר עבור מראדונה. הוא הוביל את הקבוצה הצנועה מדרום איטליה לזכייה בשתי אליפויות (1986/7, 1989/90), בגביע ליגה אחד (1986/7) ובגביע אופ"א אחד (1988/9). באותן שנים נודע לא רק בשל שעריו המרהיבים, אלא גם כלהטוטן וכמוסר מחונן ובבעיטות החופשיות הקטלניות שמהן כבש.
הרגע הגדול: הזכייה במונדיאל ב-1986
שעתו הגדולה של דייגו מראדונה הגיעה במונדיאל שנערך במקסיקו 1986. אחרי שכבש מול איטליה בתיקו 1:1 בשלב הבתים הוא כיכב באחד המשחקים הגדולים בתולדות הענף. בניצחון 1:2 על אנגליה ברבע הגמר הוא כבש שער עם היד מבלי שהשופט הבחין שהשער, שכונה על ידו "יד האלוהים", היה לא חוקי.
לאחר מכן כבש את "שער המאה", אחד השערים המרהיבים ביותר אי פעם כאשר חלף בסלאלום על פני שישה שחקנים אנגלים. "מאיזה כוכב באת?", שאגו השדרים הארגנטינאים שאיבדו את קולם מרוב התרגשות והזילו דמעות. שער דומה כבש בניצחון 0:2 על בלגיה בחצי הגמר וקינח בבישול לחורחה לואיס בורוצ'אגה, שהבקיע את שער הניצחון 2:3 על גרמניה המערבית בגמר באצטדיון "אצטקה" במקסיקו סיטי.
מראדונה סיים את הטורניר במקסיקו עם חמישה שערים וחמישה בישולים, תוך שהסב שמחה עצומה לבני עמו והפך לגיבור לאומי. הניצחון על אנגליה היה יוקרתי מאין כמוהו, ארבע שנים בלבד לאחר מלחמת פוקלנד שפרצה בין צבאות שתי המדינות. בשל כך טענו רבים שלא היה כדורגלן בהיסטוריה שהשפיע כל כך על נבחרתו וסחף בצורה דומה את חבריו כפי שעשה "אל דייס" (מספר 10).
ארבע שנים מאוחר יותר, במונדיאל שהתקיים באיטליה 1990, איכזבה ארגנטינה ולמרות זאת מראדונה לא היה רחוק מלשחזר את הישגו במקסיקו. אחרי הפסד 1:0 לקמרון במשחק הפתיחה, ניצחון 0:2 על ברית המועצות ותיקו 1:1 עם רומניה עלו האלביסלסטה בקושי רב מהמקום השלישי לשלב הבא.
בשמינית הגמר, מול ברזיל, סיפק מראדונה את רגע הקסם היחיד שלו באותו טורניר כשבישל לקלאודיו קאניג'ה את שער הניצחון (0:1). לאחר מכן החטיא מהנקודה הלבנה בדו קרב הפנדלים בו ניצחה ארגנטינה את יוגוסלביה ברבע הגמר, כבש בפנדל בדו קרב בניצחון על איטליה (1:1 בתום 120 דקות) בחצי הגמר, אך הנבחרת שלו נכנעה למערב גרמניה בגמר.
כשעמד על הדוכן וקיבל את המדלייה של המקום השני הזיל מראדונה דמעותלפני חצי הגמר הוא עורר את זעמם של איטלקים רבים כאשר קרא לתושבי נאפולי לתמוך בו ובנבחרת ארגנטינה בגלל קיפוח תושבי העיר ולא בסקואדרה אזורה.
ב-1991 הודה מראדונה בשימוש בסמים, הושעה ל-15 חודשים ובכך סיים את דרכו בנאפולי. זאת, אחרי שסבל מהתמכרות לקוקאין משך תקופה ארוכה ונעדר מאימונים ומשחקים של קבוצתו, דבר שגרם לסכסוך בינו לבין נשיא המועדון קוראדו פרלאינו. לימים הודה שהיה מכור לסמים שנים ארוכות לפני כן, עוד כששיחק בברצלונה.
כשחזר לשחק ב-1992 בתום ההשעייה שיחק מראדונה עונה אחת בסביליה וב-1993 חזר לארצו והצטרף לניואלס אולס בויס. הוא הספיק להיכלל בסגל נבחרת ארגנטינה למונדיאל בארצות הברית 1994, כבש שער בניצחון 0:4 על יוון אבל לאחר מכן שוב נכשל בבדיקת סמים וסולק בבושת פנים מהטורניר. הדבר גרם לנפילה במוראל של הארגנטינאים, שהודחו לאחר הפסד 3:2 לרומניה בשמינית הגמר. לאחר תום השעייתו חזר ב-1995 לבוקה ג'וניורס, בה שיחק שלוש שנים לפני שפרש.
במהלך שנותיו הגדולות כשחקן ביקר מראדונה ארבע פעמים בישראל. הראשונה הייתה בביקור פרטי בירושלים בחורף 1986 והשנייה הייתה כעבור חודשים ספורים, כאשר כבש צמד בניצחון 2:7 של ארגנטינה על ישראל באצטדיון רמת גן חודש לפני המונדיאל במקסיקו. ב-1990 שיחק בניצחון 1:2 של ארגנטינה על ישראל לפני המונדיאל באיטליה וב-1994 היה שותף ל-0:3 על הנבחרת שאימן שלמה שרף לפני המונדיאל בארה"ב. בספרו "מראדונה של כולם" תאר את האווירה המתוחה שחש לנוכח החיילים הרבים שנראו בכל מקום למרות שגם אותם לובשי מדים ניגשו אליו לבקש חתימות.
לא הצליח כמאמן
קריירת האימון של מראדונה הייתה הרבה פחות מרשימה מהקריירה שלו כשחקן. את שתי הקבוצות הראשונות שאימן בשנות ה-90, דפורטיבו מנדיז'ו וראסינג קלוב, עזב אחרי תקופה קצרה מבלי לרשום הישגים מיוחדים.
באוקטובר 2008 מונה מראדונה בקול תרועה למאמנה של נבחרת ארגנטינה והכל ציפו ממנו להצלחה. הוא הצליח להוביל את הנבחרת להעפלה למונדיאל בדרום אפריקה 2010, לא לפני שעבר תלאות במוקדמות, במיוחד בתבוסה המבישה 6:1 לבוליביה בחוץ.
בטורניר הגמר עצמו סיימה ארגנטינה במאזן מושלם את שלב הבתים אחרי ניצחונות על ניגריה, דרום קוריאה ויוון, וגם הדיחה את מקסיקו (1:3) בשמינית הגמר, אבל לאחר מכן ספגה תבוסה 4:0 מגרמניה ברבע הגמר והודחה. בעקבות זאת הוא פוטר מתפקידו.
בתחילת העשור הקודם הספיק מראדונה לאמן את אל ווסאל ואל פוג'ירה מאיחוד האמירויות. ב-2018 חתם על חוזה לאימון קבוצת דינמו ברסט מהליגה הבלארוסית הראשונה לשלוש שנים, ואמור היה לשמש גם כנשיא הקבוצה ולרכוש 20 אחוז מהשליטה בה. לפני שנה וחצי אימן את דוראדוס המקסיקנית ועזב אותה אחרי שלא הצליח לעלות איתה ליגה. מאז ספטמבר 2019 שימש כמאמנה של חימנסיה לה פלטה מהליגה הראשונה בארגנטינה.