הדרך לאצטדיון המלך פאהד עוברת באוטוסטרדת המלך פאהד, עוברת באוטוסטרדת המלך עבדאללה ונגמרת באצטדיון המלך רונאלדו הראשון. 70 אלף הצופים למשחק בין פריז סן-ז'רמן של מסי ונבחרת הכוכבים של אל-הילאל ואל-נאסר, הקבוצה החדשה שבה חתם רונאלדו, גרמו לפקקים עצומים, בכבישים הסואנים ממילא של ריאד. הבכורה של רונאלדו, סוף-סוף, ועוד נגד לאו מסי, קיליאן אמבאפה וניימאר במשחק ראווה נוצץ.
"אנחנו מרגישים כמו ילד שההורים שלו אמרו לו שהם קנו לו את המתנה הכי יפה בעולם", אמר האוהד המקומי עאדל, "וכבר שלושה שבועות שלא נתנו לנו לפקוח את העיניים. אנחנו בקושי מאמינים שרונאלדו באמת כאן".
עאדל הגיע כבר משעות הצהריים לאצטדיון היפהפה שנראה כמו חוות אוהלים מבחוץ. הוא וחבריו ישבו שעות בחלק האחורי של הטנדר טויוטה השחור שלהם, דאעש סטייל, עישנו, שתו קפה מפינג'ן וחיכו לרגע שבו ייכנסו האוטובוסים והם יוכלו לתת חצי מבט במסי ואמבאפה. "זה לא משחק בשבילנו", אמר עאדל, "אנחנו אולי נוכל לראות את רונאלדו בליגה. זה משחק של השייח'ים".
ואכן, יותר ממשחק כדורגל ידידותי, זה היה ערב גאלה נוצץ. בסוכנות מכוניות מרכזית אחת אמר לי אחד המוכרים שעשרות מכוניות הוזמנו והרכבים נשארו עטופים בניילון עד ליום חמישי. גלימות הגלאביה נמתחו, הכאפיות סודרו, השפמים נמרטו. זה היה הערב שבו המיליארדרים באו להפגין למי יש חשבון בנק יותר גדול. והיו את העובדים הזרים שטיאטאו וניקו, החנו ובישלו. סעודיה היא ממלכה, וממלכה זקוקה לנתינים.
"מסי זריז, מדויק, בקושי קופץ, יעני צריך להתרכז כדי להבין שהוא טוב. רונאלדו חזק, קופץ, בועט חזק. הכל ברור. אנחנו אוהדים אריות כמו כריסטיאנו. כשמסי יחתום פה, נעריך את זה מחדש"
נשים כמעט ולא היו. אמנם מאז 2019, במסגרת ההקלות של הממלכה על אזרחיה, מותר לנשים ללכת בגפן למשחקי כדורגל. אבל זה, כאמור, לא היה משחק כדורגל אלא אירוע, ואירוע זה עדיין בגדר רדיוס עבור הנשים. הנשים היחידות שכן הגיעו, היו נשים מערביות. היה אפשר להבחין בהן בעיקר לפי שערן השופע והחשוף, ופתאום אתה קולט שאחרי חמישה ימים בסעודיה, אתה לא רואה שיער בכלל.
שאלתי את עאדל אם לפני ההחתמה הוא היה בעד רונאלדו או מסי. הוא התחמק. "אנחנו תמיד נאהב את מסי. הוא הפסיד לנו בגביע העולמי ואחרי זה זכה בו, וזה ההישג הכי גדול בתולדות סעודיה", הוא אמר, "אבל מסי הוא זריז, הוא מדויק, בקושי קופץ, יעני צריך להתרכז כדי להבין שהוא טוב. רונאלדו חזק, קופץ, בועט חזק. הכל ברור. מסי פרעוש, אבל אנחנו אוהדים אריות כמו כריסטיאנו. כשמסי יחתום פה, נעריך את זה מחדש".
אמנם רק משחק ידידות, קולוסיאום מודרני לעיני השייח'ים עם הבנטלי, ועדיין, אחרי שנתיים, שוב מסי נגד רונאלדו, שני השחקנים שהגדירו אחד את השני במאבק על תואר השחקן הכי טוב בעולם. אחד שלא הפסיק לחייך עד שהוביל את נבחרתו לזכייה בגביע העולם, והשני שבכה אחרי ההדחה נגד מרוקו ולא הפסיק לבכות כל הדרך אל הבנק עם חוזה על סך חצי מיליארד דולר לשנתיים וחצי. מסי אולי הגיע למשחק כשידו על העליונה, מחובק על ידי כל העולם, אבל המשחק הזה היה אולי דווקא מונומנט לחזון הכדורגל של רונאלדו: הקבוצה הכי טובה באירופה נגד הכי טוב שהכדורגל הסעודי יכול להציג. בסעודיה.
אלפי אנשים שלא השיגו כרטיסים הגיעו בכל זאת לאצטדיון, הניחו את הטלפונים שלהם על חביות ואבנים והצטופפו כדי לחזות במשחק ביחד ולהתחמם מהרוח המדברית. השאגות מהאיצטדיון הסמוך הקדימו בחמש עד עשר שניות את הלייב סטרים שלהם, מה שפגם קצת בחוויית הצפייה, אבל הגולים של רונאלדו: טיל פנדל מפוקפק ובמיוחד השער השני האופייני שכולו כישרון ונחישות ווינריות של לשים גול שש דקות בתוספת זמן גרמו להמונים לקפוץ משמחה ולצעוק מאושר.
האוהדים בני המזל שהשיגו כרטיסים למשחק הראווה קיבלו תמורה מלאה לכספם. פריז סן-ז'רמן ניצחה 4:5 את נבחרת כוכבי ריאד, במשחק גדוש באירועים שבו השמות הגדולים ביותר סיפקו את הסחורה.
לאו מסי הבקיע תוך שלוש דקות מפתיחת המשחק, רונאלדו השווה בפנדל, והמחצית הראשונה הסתיימה בשוויון 2:2 אחרי שער נוסף של הפורטוגלי – בעוד אחד משחקני פריז הורחק והכוכב הברזילאי ניימאר החמיץ פנדל. שני הסופרסטארים הוחלפו בדקה ה-62 לקול תשואות הקהל, ובזמן הנותר הפריזאים הכריעו את חגיגת השערים לזכותם.
לפני שהמשחק הסתיים, אמר לי בהתרגשות אחד האוהדים: ״היה שווה להביא את רונאלדו ולא משנה באיזה סכום. יש לנו הרבה טענות על המנהיגים שלנו, אבל אסור לנו לדבר. עד שעברו האירועים אחרי ההתקפה בניו-יורק, עוד פעם מדברים עלינו בצורה שלילית. אתה לא שומע על סעודיה תורמת לאמנסטי, או סעודיה מובילה בזכויות לנשים, או סעודיה לא מזהמת. אתה שומע על חשוקג'י ועל הוצאות להורג. זה לא נעים להציג את עצמך כסעודי בעולם או ברשתות החברתיות. הדימויים לא טובים. ועכשיו זו הקלה. מהיכן אתה? מסעודיה? אה, רונאלדו. זה שינוי בשבילנו, ורק בשביל זה הכל היה שווה״.
