שמו של רובן אמורים מופיע לאחרונה יותר ויותר בכותרות של תקשורת הספורט העולמית, ובחודשים הקרובים צפויה המגמה רק להתרחב. הפורטוגלי בן ה-39 מועמד למספר משרות אימון מובילות באירופה, כשהדיווחים האחרונים קושרים אותו בעיקר לליברפול וברצלונה שייפרדו בקיץ מיורגן קלופ וצ'אבי בהתאמה. הוא גם הוזכר כמי שעשוי להחליף לקראת העונה הבאה את מאוריסיו פוצ'טינו המאכזב בצ'לסי, ובעבר אף קושר למנצ'סטר יונייטד וטוטנהאם. ככה זה - כמעט בכל פעם שקבוצה בכירה באנגליה צריכה מאמן, אמורים הוא אופציה. ומה שמעצבן עבור אוהדי קבוצתו ספורטינג ליסבון זה שהספקולציות רק התגברו מאז שצ'אבי אלונסו, שהיה מבוקש בליברפול, האריך את חוזהו בלברקוזן והודיע שיאמן אותה גם בעונה הבאה. "זה נראה בלתי נמנע שהוא יאמן בקרוב את אחד הקבוצות הגדולות באירופה", נכתב עליו השבוע ב"סקיי".
עם כדורגל התקפי ושוטף, ספורטינג השיגה העונה 68 נקודות אחרי 26 משחקים - ב-22 מהם היא ניצחה - ומסתכלת על כל הליגה הפורטוגלית מלמעלה, למרות שהיריבות בנפיקה ליסבון (67 נקודות) ופורטו (56 נקודות) שיחקו פעם אחת יותר. בשלישי היא עלתה לגמר הגביע אחרי 3:4 בסיכום שני המשחקים על בנפיקה, אותה תפגוש הערב (שבת, 22:30) למשחק העונה, ותקווה לעשות צעד גדול בדרך לאליפות שנייה בארבע עונות תחת הדרכתו של אמורים. זה מרשים אפילו יותר ממה שזה נשמע, הרבה יותר, והשינוי שהוא חולל במהלך התקופה הזו מבהיר מדוע לא מעט מהמעצמות מסמנות אותו.
סיים את השלטון של בנפיקה ופורטו
בעונת 2020/21, הראשונה שאותה פתח כמאמן בליגה הבכירה, הוא הוביל את ספורטינג לאליפות, שהייתה הראשונה שלה אחרי 19 שנה. זה היה הישג מדהים בתחשב בגילו של המאמן - שהיה בן 36 - ובדומיננטיות המוחלטת של שתי הנציגות האחרות של שלוש הגדולות של הכדורגל הפורטוגלי שהתחלקו ביניהן ב-18 האליפויות הקודמות, פורטו (11) ובנפיקה (7).
נשיא המועדון, פרדריקו ורנדאס, לא יכול היה להיות מרוצה מעצמו יותר, כי הרבה פרשנים ואוהדים מתחו ביקורת על ההחלטה להעסיק את אמורים. ראשית הייתה העובדה שהוא בילה את רוב קריירת המשחק שלו ביריבה השנואה בנפיקה (איתה גם זכה בשלוש אליפויות). שנית, הוא היה חסר ניסיון והגיע לספורטינג עם תיק עבודות שכלל 13 משחקים בלבד על הקווים בליגה הבכירה, אצל בראגה. בנוסף, וזו הסיבה המשמעותית ביותר, ספורטינג שלימה עליו 10 מיליון אירו, מה שהפך אותו אז למאמן השלישי הכי יקר אי פעם, והאוהדים ראו בכך דוגמה נוספת לניהול כלכלי כושל ופזיז. הפעם, כידוע, הם טעו.
13 המשחקים של אמורים כמאמן בראגה, אליה קודם בדצמבר 2019 מקבוצת המילואים, היו מספיק כדי להבין שיש בו משהו מיוחד. הוא ניצח בעשרה מהם, כולל זכייה סנסציונית בגביע הליגה על חשבון פורטו וניצחון חוץ ראשון על בנפיקה אחרי 65 שנים. את ההנהלה של ספורטיג זה שכנע, ובמרץ 2020 הוא נרכש. הוא לא הצליח להוביל את הקבוצה לטופ 3 בעונת 2019/20 - למרבה האירוניה, רק הפרש שערים הפריד בין ספורטינג למקום השלישי, שם סיימה בראגה, לה כאמור סייע אמורים רבות מוקדם יותר באותה עונה - אבל העונה המלאה הראשונה שלו כמאמן בליגה הבכירה טלטלה את הכדורגל הפורטוגלי. עם מערך 3:4:3 התקפי וההגנה הטובה בליגה, ספורטינג הייתה קרובה מאוד לסיים אותה ללא הפסד ליגה. היא נכנעה לראשונה - וגם בפעם היחידה - רק במחזור הלפני אחרון, לבנפיקה, ארבעה ימים לאחר שכבר הבטיחה את האליפות.
בעונה שלאחר מכן, סיימה ספורטינג מעל בורוסיה דורטמונד ובמקום השני בבית שלה בליגת האלופות, ולמרות שספגה ממנצ'סטר סיטי 6:1 בסיכום שני המשחקים בשמינית הגמר, לפפ גווארדיולה היו הרבה מחמאות לאמורים ("הוא אחד המאמנים הטובים ביותר כרגע") ולשחקנים שלו (בעיקר למתאוש נונש, שכיום משחק בסיטי). בעונת הקודמת הוא שיפר עוד יותר את המוניטין שלו באנגליה, כשלקח ארבע נקודות מטוטנהאם בשלב הבתים של ליגת האלופות ולאחר מכן הדיח את ארסנל מהליגה האירופית. בשלוש העונות האלו הוא גם זכה בגביע הליגה פעמיים ובסופר קאפ הפורטוגלי (על חשבון בראגה) - ואת כל זה הוא עשה במזמן שספורטינג מכרה ללא הרף את השחקנים המבטיחים ביותר שלה.
בזירה המקומית, העונה שעברה הייתה המאכזבת ביותר של אמורים עד כה, שכן ספורטינג סיימה רק במקום הרביעי ולא זכתה בתואר. שלל שחקני מפתח עזבו אותה לפני העונה, בראשם ז'ואאו פלהיניה שהצטרף לפולהאם, נונש שעבר לוולבס, ומלך שערי הקבוצה בעונת 2021/22, פאבלו סרביה, שסיים את תקופת ההשאלה שלו וחזר לפ.ס.ז'.
אנטי מוריניו
למרות הנפילה, בהנהלת ספורטינג המשיכו להאמין בו ואף שברו בקיץ האחרון את שיא הרכש של המועדון כששילמו לקובנטרי 21 מיליון אירו עבור החלוץ ויקטור גיוקרס. שתי ההחלטות האלו מניבות דיבידנדים. גיוקרס בן ה-25 הוא מלך השערים של הליגה עם 22 כיבושים, שהם הסיבה העיקרית לכך שלספורטינג יש 77 שערי זכות, שזה לפחות 15 יותר מכל קבוצה אחרת (61 של בנפיקה). בכל המסגרות, השבדי עם 36 שערים ו-14 בישולים ב-40 משחקים. מספרים פשוט מטורפים.
גיוקרס הוא החלוץ הבודד ב-3:4:3 של ספורטינג, וממש לא המצטיין היחיד. שחקן הכנף פדרו גונסאלבש הוא בין חמשת יוצרי המצבים המובילים בליגה עם 48 כאלה, בעוד שרק לרפא סילבה של בנפיקה יש יותר בישולים ממנו (11 לעומת 10). שחקן כנף נוסף של ספורטינג, אקס טוטנהאם מרקוס אדוארדס, יצר יותר הזדמנויות בממוצע ל-90 דקות משניהם, עם 3.3 בסך הכל ו-2.8 ממשחק פתוח (הכי הרבה בליגה). בהקשר ההתקפי, אפשר לדמיין שאמורים די יהנה לעבוד עם חולייה שכוללת את דארווין נונייס, מוחמד סלאח (אם יישאר בליברפול בעונה הבאה), קודי גאקפו, לואיס דיאז ודיוגו ז'וטה – והם יהנו ממנו.
הוא רגיל לעבוד עם תקציב קטן מזה של יריבותיו (מה שמתאים גם לברצלונה וגם לליברפול), הוכיח את עצמו כמאמן מגוון מבחינה טקטית, במיוחד מול קבוצות חזקות, וידוע ביצירת קשרים קרובים עם שחקניו, אותם הוא אוהב לתאר כ"הטובים ביותר בעולם". מתוך צניעות, אמורים לא אוהב את ההשוואות הקבועות לבן ארצו ז'וזה מורינו, אך למען ההגינות, זו גם תהיה טעות לתאר אותו כ"המיוחד הבא". סגנון המשחק שלו הרבה יותר אטרקטיבי והתקפי, בעוד שגם מבחינת אישיות הוא שונה למדי, במיוחד כשזה מגיע להתמודדות עם התקשורת. במובן הזה, הוא האנטי מוריניו.
4 צפייה בגלריה
עשה את המעבר מפורטוגל לאנגליה והצליח בגדול. מוריניו חוגג אליפות עם צ'לסי
(צילום: גטי אימג'ס)
בניגוד למספר מאמנים שעשו את המעבר מפורטוגל לאנגליה וכשלו - הדוגמאות הקלאסיות הם אנדרה וילאש-בואש וברונו לאז'ה, שהגיעו לפרמייר-ליג לאחר שזכו באליפות פורטוגל - מורינו עשה זאת והצליח בגדול, ולפחות בהקשר הזה ינסה אמורים לחקות אותו. או שהוא בכלל יעבור לספרד. בכל מקרה, לפני זה הוא ינסה להפוך למאמן הראשון שזוכה ביותר מאליפות אחת עם ספורטינג מאז מאזרנדולף גאלאוויי האנגלי שעשה זאת בראשית שנות ה-50. למי שאוהב כדורגל שמח, מומלץ כבר להתחיל לעקוב.
פורסם לראשונה: 08:35, 06.04.24
