לקראת 18:00 יצאה ההודעה: דייגו ארמנדו מראדונה, האיש והאגדה, שחי חיים סוערים וכבר שנים ארוכות בבריאות לא טובה בלשון המעטה, הלך לעולמו מדום לב. רק לאחרונה הוא החלים מניתוח להוצאת שטף דם פנימי בראשו. סיבת המוות שפורסמה היא דום לב.
בארגנטינה הכריזו על שלושה ימי אבל בעקבות מותו של האיש שהוביל אותם לזכייה האחרונה במונדיאל, ב-1986. ההלווייה תיערך מחר בבית הנשיא. מול ביתו של מראדונה התארגנו כוחות שיטור כדי לאפשר למשפחתו לשמור על פרטיותה. התאחדות הכדורגל הדרום אמריקאית הודיעה על ביטול משחקה של בוקה ג'וניורס, הקבוצה הגדולה ביותר בה שיחק מראדונה בארגנטינה, איתה זכה באליפות ובמדיה שיחק בשתי קדנציות שונות.
בנאפולי העיר בה הוא הגיע למעמד של חצי-אל ועד היום נחשב לגיבור בה, החלו עם היוודע דבר מותו להתאסף באופן ספונטני סביב מוניומנטים שמנציחים את מורשתו, עוד לפני שהוכרז על טקסים רשמיים כלשהם שיתקיימו לזכרו. מראדונה, שהוביל את הקבוצה לשתי אליפויות וזכייה בגביע אופ"א, נחשב לאיש שהחזיר לנאפוליטנים את הכבוד מול צפון איטליה, לאחר שנים שבהן ספגו עלבונות ונתפסו כנחותים.
פיפ"א, ארגון שעמו למראדונה הייתה מחלוקת גדולה לאורך השנים, פרסמה סרטון מחווה לדמותו. ספק אם דייגו עצמו היה שמח לראות את עצמו בעמוד היוטיוב הרשמי של הארגון שלטענתו היה מושחת, רדף אותו ורצה בנפילתו.
(המחווה של פיפ"א למראדונה)
יריבים מהעבר ספדו לו. גארי לינקר, כוכב העבר של נבחרת אנגליה שהיה בצד השני של מה שנחשב למשחק המפורסם ביותר בקריירה של מראדונה, זה שבו הבקיע שער עם היד (שער שאותו כינה בעצמו לאחר מכן "יד האלוהים") ולאחר מכן סלאלום בלתי נשכח, דיבר עליו כעל "השחקן הגדול בדורו וייתכן שהגדול אי פעם", והתייחס לחיים שאותם חי מראדונה כ"מבורכים אך מופרעים".
גם שחקנים ששיתפו איתו פעולה לאורך השנים, כמו מאריו קמפס ואוסבלדו ארדילס ספדו לו ונזכרו בימים בהם שיתפו איתו פעולה. פלה הוציא הודעה בה אמר כי "הוא מקווה שיום אחד ישחקו יחד בשמיים". לאו מסי, האיש שמאז ומתמיד נאלץ להתמודד עם השוואות בלתי אפשריות למראדונה, טען כי "דייגו לא מת, הוא נצחי".
(הטריילר לסרטו של אסיף קפדיה)
אסיף קפדיה, שביים את הסרט המקיף האחרון שנעשה על מראדונה, דמותו השנויה במחלוקת ושנותיו בנאפולי, גם הוא ספד לו וסיפר על עשר שעות שבילה במחיצתו. "נגעתי ברגל השמאלית שלו", כתב בהתרגשות.
גם מועדונים שמראדונה שיחק בהם לתקופות קצרות יותר וזוהרות פחות, לא שכחו את האיש. על אף שהתקופה בברצלונה (בין 1982 ל-1984), הקבוצה הראשונה שבמדיה שיחק באירופה, הייתה מבחינתו מאכזבת ורוויית פציעות, רבים טוענים שכאשר היה בריא הוא שיחק בה את הכדורגל הטוב ביותר שלו. גם בארסה הוציאה הודעה עם תמונתו של דייגו במדי הקבוצה וכיתוב קצר: "תודה על הכל דייגו".
לאחר עזיבת נאפולי, חזר מראדונה לספרד והפעם לתקופה קצרה בסביליה, שהייתה אז רחוקה מלהיות קבוצת צמרת. גם שם הודו על המזל שהיה להם לזכות לראות אותו מקרוב.
