17 שנים חלפו מאז שמתאו ויטאיולי, קפטן נבחרת סן מרינו ושיאן ההופעות במדיה, לבש לראשונה את מדי הנבחרת הלאומית. 17 שנים של השפלות, של תבוסות ענקיות כדרך קבע. הפסדים של 7:0, 8:0, 10:0 וגם 11:0. שלשום (חמישי) סן מרינו שלו סוף סוף שברה את הנאחס הגדול בהיסטוריה של הכדורגל – 0:1 קטן על ליכטנשטיין, שסיים בצורת של 20 שנה בלי ניצחון - ואין אתר ספורט בעולם שהתעלם מההישג הסנסציוני.
סן מרינו היא רשמית הנבחרת הכי גרועה בעולם, מקום 210 מתוך 210 בדירוג פיפ"א. עד המשחק ביום חמישי היא ספרה 140 משחקים רצופים בלי ניצחון. מדובר במדינה החמישית הכי קטנה בעולם, עם 33,000 תושבים ושטח של 61 קמ"ר, בערך בגודל של ראשל"צ. מדינה שמוקפת כולה ע"י איטליה, אחת מאומות הכדורגל המצליחות בהיסטוריה. שום דבר מהמזל של נבחרת איטליה לא זלג לכיוון סן מרינו. ויטאיולי, מעצב גרפי במקצועו, הודה לפני הניצחון הענק ש"זה מורכב לשחק בנבחרת כזאת", אבל מצד שני "אף אחד לא היה מוותר על ההזדמנות לייצג את המדינה שלנו".
החגיגות לאחר הניצחון "ההיסטורי"
"הזיכרון הכי גרוע שלי הוא ההפסד 11:0 להולנד ב-2011"', סיפר בריאיון ל-BBC, הם הובילו 0:8 בשלב מוקדם אבל הקהל לא הפסיק לדחוף אותם שיכבשו עוד שערים וישפילו אותנו. אולם למרות הכל, אני שמח ללבוש את המדים של הנבחרת".
סן מרינו כ"כ גרועה, עד שבערך הוויקיפדיה שלה יש קטגוריה "משחקים בהם היא לא הפסידה", בו אפשר תוצאות ביזאריות כמו 1:1 עם סנט לושיה, אי קטן במזרח הקריביים עם אוכלוסייה של כ-180,000 תושבים. גם צמד משחקים מול סנט קיטס ונוויס, עוד נבחרת קטנה מהאיים הקריביים (מקום 146 בעולם), לא הביאו את התוצאה הרצויה (0:0 והפסד 3:1). הניצחון האחרון היה ב-2004, מול אותה ליכטנשטיין. מאז עברו 140 משחקים בלי ניצחון.
"חווינו את השמחה הכי גדולה בחיינו"
סן מרינו ידעה שהמפגש מול ליכטנשטיין (מקום 199 בעולם, 40 אלף תושבים ו-41 משחקים רצופים בלי ניצחון) הוא הזדמנות ענקית עבורה. "אני רוצה לחלום ללא גבולות", אמר המאמן רוברטו צ'בולי שמונה לפני שנה, "אנחנו מודעים לחלוטין לבעיות שלנו, אבל יכולים גם להתקדם". ההזדמנות הגיעה בדקה ה-53, ניקו סנסולי בן ה-19 מהליגה הרביעית באיטליה, בעט פנימה במה שהתברר כשעבר ניצחון היסטורי. ארגון האוהדים של סן מרינו נקרא, בתרגום חופשי, "הבריגדה שלא יודעת לשמוח". האוהדים עם חוש ההומור המפותח ראו איך הדקות חולפות ושער השוויון של היריבה לא מגיע.
בדקה ה-90 הם הפסיקו לעודד מרוב התרגשות, ואחרי שבע דקות של תוספת זמן שנראה כמו נצח, השופט שרק לסיום. הכרוז איבד את זה לגמרי וצרח את התוצאה פעמים רבות "סן מרינו 1, ליכטנשטיין 0", אולי כדי להזכיר לעצמו שהוא לא חולם. 6,000 האוהדים ביציעים גם צבטו את עצמם כדי לוודא שזה נכון, והנבחרת שהם אוהבים השיגה שלוש נקודות.
"זה פשוט תחושה מדהימה", אמר סנסולי ההמום בסיום, "התכוננו בצורה טובה למשחק, עבדנו קשה, חרקנו שיניים, אבל הצחנו לכבוש שער אחד שיעשה את כל ההבדל. השער הזה מוקדש למשפחה שלי, לחבריי, לאוהדים, לכל הצוות ולכל סן מרינו".
"עכשיו נצטרך לשנות את שם הארגון שלנו", אמר אחד האוהדים ל-ESPN, "כי היום חווינו את השמחה הכי גדולה בחיינו". אבל עם קצת מזל, האוהדים יראו עוד ניצחון ואפילו שניים – הודות לליגת האומות של אופ"א.
סן מרינו יכולה לקוות שזאת לא הפעם האחרונה בה היא תנצח, למעשה ליגת האומות של אופ"א נתנה לה הזדמנות בלתי רגילה: להתמודד מול נבחרות בגודל שלה. הבית שלה כולל גם את גיברלטר (199 בעולם, ורזומה שכולל הפסד 14:0 לצרפת בנובמבר 2023), אותה היא תפגוש בעוד חודש. מנבחרת שמקבל שישיות ושביעיות כדרך קבע, היא עוד תסיים בטעות במקום הראשון בבית – ותעלה לדרג 3 בליגת האומות הבאה.
