אחד הסרטונים הוויראליים בעולם אתמול (רביעי) הגיע מנאפולי, ומציג מופע זיקוקים לצד תמונת ענק של דייגו מראדונה, לזכרו של האיש ששם את העיר על המפה הספורטיבית והביא לה את שתי האליפויות היחידות בתולדותיה. זו רק דוגמה לאהבה האדירה לה זכה מראדונה בכל העולם, אבל הבסיס הוא בבית, בבואנוס איירס, ושם התושבים שבורים מאז ההודעה על מותו של הכדורגלן האגדי.
מראדונה הלך לעולמו, סיקור נרחב:
הרחובות מלאים באנשים רבים שמזילים דמעות ומתראיינים לערוצי הטלוויזיה השונים, מספרים ללא הרף על הדרך בה מראדונה השפיע על חייהם. הקורונה כמעט נשכחת – למרות שהרשויות הזהירו מהתכנסויות וריחוק חברתי – כאשר אוהדים מחפשים לנחם זה את זה ולדבר על ההרגשה שלהם. בציבור כבר נפוצו דיבורים על כך שמאוחר יותר הייתה אמורה להתקיים עצרת המונית לזכרו של מראדונה ליד אחד הסמלים הידועים של בירת ארגנטינה, האובליסק הענק המתנשא לגובה במרכז העיר.
ברחובות בואנוס איירס לא שוכחים את מראדונה
מעבר לכך, רבים התכנסו מחוץ לביתו עוד לפני שהגופה פונתה מהמקום, כדי לחלוק לו כבוד אחרון. מראדונה השתחרר לשם רק בימים האחרונים: אחרי שכזכור עבר ניתוח להסרת קריש דם במוחו ב-3 בנובמבר, הוא הועבר להחלמה בקליניקה פרטית, שם על פי הדיווחים התמודד עם תסמינים קשים של גמילה מאלכוהול.
מראדונה טען כי נגמל, אך בת זוגו לשעבר סיפרה בחודש שעבר כי הוא שותה בכמויות גדולות, והליך ההחלמה חייב אותו להיגמל מההתמכרות ארוכת השנים.
מחוץ לאצטדיון הבומבונרה בבואנוס איירס התקבץ קהל עוטה מסכות ששר שירי מראדונה ומחא כפיים בהתרגשות, ובעיר לה פלאטה, אוהדי חימנסיה אי אסגרימה (הקבוצה שאימן מראדונה לפני ניתוח המוח) הורשו להיכנס למגרש הביתי וישבו בעצב ביציעים.
נשיא ארגנטינה אלברטו פרננדס הביע את התחושות של עם שלם כאשר במהלך ראיון בטלוויזיה דיבר בכאב: "זהו יום רע ועצוב לארגנטינאים. אני בספק אם לעולם נראה עוד שחקן כמו מראדונה. הוא היה אדם אמיתי, לא מזויף, שהביע את עצמו באותה עוצמה כמו ששיחק". מאוחר יותר הוסיף בטוויטר: "לקחת אותנו לפסגת העולם. הפכת אותנו למאושרים עד אין קץ. היית הגדול מכולם".
פרננדס גם הכריז על שלושה ימי אבל בארגנטינה, בזמן שבוקה ג'וניורס הודיעה כי משחקה המתוכנן בגביע הליברטדורס לא יתקיים, אחרי שאנשי המועדון ביקשו מההתאחדות הדרום האמריקאית לדחות את המשחק בברזיל מול אינטרנסיונל בשמינית הגמר – ונענו בחיוב. מראדונה שיחק בבוקה בשתי קדנציות: בראשונה, בין 1981 ל-1982, זכה איתה באליפות; בשנייה, בין 1995 ל-1997, סיים את הקריירה.
אוהדי בוקה הקימו אתר הנצחה מיוחד לזכרו של מראדונה סמוך לאצטדיון ה"בומבונרה", בו הוצבו נרות, דגלים ופרחים. האצטדיון נחשב למקדש של כדורגל וכעת הפך ב-25 בנובמבר למקדש של אלוהי הכדורגל.
משפחות שלמות התאספו במקום שהלך והתמלא ככל שעברו השעות. רובם לא היו מסוגלים להוציא מילה מהפה מרוב עצב ותחושה שחרב העולם. זוגות צעירים, סבתות עם נכדים, דייגו היה בלב של כולם. בעיר רוסאריו נראו מחזות דומים מכיוון שמראדונה לבש גם את החולצה מספר 10 של ניואלס בין 1993 ל-1994.
"אנחנו רוצים להודות למראדונה על שירד מהשמיים למשך 60 שנה ולאחל לו חזרה נעימה למקום אליו הוא שייך", צייץ וולטר רוטונדו המשתייך לקבוצת השרופים על דייגו הנקראת "הכנסיה המראדוניאנית". אותה קבוצה המאמינה ב"דת המראדונית" הוקמה ב-30 באוקטובר 1998, יום הולדתו ה-38 של האליל לו היא סוגדת ומאמינה שהחיים בעולם מתחלקים לשניים, עד להולדתו של מראדונה ואחריו.
בשער של העיתון "אולה" פורסמה כותרת ענק: "כרתו לנו את הרגליים, דייגו". סוכנו לשעבר גיז'רמו קופולה התקשה להשלים עם הבשורה המרה: "אני מעדיף לא להאמין שזה קרה ולחשוב שזה רק חלום רע".
ואכן, החדשות הן כל כך נוראיות עד שהן מהוות סכנה לבריאות של אנשים מבוגרים אפילו יותר מהקורונה. בטח כשמדובר בקרלוס בילארדו בן ה-82, האיש שאימן את מראדונה בנבחרת ארגנטינה וזכה יחד איתו במונדיאל במקסיקו 1986. "אל נריגון" (בעל האף הגדול) סובל מבריאות לקויה, ואחיו חורחה סיפר שמרגע שפורסמה הידיעה הנוראית דאגו מקורביו לכבות את הטלוויזיה בביתו ולומר לו שהיא התקלקלה על מנת שלא ישמע על הידיעה הנוראית, מחשש לשלומו.
איפה עוד תמצאו מדינת ענק שמתעטפת באבל שלה עם מותו של ספורטאי? מי עוד יכול למלא את הרשתות החברתיות ביותר מ-3 מיליון הודעות שעה וחצי אחרי שמתפרסמת הידיעה על מותו? אבל מראדונה היה הלב של הארגנטינאים. הם אהבו אותו, סלחו לו ודאגו לו. ועכשיו העצב הציף את הרחובות, כאשר כל אחד נזכר ברגע המראדונה המיוחד שלו והביע תקווה שכעת האישיות המיוסרת של השחקן הגאון תמצא מנוחה.
פורסם לראשונה: 05:43, 26.11.20
