שליש עונה עברה בליגה הספרדית, 13 מחזורים. עכשיו יוצאים לפגרת נבחרות, כך שלפחות לשבועיים הקרובים אנחנו נשארים עם העובדה המשונה הבאה: המוליכה היא ג'ירונה. זו שבילתה את רוב שנותיה בליגה הרביעית, זו שחזרה ללה ליגה רק בקיץ שעבר. כן, זו שאין אף תואר בארון הגביעים שלה, שזו עונתה הרביעית בהיסטוריה במעמד הזה מתוך 94, שמעולם לא ניצבה במקום הראשון בטבלה עד לאחרונה.
כמעט בכל שנה יש את הסינדרלות האלו בליגות הבכירות באירופה, אבל בדרך כלל הן חוזרות לגודל טבעי ככל שאנחנו מתקרבים לחילוף בעמדת השנה האזרחית. פה המצב מעט אחר: בספרד זה כמעט שלא קורה, ובאמצע נובמבר המשולש של ריאל־ברצלונה־אתלטיקו כבר פותח פער. ומעבר לכך, הקוריוז של מחזורי הפתיחה רק מתעצם, ואחרי מספר שבועות של שהייה בסמוך למקום הראשון, ג'ירונה התבססה בו. ככה זה כשיש לך קשרים.
מסע הקסם ממשיך: ג'ירונה גברה 1:2 על ראיו
(צילום: באדיבות ONE)
זה לא שג'ירונה, האחות הקטלאנית הקטנה של ברצלונה, היא אוסף מקרי של אנדרדוגים שפתאום התחברו למסלול קסום. ב־2017 השתלטה על המועדון קבוצת סיטי פוטבול, אותם שייח'ים מאבו־דאבי שמחזיקים במנצ'סטר סיטי, ולמרות שמדובר בחזון כמעט בלתי ניתן להגשמה בספרד, הם רצו להפוך את ג'ירונה לשחקנית משמעותית בצמרת תוך כדי שיתוף פעולה מקצועי עם אלופת אנגליה והשקעה הגיונית ולא מוגזמת, אך כזו שנותנת לקבוצה יתרון על פני יריבות בסדר גודל בינוני. היו דרושות כמה שנים עד שהפרויקט יתייצב ויהיה מוכן.
גם אנצ'לוטי התלהב
אז איך זה נראה בפועל? פרה גווארדיולה, אחיו וסוכנו של מנג'ר מנצ'סטר סיטי פפ, הוא יו"ר המועדון ואחד ממחזיקי המניות בו, ודוגל באותו סגנון התקפי (ג'ירונה הבקיעה 31 שערים, יותר מכל קבוצה אחרת בספרד העונה). שחקנים מעדיפים להגיע אליו, ורשת אנשי המקצוע שהוא מכיר נותנת לו יתרון בהחתמות; הקבוצה שמחזיקה במועדון הביאה איתה הרבה סדר, תוכנית ברורה ויציבות פיננסית שאין לרוב הספרדיות, מה גם שנשיא ג'ירונה והמנהל המקצועי נמצאים שם עוד מלפני הרכישה ומוסיפים אלמנט של זהות; הקשרים הטובים עם סיטי ובארסה סידרו לג'ירונה מספר מושאלים איכותיים שלא מצאו מקום בסגלים שלהן, חלקם כבר עברו לצמיתות.
אחד כזה הוא אלייש גרסיה, קשר אחורי בן 26 שעבר באקדמיה במנצ'סטר, לא השתלב בבוגרים, הסתובב קצת באירופה ולפני שנתיים חתם בג'ירונה (בה עבר להשאלה קצרה קודם לכן) והתחיל להראות מה הוא שווה. "אנחנו יודעים שזה לא נורמלי", הוא אמר לפני כחודשיים, אחרי הביקור הראשון של ג'ירונה בפסגה. אבל זה גם לא נעצר: 11 ניצחונות ותיקו מ־13 משחקים, גם עבור קבוצה מסודרת זה נתון מדהים בליגה הספרדית, כזה שרק שלושה מועדונים אחרים השיגו בעבר. אתם בטח מנחשים לבד אילו מועדונים.
המשחק הנוסף, זה שהסתיים בהפסד היחיד, היה ההפסד הביתי 3:0 לריאל מדריד. זו הכוכבית של ג'ירונה, המשחק היחיד מול אחת משלוש הגדולות שהסתיים בתבוסה. אי־אפשר לומר שמדובר בלוח משחקים נוח כשאתה צריך לעבור בדרך קבוצות כמו סביליה, סוסיאדד או ויאריאל, אבל זה היה מבחן רציני שג'ירונה לא עברה. ועדיין, מאז אותו הפסד היא חזרה לרצף ניצחונות, חמישה כאלה בליגה, ובשבת השיגה 1:2 בחוץ על ראיו וייקאנו המסוכנת – קבוצה שמחזור קודם לכן סחטה 0:0 מריאל בברנבאו. כל זה הספיק כדי לשכנע את מאמן ריאל קרלו אנצ'לוטי, שאמר לאחרונה: "אין לי ספק שג'ירונה תיאבק על האליפות. חייבים גם לקחת בחשבון את העובדה שאין להם את העומס של משחקים באירופה".
כיפית בתקציב שפוי
זה ייתכן, זה אפשרי? שיטה התקפית עם לחץ בלתי פוסק, שקט תעשייתי ושחקנים עם הרבה להוכיח יכולים להביא אליפות שנראית אפילו פחות הגיונית מזו שהשיגה לסטר באנגליה? יש גבול לרומנטיקה, ככל הנראה. העומק והכוח של ריאל, בארסה ואתלטיקו נמצאים בכמה דרגות מעל לאלו של ג'ירונה. יש כאן סיפור מקסים על מה שאמביציה וכסף יכולים לעשות, ויכול להיות שזה ייגמר במקום בליגת האלופות בעונה הבאה, אבל בשביל אליפות הבוסים של ג'ירונה צריכים לשנות חשיבה ולשלם בגדול לכוכבים במקום לטפח כישרונות מבחוץ ולהביא ותיקים מנוסים כמו דיילי בלינד. זה לא פשוט כמו שזה נשמע – לג'ירונה אין היתכנות כלכלית או אופק של הכנסות גדולות כפי שהיה למנצ'סטר סיטי, והשקעה מוגזמת תפר את כללי הפייר־פליי הפיננסי.
מותר להתלהב מג'ירונה. למרות הרקע שדוחף אותה למעלה, עדיין מדובר בקבוצת כדורגל כיפית לצפייה בתקציב שפוי. ואף פעם לא מזיק להיות בקשר עם האנשים הנכונים.
