הנשים הסעודיות תלויות כמעט לחלוטין באבא או בבעל, שיאפשרו להן לעבוד ושיקבלו החלטות בעבורן. בתי המשפט, המורכבים מגברים בלבד, לא מגינים על זכויותיהן ומאפשרים מציאות של התעללות, שלא ניתן לברוח ממנה, בתוך המשפחה, מאלימות פסיכולוגית ועד אלימות פיזית, כולל פגיעות מיניות שאין מי שימנע. בזמן שבמדינה ניסו להציג לעולם תמונה מתקתקה של התקדמות עם הענקת הזכות לנשים להוציא רישיון נהיגה, הפעילות החברתיות שהובילו לצעד נעצרו – כמו שקורה בקביעות לעיתונאים ולפעילי זכויות אדם במדינה.
וזו המדינה שפיפ"א, בצעד ציני ודוחה, רוצה שתשמש כנותנת חסות למונדיאל הנשים שיתקיים הקיץ באוסטרליה וניו־זילנד. אפשר היה לומר גם שזו החלטה "חסרת מודעות", אבל ג'אני אינפנטינו ואנשיו מודעים היטב לכל ההיבטים שלה – פשוט לא אכפת להם. סעודיה היא מקור נהדר להכנסות לארגון. שום לקח לא נלמד מהענקת המונדיאל לקטאר, אבל יש כאן הבדל בולט אחד: שתי המארחות, שתיים מהמדינות המתקדמות בעולם בכל הנוגע לזכויות נשים, לא מוכנות לשתף פעולה עם המהלך, וחמישה חודשים לפני שריקת הפתיחה המצב עומד על סף פיצוץ.
בסגנון קטאר
על פי הדיווחים שנפוצו מתחילת החודש, פיפ"א סיכמה עם רשות התיירות הסעודית, זרוע של הממשל, כמובן, שתהיה אחת הספונסריות המובילות של הטורניר. מבחינת פיפ"א מדובר בפתרון לבעיה – בארגון רתחו על הרשתות הבינלאומיות, וטענו כי במכרז לשידור משחקי הטורניר קיבלו הצעות מעליבות בשווי של אחוז אחד מאשר אלו שקיבלו במונדיאל הגברים. פיפ"א מנסה למקסם רווחים – ואם זה לא יקרה מזכויות שידור, אז החברים החדשים מהמפרץ יתרמו ביד רחבה.
מהצד הסעודי מדובר רק בחלק קטן מתוכנית האב ל"ספורטס וושינג" עצום ממדים, ניסיון לשנות את תדמית המדינה בעיני המערב דרך השקעה בספורט כדי לפתוח את הכלכלה המקומית למשקיעים חדשים. בשנה האחרונה המאמץ הולך וגובר: הרכישה של ניוקאסל; אירוח אירועי ספורט גדולים; שילוב הכוחות עם מצרים ויוון בניסיון לזכות באירוח מונדיאל 2030 (סעודיה אף הציעה לשתי השותפות מימון לבניית אצטדיונים חדשים); המאמץ הלאומי המרוכז להחתים את כריסטיאנו רונאלדו תמורת סכום מופרז. הכל לקוח מספר המהלכים של קטאר, אחד לאחד.
3 צפייה בגלריה
אפשר היה לומר גם שזו החלטה "חסרת מודעות", אבל ג'אני אינפנטינו ואנשיו מודעים היטב לכל ההיבטים שלה – פשוט לא אכפת להם. נשיא פיפ"א בגמר גביע העולם לקבוצות בסעודיה
(AFP)
לשם מראית העין, בסעודיה נעשו צעדים קטנים מאוד לקידום כדורגל הנשים. בדיוק לפני שנה ערכה הנבחרת המקומית את משחקה הראשון (ניצחה את איי סיישל 0:2), ומספר קבוצות פועלות בסוג של ליגה, מה גם שאחרי הביקורת הבינלאומית הקשה, נשים סעודיות השתתפו לראשונה במשחקים האולימפיים בעשור האחרון. אבל מדובר במחוות סמליות בלבד בניסיון לפייס את המערב – השחקניות, כמובן, מכוסות מכף רגל ועד ראש, רק נשים מורשות לצפות במשחקיהן מטעמי צניעות, ורוב המשפחות עדיין מזועזעות מעצם המחשבה שהבת תעסוק בספורט. בני משפחת המלוכה הסכימו להכניס אוהדות למגרשי הכדורגל בשנים האחרונות, אלא שמדובר ביציעים נפרדים ובכמה מגרשים בודדים.
המחאה והמבוכה
המחאה הבינלאומית לא איחרה לבוא. קפטן נבחרת הגברים של אוסטרליה בעבר, קרייג פוסטר, יצא במתקפה: "תמיכה של סעודיה באירוע ספורט בינלאומי לנשים היא כמו תמיכה של מקדונלדס בכנס נגד השמנה. בכל הנוגע לפיפ"א, נושאים כמו שוויון מגדרי מחזיקים מעמד עד שמגיע סכום גדול מחברות או ממדינות שמפירות זכויות". אלכס מורגן האמריקאית, מגדולות השחקניות בהיסטוריה, הוסיפה: "אין בעסקה הזו היגיון מבחינה מוסרית".
כאמור, אוסטרליה וניו־זילנד לא מקבלות את ההנחתה הזו, ועצם איזכור הנושא (עדיין לא ניתן אישור רשמי מפיפ"א בנוגע לחתימה עם הסעודים) עורר זעם. ראשי שתי ההתאחדויות הודיעו: "אנחנו מאוכזבים שלא התייעצו איתנו בנושא. המארחות פנו במשותף לפיפ"א כדי שתבהיר במהירות את העניין. בעוד אנחנו מברכים על הרפורמות החיוביות שהחלו בסעודיה, ברור לחלוטין שזכויות הנשים שם מוגבלות בצורה קיצונית תחת כל קנה מידה".
בהודעה נכלל גם איום מרומז: "אנחנו לא יכולים להדגיש מספיק את חומרת ההשלכות שיגרור צעד כזה". מעבר לכך, מההתאחדות הניו־זילנדית – שבראשה עומדת אישה, ג'והנה ווד – נמסר בנפרד כי: "אם המידע נכון, אנחנו המומים".
כאמור, פיפ"א שומרת על שתיקה, אולי בניסיון להבין איך לצאת מהמבוכה; המארחות יכולות לפתוח בצעדי מחאה, אך סירוב לפרסם חומרים של אחת מנותנות החסות עלול להפר הסכמים עם פיפ"א; ובסעודיה ממשיכים לדהור קדימה. בזמן המונדיאל בקטאר עוד דיברו על כך כקוריוז, אבל אף אחד כבר לא יהיה מופתע אם אירוח המונדיאל, הפעם ב־2030, שוב יוענק למדינה אכזרית ונטולת זכויות אדם מהמפרץ.
