אחרי שסיימה במקום הראשון בשלב הבתים, לפני פ.ס.ז', יובנטוס ומכבי חיפה תוך הפגנת יכולת אדירה, לפני כחודש, בגומלין שמינית גמר ליגת האלופות, בנפיקה שוב רקדה על המגרש ודרסה 1:5 את קלאב ברוז'. הפורטוגלים אמנם היו פייבוריטים, אבל ההצגה בשלב הנוקאאוט חייבה את העיתונאים לשאול את המאמן רוג'ר שמידט: "האם בנפיקה יכולה לזכות העונה בליגת האלופות?", המאמן הגרמני לא היסס וענה: "אני חושב שאין דבר בלתי אפשרי עבור הקבוצה הזאת".
בנפיקה היא מושא לקנאה עבור קבוצות רבות. קונה יהלומים בזול, מוכרת אותם ביוקר ומצליחה להישאר תחרותית. בקיץ מכרה את דרווין נונייס לליברפול תמורת 80 מיליון אירו. בחורף נפרדה מאנסו פרננדס שנמכר לצ'לסי תמורת 121 מיליון אירו, ואיתו משחק בהשאלה ז'ואו פליקס - שנמכר מבנפיקה תמורת 126 אירו לאתלטיקו מדריד.
אבל בואו נשים את האקזיטים הללו בצד, כי העונה בנפיקה משחקת כדורגל מסחרר, התקפי ומנצח. אין פלא שיש הטוענים שהיא יכולה ללכת הפעם עד הסוף ולהפוך לאלופת אירופה הפורטוגלית הראשונה מאז פורטו של ז'וזה מוריניו ב-2003/04. הרבה קרדיט ניתן לסגל המוכשר ולניהול המקצועי המופתי, אבל על התזמורת שעל המגרש מנצח לא אחר מאשר שמידט בן ה-56.
בניגוד לז'וזה מוריניו שנסק בגיל צעיר לפסגות הכדורגל העולמי. הדרך של שמידט ארוכה יותר וחלקה פחות, ב-2011 הוא בכלל לא ראה איך הכדורגל הופך למקצוע. "לא רציתי להיות מאמן כדורגל, בשבילי זה היה תחביב לצד העבודה כמהנדס", סיפר.
כשחקן הוא הסתובב בליגות החובבניות של גרמניה, ואחרי שרשם כמה הצלחות קטנות בליגות הנמוכות, הוא ויתר על העבודה הרגילה שלו והפך למאמן כדורגל במשרה מלאה, לימים התבדח על הקשר בין שני המקצועות: "בשניהם מניעים תהליכים ארוכים ורואים תוצאות אחרי הרבה זמן".
אפילו פפ התרשם
פאדרבורן מהבונדסליגה השנייה נתנה לו הזדמנות, ואיתה הוא הפך לשם מאוד חם בכדורגל הגרמני בזכות הכדורגל ההתקפי. בזכות חיבתו לכדורגל פתוח, ראלף ראנגניק שלף אותו מהבונדסליגה השנייה לפרויקט המצליח שלו ברד בול זלצבורג האוסטרית. במשחק ידידות היא הביסה 0:3 את באיירן מינכן של פפ גווארדיולה שאמר: "מעולם לא ראיתי קבוצה שמשחקת בכזאת אינטסיביות". כשמקבלים מחמאה כזאת מפפ, ברור שהדלת לבונדסליגה הגרמנית נפתחת, ולקראת עונת 2014/15 מונה למאמן באייר לברקוזן.
בלברקוזן שמידט פרח, עם כדורגל התקפי מאוד יחד עם חלוצים כמו סון יונג-מין וחאבייר הרננדס, הידוע יותר כצ'יצ'אריטו, הם סיימו בצמרת והגיעו פעמיים לשמינית גמר ליגת האלופות. בעונת 2016/17 הגיעה קריסה שכללה בין היתר הרחקה לחמישה משחקים בגלל סירוב לעזוב את המגרש אחרי שהורחק בידי השופט, ותבוסה 6:2 לדורטמונד שהביא לסוף דרכו של שמידט. "לא חשבנו שניאלץ לפטר אותו אי פעם, אבל אין ברירה", הודה המנהל הטכני רודי פלר. אחרי העלייה הגדולה, הגיעה ירידה קטנה ושמידט הלך לנוח עם חוזה לשנתיים בליגה הסינית.
המנוחה הסינית הסתיימה עם חתימה בפ.ס.וו איינדהובן, אליה הגיע עם מתנה מסין בשם ערן זהבי. באיינדהובן הוא עשה את מה שהוא עושה הכי טוב, לשחק התקפי ולקדם צעירים. דוניאל מאלן, קודי גאקפו, נוני מאדוקה ודנזל דומפריס כיכבו. איינדהובן הראתה מגמת שיפור ובעונה השנייה הצליחה לזנב באיאקס. שמידט ראה כנראה הצעה מפתיעה בדרך, ושלושה חודשים לסיום העונה החליט שהוא לא ממשיך בהולנד למרות הצעת המועדון. "ככה זה בעסקי הכדורגל", אמר המאמן. הוא אולי לא רצה לעסוק במקצוע, אבל תוך כמה שנים הצליח להבין היטב את הפוליטיקה שמאחוריו.
בנפיקה לא זכתה באליפות מקומית מאז 2019, היא הייתה זקוקה לרעיונות חדשים לאחר שהקאמבק של המאמן הוותיק ז'ורז'ה ז'סוס לא עלה יפה (למעט ההצלחה בליגת האלופות). שמידט הודה שהוא היה קצת בהלם ולא הבין כמה בנפיקה גדולה עד שנחת בליסבון ("זה מדהים, יש לנו אוהדים בכל מקום במדינה. זה נותן הרבה מוטיבציה").
עם המוטיבציה הזאת והתשוקה האדירה של בנפיקה לכדורגל התקפי ("המועדון ידוע בכדורגל ההתקפי שלו ואין לי כוונה לשנות זאת", הצהיר בתחילת העונה), שמידט מצליח להוביל את הנשרים לעונה יוצאת דופן.
היסטוריה בדרך?
בנפיקה במקום ראשון בליגה הפורטוגלית עם שבע נקודות יתרון על פני פורטו וכמובן עלתה לרבע גמר ליגת האלופות עם נתון מרשים במיוחד של 23 שערי זכות, כשרק נאפולי כבשה יותר ממנה (25). "השחקנים שלי מלאי השראה, הם מרגישים שהקבוצה טובה מאוד ונותנים את כל מה שיש להם. האנרגיה שלנו ביחד טובה מאוד, אנחנו מצליחים להיות דומיננטיים ולשלוט בכל משחק", אמר המאמן הגאה.
בנפיקה פוגשת הערב את אינטר, שעברה בקושי את פורטו ברבע הגמר. האיטלקים כבשו 11 שערים בליגה עד כה במפעל, פחות מחצי ממה שכבשה בנפיקה, הנתון הזה לא מרגש את אגדת העבר של המועדון מרקו מטארצי: "אני חושב שיחד עם האווירה בסן סירו, הכושר והביטחון של אינטר - היא יכולה לנצח ולעבור", ניתח.
לא בטוח שהאיטלקי צודק, מה שכן בטוח זה שיש התחושה שהכל יכול לקרות העונה בליגת האלופות. הקבוצות הגדולות נראות די פגיעות, וההגרלה סידרה שבגמר תהיה לנו קבוצה שאף אחת לא חשב שהיא תהיה שם (המנצחת בין נאפולי למילאן תפגוש את המנצחת בין אינטר לבנפיקה).
כמו שבנפיקה נראית כרגע, היא יכולה לשחזר את ההישג המיתולוגי של פורטו. ושמידט? חתם לאחרונה על חוזה חדש ומשודרג עד 2026. אולי כדי שבסוף העונה בנפיקה תוכל לעשות אקזיט גם על המאמן, אחרי שתזכה בליגת האלופות לראשונה מאז 1962.
