הקיץ האחרון היה חלומי עבור דני אולמו. אחרי שלא בלט יותר מדי בעונה הקודמת במדי לייפציג - למעט שלושער ב־0:3 על באיירן מינכן בסופרקאפ הגרמני - ביורו נכנס הקשר ההתקפי הספרדי להרכב בגלל הפציעה של פדרי, והיה לאחד הגורמים המרכזיים בזכייה של "לה רוחה" עם שלושה כיבושים (מלך השערים ביחד עם עוד חמישה שחקנים) ושני בישולים. זה מיד הפך אותו לאחד השחקנים המבוקשים באירופה, ומי ששמה עליו את היד היא ברצלונה, ששילמה 55 מיליון אירו כדי להחזיר אותו אחרי עשור.
אולמו בן ה־26, ששיחק באקדמיה המפורסמת לה מאסיה במשך שבע שנים לפני שעזב במפתיע לדינמו זאגרב, חתם עד קיץ 2030, והודבק לו סעיף שחרור מפוצץ בסך 500 מיליון אירו. "חזרתי! אני מאוד מצפה לעונה הזו", כתב השחקן ברשתות החברתיות לאחר החתימה – וההתרגשות הייתה בשיאה. אך כעת יכול להיות שהרומן הזה יגיע לסיומו כבר אחרי 16 הופעות, וממש לא בגלל היכולת על כר הדשא. בשבת דחו הליגה וההתאחדות הספרדית (RFEF) את בקשת הקבוצה לרשום מחדש את אולמו לחצי השני של העונה, כמו גם את פאו ויקטור, הרכש השני של הקבוצה מהקיץ שהגיע מג'ירונה תמורת 2.7 מיליון אירו.
אופי של אלופה: מהפך של אתלטיקו על בארסה!
(באדיבות ONE)
במצב הנוכחי, השניים לא יוכלו לשחק עבור ברצלונה עד לאחר הקיץ, ושניהם כבר לא נכללו בסגל למשחק האחרון של הקבוצה, 0:4 בשבת על בארבסטרו מהליגה הרביעית בגביע המלך. לברצלונה פשוט נגמר הזמן, וזה די אירוני בהתחשב בכך שאולמו חוגג את שעריו עם מחווה לכוכב ה־NBA דמיאן לילארד – שבה הוא מצביע על פרק היד, ושואל: "מה השעה?"
פגיעה תדמיתית
המועדון החמיץ את המועד האחרון, 31 בדצמבר, להוכיח כי הוא עומד בתקנות הפייר פליי הפיננסי (FFP) של הליגה הספרדית. הליגה הודיעה כי ברצלונה העבירה לבסוף את המסמכים הנדרשים להגדלת תקרת השכר לעונה ביום שישי, אך זה היה מאוחר מדי עבור אולמו ו־ויקטור, שהרישומים שלהם בוטלו ביום רביעי. עד כה השניים שיחקו תחת רישום עד סוף 2024 בלבד, לאחר שברצלונה ניצלה בקיץ סעיף בתקנון הליגה, לפיו אם שחקן ייעדר לפחות ארבעה חודשים בגלל פציעה – במקרה זה אנדראס כריסטנסן – יכולה הקבוצה להשתמש בעד 80 אחוז מהשכר שלו כדי לרשום שחקן אחר.
הדבר נתן לברצלונה ארבעה חודשים להוכיח ללה ליגה עמידה בתקנות ה־FFP של הליגה, אבל היא חיכתה עד לרגע האחרון. לאחר שהפסידה בשתי ערכאות אזרחיות בספרד ב־27 וב־30 בדצמבר, היא מכרה לגורמים מהמזרח התיכון את תאי ה־VIP בקאמפ נואו, שנמצא בתהליך שיפוץ, תמורת כ־100 מיליון יורו (הייתה יכולה לקבל הרבה יותר, אבל מכרה אותם בזול בגלל הלחץ להימנע ממבוכה). עם זאת, היא הצליחה להוכיח לליגה שהעסקה נסגרה רק ב־3 בינואר, כך לטענת הליגה, ובנקודת הזמן הזו אולמו ו־ויקטור כבר הוסרו מהרישום.
שני השחקנים עדיין מקווים להישאר במועדון, למרות שיש בחוזים שלהם סעיפים שמאפשרים להם לעזוב ללא תמורה במקרה שלא יירשמו, וסוכנו של אולמו אף הצהיר בשישי - לנוכח הדיווחים הרבים על הקבוצות שרוצות אותו - כי "לא מתנהל שום מו"מ, אולמו הוא שחקן ברצלונה והוא רוצה להישאר שחקן ברצלונה". אבל יש סיבה שסעיף ההגנה בכלל נמצא בחוזהו של אולמו: אותו סוכן רצה לשמור עליו בדיוק מתרחיש כזה.
ברצלונה מתכוונת כעת לפנות לבית המשפט הגבוה לספורט בספרד (CSD) ולבית המשפט העליון של ספרד, בתקווה להשיג הסכם זמני שיאפשר לשניים לשחק שוב. אם לא תצליח, גם האפשרויות לעזוב לטווח קצר אינן פשוטות - היא לא יכולה להשאיל אותם למשך שישה חודשים מסיבה בירוקרטית, בעוד שביטול חוזיהם כדי לאפשר להם לחתום במקום אחר לפני רישום מחדש בקיץ מציב גם הוא לא מעט אתגרים. בכל מקרה, ואיך שלא תגיע לסיומה הסאגה הזו, ברצלונה כבר נפגעה ממנה תדמיתית.
כשהנשיא ז'ואן לאפורטה נכנס לתפקידו, הוא ירש מועדון שהיה למעשה בפשיטת רגל. בעודו נחוש לאזן את המספרים, אך באותה מידה להמשיך ולהחתים שחקנים, הוא המציא את מה שכינה "מנופים" – מכירה של נכסים והכנסות עתידיות מזכויות שידור, מכרטיסים ומ־49 אחוז מזרוע המדיה של המועדון. בעיות נדחו לעתיד, הבטחות ניתנו, וברצלונה הלכה על חבל דק. "מנופים" מימנו את רכישתו של רוברט לבנדובסקי. ג'רארד פיקה ויתר על חלק משכרו כדי לאפשר למועדון להחתים את ממפיס דפאי ואריק גרסיה. גאבי נרשם רק אחרי מאבק משפטי. ערבות בנקאית אפשרה את רישומו של ז'ול קונדה. החוק שמאשפר להשתמש ב-80 אחוז משכרו של שחקן פצוע איפשר את רישומם של ויטור רוקה ואיניגו מרטינס. איכשהו, ברצלונה תמיד הצליחה. הפעם, החבל אולי נקרע.
פורסם לראשונה: 01:30, 06.01.25
