טוב, בשורה התחתונה ליברפול ניצחה 1:4 את אסטון וילה הערב (שישי) ועלתה לשלב 32 האחרונות של הגביע האנגלי.
אבל... וזה אבל ענק, היא שיחקה מול הנוער של אסטון וילה, מאחר ששחקנים רבים בסגל נדבקו בקורונה, ואלו שלא נאלצו לשהות בבידוד. הגיל הממוצע של הווילנס היה 18 ו-294 ימים, כשגם האוהדים השרופים ביותר של הקבוצה כנראה לא זיהו את רוב הפרצופים.
מעבר לזה, מנכ"ל הקבוצה התראיין לפני המשחק וטען שרובם הגיעו לווילה פארק, האצטדיון הביתי של הקבוצה, עם הוריהם שהסיעו אותם, מאחר שאין להם רכב, או אפילו רישיון נהיגה.
למרות התוצאה שנראית (יחסית) חד צדדית), אוהדי ליברפול וגם יורגן קלופ עצמו הוציאו לא מעט עצבים, שכן תוצאת המחצית הראתה 1:1. זה לא שאסטון וילה עשו יותר מדי, כשהמרסיסיידרס החזיקו בכדור ב-84 אחוז מהזמן.
הפתיחה דווקא הייתה על פי התוכניות, כשסאדיו מאנה כבש כבר בדקה הרביעית, אך המארחת השוותה בדקה ה-41, כשלואי בארי הפך לגיבור לרגע, והכניע את קאיומין קלר. זו הייתה הבעיטה היחידה של וילה, במשחק כולו, למסגרת של ליברפול.
כנראה שקלופ זעם על השחקנים שלו בחדר ההלבשה, ועד לדקה ה-61 ביצע שלושה חילופים – וזה השתלם. ג'ורג'יניו ויינאלדום (60) החזיר את היתרון לאלופה ותוך חמש דקות מאנה (63) ומוחמד סלאח (65) סגרו סופית את המשחק.
ליברפול בעטה לא פחות מ-29 פעמים לשער לעומת פעמיים בלבד של ירידה, השיגה 18 קרנות (2 של וילה), וקלר כאמור לא עצר אפילו כדור אחד כל המשחק, כשבצד השני אקוש אונודי ההונגרי עבד קשה ולזכותו נרשמו תשע עצירות.
